ביקורת ספרותית על ימים של בהירות מדהימה מאת אהרן אפלפלד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 21 במאי, 2018
ע"י מיכאל


האם יצליח תיאו לעשות דרכו חזרה לביתו לאחר שהמחנה נפתח לאחר נצחון בעלות הברית. -בכוונתו להגיע ישירות לביתו. הוא יוצא מבלי להפרד לדרך. כביכול מנסה לעצור את הזמן-לחזור לימים שקדמו למלחמה. הוא מגלה שאין דרך חזרה. ובוודאי אין דרך להחזיר לאחור את הזמן. העבר והווה אינם ניתנים להפרדה. ה"בהירות המדהימה" בוהקת מסנוורת אבל לאורה הדברים מורכבים מאד. בא לידי ביטוי בתאור ההורים, בתיאור האם-החיפוש שלה אחרי האל בקאפלות עתיקות, בכנסיות, במוסיקה של באך שנשמעת באוזניה כמוסיקה אלוהית.באהבתה לטבע. האב המאופק, איש הספר. בספר תיאור הרוע אנושי האוקראינים במחנות. יהודים שמנסים לשרוד ומוכנים לפגוע באחרים. אחרי השחרור גויים ויהודים הנודדים בדרכים ומחפשים מזון למחייתם. לצידם תיאור ה"צדיקים הנסתרים" המצויים בתוך הזוועה. אנשים שמוכנים היו לסכן חייהם כדי לתמוך בחלשים, בנופלים, מוכנים לתת מלחמם המועט להצלת האחרים.כך במחנות וכך גם במסעות במרחבים אחרי הנצחון והשיחרור. היציבות נמצאת רק בטבע. בעונות השנה. בדומם ובצומח ובבעלי החיים. גבור ספורנו כרבים אחרים מחפש את דרכו לבית שלא קיים עוד. כחלק מחיפוש . אפלפלד רואה את היהודים שונים מאחרים על פי תפיסתו בעוד שהגוי "הכפרי המצוי" מצטייר כיציב יחסית. מבקר בבית המרזח.מבקר בכנסייה. יחסו לבני ביתו ולסביבתו על כך מרחיב בספרים אחרים שכתב. היהודי אינו מוצא את מקומו-מלבד היותו נרדף ושנוא. נפשו חצוייה - אינו מוצא מנוח. הוא נע ונד. מנסה להבין את מקומו אל מול האל, מול הטבע, מול שכניו הגויים. מול בני משפחתו. תשובותיו מהוססות. ה"בהירות המסנוורת", מטעה מאד. זהו סיפורם של ניצולים מהתופת. החיים חיי נדודים ברחבי אירופה בחיפוש מקום להניח את כף רגלם. זהו ספור שיש בו חיפוש זהות. זהו ספור של חיפוש הגיון בעולם שאין בו הגיון, שאין בו צדק. המציאות וחלום פוגשים זה בזה. הנפש היא שמובילה את האדם-תומכת בו לשרוד או גורמת לאדם להכנע לגורלו. הנפש אינה שוקטת נעה בחיפוש מתמיד. מטלטלת את הגוף בין תהום להתעלות. הספק התמהון לנוכח המתרחש-זהו המסר . הוא מתאר אשה שאיבדה את בני משפחתה ושמה לה מטרה להכין מרק חם לנודדים. היא מספרת שניצלה ונמצאת בקרבת בני משפחתה המתים. שנורו-חשה אחריות משום שכשרצו לברוח עצרה בעדם. כי האמינה שהרע מכל לא יגיע. אין בכוונתה לזוז הם קבורים בקרבת מקום. נשאר לה לדבריה רק לסייע לנודדים. עד שתצטרף אליהם למתים. יש בספר אמירות לא פשוטות והכל מתואר מבלי להשתמש בלשון דרמטית. ישנה קבלה של הדברים כפי שהם. הזעקה שקטה עצורה ולכן עוצמתה רבה-זו דרכו של אהרון אפלפלד בכך כוחו.





.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מיכאל (לפני שנה ו-1 חודשים)
רץ תודה
רץ (לפני שנה ו-1 חודשים)
ביקורת יפה
מחשבות (לפני שנה ו-1 חודשים)
לי, פתאום היכה בי שאפלפלד ז"ל. שוב לא נראה את היופי הזה מפציע ומתחדש.
מחשבות (לפני שנה ו-1 חודשים)
יפה כתבת. פלפלד דוחק בסוקריו להיות מעודנים ומנומסים.
לי יניני (לפני שנה ו-1 חודשים)
המוטיבים החוזרים ונשנים אצל אפלפלד חוזרים גם כאן... אבל אין על אפלפלד ז"ל





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ