ביקורת ספרותית על פנתר במרתף - מהדורת 2015 מאת עמוס עוז
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 במאי, 2018
ע"י אור


בראשית גיל ההתבגרות שלי (12) הייתי ילד טיפוסי. בלבי שאלות גדולות, אולם הבינה טרם מצאה את דרכה למוחי. לא הייתי איזה נער מחתרת או ניצול שואה, גור אדם הייתי, שקוע באפסות. לא הייתי פנתר במרתף, מקסימום חתול בשק.

פְּרופי הוא נער מחתרת, אחד שמתכנן לגאול את עם ישראל משלטון המנדט. אולם כל הפעולות, התכנונים והמזימות אינם אלא פרי דמיונו. הוא וחבריו שקועים במעשיות שרק דמיון שקרוע בין ילדות ובחרות יכול לייצר. פְּרופי מספר אודות ירדנה (שכנתנו), אודות ההתאהבות בה וניצני היצר המיני.

סרג'נט דנלאפ (דמות משנית) הוא שוטר בריטי תימהוני. הוא בעל היכולת לעורר בפְּרופי אמפתיה (ובי חוסר נוחות). במסגרת השיעורים ביניהם (אותם מגדיר פְּרופי כמשימת ריגול), מספק השוטר הערירי חום לנער (תמונת ראי של אביו). הקשר ביניהם, גורם לחבריו של פְּרופי להאשימו בבגידה.

הספר נכתב בתקופה של אופטימיות (הסכמי אוסלו, טרום רצח רבין), ולכן במובן מסוים, הוא פחות ספר עוז קלאסי. נעדרת בו המסה הביקורתית שמצליחה לעורר אנטגוניזם לא קטן בקרב רבים (בי אישית אינה מעוררת).

כיליד הבירה, לא היה זה אתגר עבור עוז לכתוב על שלהי המנדט הבריטי. אציין כי לא הכרתי את מגוון סיפורי הגבורה, העוצר שהוטל והלך הרוח הכללי בירושלים טרום המלחמה.

האיורים בספר נטולי הקשר או שאינם ברורים. הם לא תורמים ולו מעט לתוכן.
נדמה כי הספר חסר עלילה, היא מתקדמת בעצלתיים, מזדחלת במקום. חיכיתי לאיזו נקודת תפנית ולשילוב הנערים במחתרת (האמיתית), אולם דבר לא קרה.

מלבד דימויו של עוז (אותם אני מעריך עד מאוד), ההנאה היחידה שלי מהספר, נבעה מאגדת התריס הכחול, הבגידה כמוטיב ופלרטוטי התבונה של ירדנה.

ספר חסר מעוף,
לא מומלץ,

שלושה וחצי כוכבים.
23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אירית (לפני 4 חודשים)
יופי של סקירה .
יום נפלא.
חני (לפני 4 חודשים)
כרמליטה אפשר לבקר בחריפות כל אחד. שלו,אוסטר,מקיואן,מורקמי...או שהספר טוב ומתחברים או שהוא פשוט לא קריא ונוטשים.
אור זה כך לגבי כולנו.
אור (לפני 4 חודשים)
היי כרמליטה,
אני די מחמיר בדירוג שלי, ספר שהוא רק בסדר (פחות מארבעה כוכבים) הוא ספר שאינו מומלץ לקריאה בעיניי (בזבוז זמן)

אישית אני מצטער שקראתי אותו (יכולתי לנצל את מעט החופש לספר אחר),
ולולא חיבתי הגדולה לסגנונו של עוז, הדירוג היה אף נמוך יותר
אור (לפני 4 חודשים)
היי חני,
בתור חסיד לא קטן של עוז, אני מרשה לעצמי לבקר אותו

הספר הנ"ל לא היה מוצלח בעיניי.
אור (לפני 4 חודשים)
כמוני כמוך סקאוט, גם אני הייתי טרוד בעוולות העולם, אבל הם היו רק קמצוץ ממכלול השטויות שעבר לי בראש
כרמליטה (לפני 4 חודשים)
חני -
עוז איננו אלוהים ואין צורך באומץ כדי לבקר אותו, ואפילו בחריפות.

לכל סופר טוב ואפילו מצוין - כפי שנחשב עוז בעיני אחדים - שלאורך שנים מפרסם לא מעט ספרים, ישנם גם ספרים פחות מוצלחים. זו לא פעם ראשונה שאני שומעת שהספר הזה אינו מהטובים.
כרמליטה (לפני 4 חודשים)
תודה אור.
שלושת וחצי הכוכבים שהענקת לספר מציינים שהספר הוא "בסדר +".
לא מסתדר לי עם רוח הסקירה והקביעה בסיומה - "לא מומלץ".

חני (לפני 4 חודשים)
אמיץ משהו...אתה. ככה לכתוב על עוז. אך זו דעתך והבאת טיעונים טובים.
מחשבות (לפני 4 חודשים)
יופי של סקירה, אור. אמרת הרבה מעבר למעט המילים יחסית. זה לא מובן מאליו.
סקאוט (לפני 4 חודשים)
אולי הספר חסר מעוף אבל נהנתי מכתיבתך עד מאוד. ואל דאגה, אני מניחה שרבים מאיתנו בגיל 12 היו כמוך. בכל אופן, אני יודעת שאני מזדהה איתך כי גם אני הייתי כך. בגיל 12 הייתי בת טיפש עשרה די טיפוסית אם כי רגישה מאוד וטרודה על עוולות רבות שהיו קיימות [ועדיין קיימות] בעולמנו. אני מאמינה שזה חלק מתהליך ההתבגרות- הנפש של המתבגר הצעיר מתעצבת ומשתנה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ