ביקורת ספרותית על יקיצה מאת ניר ברעם
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 16 במאי, 2018
ע"י אושר


לפני שבוע הייתי במשכנות שאננים בהרצאה "הקשר הירושלמי" עם הסופרים חיים באר וניר ברעם. ההרצאה הייתה מעניינת וחווייתית. לצערי לא קראתי אף ספר משתי הסופרים .
בתום ההרצאה מכרו את יצירותיהם הבולטות בדוחן בתום ההרצאה. יצאתי משם עם שתי ספרים "בחזרה מעמק רפאים" והרומן החדש של ניר ברעם- "יקיצה".
זהו ספרו האיש/אוטוביוגרפי של הסופר. העלילה מספרת על החברות בין איתמר ליואל חברו הטוב. שניהם חיים בירושלים, גדלים כילדים בשכונת "בית הכרם". הוויה של שנות ה-80 ומשחקי זמן משובצים כקיו המנחה של הכתיבה. מספר יודע כול שיורד לפרטים, עד לזרם תודעה של איתמר.
הרומן הוא רומן חניכה, איתמר צריך למצוא את מקומו בעולם עם נקודות פתיחה בעייתיות. הוא מזרחי, אמו חולה בסרטן בשלבים מתקדמים והמשפחה על סף פירוק. החברות עם יואל כה חשובה, אך מלובה ברגשות תלות הדדית שמלבה עד פורקן את הקשר.
בהרצאה "הקשר הירושלמי" ישבה שם אישה שהייתה חוקרת ספרות לצורך ההרצאה. היא נתבה את השיחה וציטטה מהרומנים של חיים באר וניר ברעם, עם מדבקות צהובות גדולות. היא ציטטה מהספר את הדיאלוג:
"אתה שומר על הבית?" שאל אביו.
"ברור".
"באמת?" הקשה אביו.
"באמת".
"ואתה לומד?"
"ברור".
"אתה לא עושה כלום, נכון?".
"עושה הרבה".
"לומד למבחני הבגרות?".
"אין מבחנים, הפסיקו עם זה".
"אתה מדבר עם המשפחה?"
"איזה משפחה?"
"בסדר" אמר אביו.
"ביום שישי אני נוסע" הוא אמר.
"לאן" שאל אביו.
"לתל-אביב. לבקר את יערה".
(עמודים56-57).
בדיאלוג זה נשאר איתמר בבית בשכונת "בית-הכרם" בירושלים. אביו ואימו בניו-יורק, האם צריכה לעבור סדרת טיפולים. כול המשפחה התפרקה, שאול האח הגדול בשנים רבות נעדר. איתמר נשאר לבדו, שותה וודקה, אוכל פיצה, מבלגן את בית-ההורים. יערה היא מכרה שאיתמר חושק בא. האב שולח את הדודה לשמור על שלום הנער.
השמות של הפרקים- "מקסיקו", "שנה אחרונה", "המגדלים הגבוהים" מופיעים כפרקים השזורים בספר וחוזרים על עצמם, כאשר הרומן מחולק לשלושה חלקים.
החוויה מתחילה עם איתמר הסופר במקסיקו, באירוע לקידום ספרו. בחלק הראשון אקספוזיציה נרחבת על ההוויה של איתמר כילד. החלק השני מספר על ההתבגרות והיציאה מהעיר והפיכתו לסופר שבונה את עצמו הרחק מהשכונה וירושלים עצמה, מעתיק את חייו לתל-אביב. החלק השלישי חוזר להווה שאיתמר חי, סופר מצליח נשוי לשירה, מלווה בצלקות המשפחה המפורקת, מה שנשאר מן העבר זה יואל. החברות בין השתיים מלבה את העלילה, יואל פונה לעריכת-דין.
קשה לדעת שלדמות הראשית קוראים איתמר (שמו לא ממצוין כלל, לבן שלו אותו השם). הנתק מיואל מובילה את העלילה.
בחלק השני של הרומן מסופר שמיכתה ו' ועד כיתה ט' הקשר מתנתק. מסופר בהמשך על תקרית בין הילדים בשכונה בא יואל נפגע ומגיע לבית-חולים, מאורע בא רבים מכות בלת-ברירה איתמר ויואל כנגד ילדי השכונה, הגרים במגדלים הגבוהים (בעקבות האירוע הקשר נותק). בסצנה זאת מובלט החוזק של איתמר לאומת השבריריות של חברו יואל. בהמשך גם מסופר שאמו של יואל סלדה לאורך השנים מאיתמר.
השם של הספר "יקיצה" מופיע גם כפרק מפני עצמו. המילה עצמה נמצאת באופן מתמיד בעלילה, הדמויות מקיצות ומתפכחות מהמציאות שהן נמצאות בו.
החלק הראשון של הספר מספר על ההווי בשכונת בית הכרם עם כול הבנות, שירים ואינטראקציה בין הילדים. מאוד מזכיר את סרטיו של הווארד דוץ וג'ון יוז.
בבסיס העלילה האם היא רותי (אמו המנוחה של הסופר) וחברו אורי בטון. בהרצאה ניר ברעם אמר שהוא לקח השראה מהספר "בלשי הפרא". פרט זה בהחלט מורגש עם כול ההפניות לספרים, שירים ונכסי תרבות אחרים (מכול השירים שמצוין, השיר היחיד שהכרתי
The rat של the walkman.
בהרצאה ניר ברעם וחיים באר דיברו על "לתכנן ספר" ועל "להנדס ספר". הרומן של ניר ברעם, רומן חניכה אוטוביוגרפי נקרא באופן אורגני ומרתק. הזכיר לי את ספרה של רונית מטלון המנוחה "קול צעדינו". חיים באר שיבח את ניר ברעם על הרומן (שא.ב יהושוע גם קראה). ניר ברעם בהרצאה נראה מובך. תגובה טבעית כאשר חושפים פרטים כה קשים. הוא השתדל להראות מבודח ולא סנטימנטלי. גיבורו של "יקיצה" איתמר מדמה את דמות הסופר. פרט שלא ידוע- יואל ואיתמר חיים בשכונה בבתים רגילים, לעומת "המגדלים הגדולים" והילדים שבאים מחלק זה של השכונה. במציאות ניר ברעם אמר שהמשפחה גרה בבניין גבוהה מהבניינים הגבוהים.
חיים באר וניר ברעם גדלו בירושלים, עברו לתל-אביב וכותבים באדיקות בכתביהם על ירושלים. ניר ברעם מבסס רומן ייחודי על מוות ואובדן, עם סיום הקריאה יגון קשה מציף את כול חווית הקריאה.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אושר (לפני שבוע)
גם ההרצאה וגם הספר היו מרגשים
רץ (לפני שבוע)
חני את צודקת כעת סיימתי את יקיצה, הוא מהפנט, ונוגע ובו בעת בלתי ניסבל
חני (לפני שבוע)
משכנות שאננים זה מקום קסום. קראתי אחד של ברעם ולא התחברתי. כן ברעם
נחשב מהאליטה וכמובן בית הכרם
מאכלס כמה וכמה כאלה.
אני חושבת שכששומעים סופר מרצה
וקוראים את ספרו לאחר מכן
החוויה אחרת ושונה.
אושר (לפני שבוע וחצי)
תהנה בקריאה. ספר מצויין
רץ (לפני שבוע וחצי)
אני כעת קורא את הספר הזה, אנחנו כנראה רואים דברים אחרים, ניר ברעם הוא האליטה של ירושלים, הסב והאב מראשי מפלגת העבודה. גם אני לא קראתי ספרים שלו, אבל אין ספק שברעם עבר שינוי מכתיבה שהיא בעיקר חברתית ואידאולוגית, הוא עובר לכתיבה אישית.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ