ביקורת ספרותית על מחתרת המסילה מאת קולסון וייטהד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 14 במאי, 2018
ע"י אורי רעננה


סיפור דינמי משופע בתובנות,על בעיית העבדות באמריקה, מיהם בעלי העניין בעבדות, ה"שחרור" והבריחה לצפון, והחיים של העבדים הבורחים בצפון עצמו.
בתוך כדי כך, עולות ונרמזות שאלות ותובנות נוספות על מהות החופש בכלל ומהו השחרור האמתי.
קורה היא גיבורת הספר.
למרות שנולדה למשפחת עבדים, תודעתה ומחשבתה לא קובעה בתבנית העבד. תמיד מצאה אפשרות להביט על מרחבים אחרים מחייה היום יומיים, כמו התבוננות בחבריה העבדים, התנהגותם ומלחמתם לקיום על חשבון חבריהם, כמו הלשנות לאדון (שלא הביאו להם תועלת מרובה), או ניסיון השתלטות על ירושת חלקת אדמה של קורה. היא הרחיבה את אופקיה על ידי פיתוח יכולות קריאה, ובעיקר קריאה ביקורתית.
התבוננותה התרחבה, תוך כדי המנוסה, לראות סוגים שונים של עבדות וניצול. כמו התובנה כי בחווה הייתה בכלא וכל מהלך הבריחה היא במחבוא שהוא כלא מסוג אחר.
הכלא הקשה ביותר מתגלה בדיעבד בדרום קרוליינה, שם יש לשחורים חופש ודמוקרטיה , עד ש.. מתגלה לה כי הם חומר גלם לניסויים רפואיים, תרבות ההלשנה וסיוע ללבנים הייתה עדיין קיימת , זאת בצד הגזענות המוסווית והגלויה.
לכאורה, כתמונת ראי, עומד ריג'ווי, לוכד עבדים לבן, בעל אופי מתמיד וקשוח, ממש כמוה. ובמונולוג בן שני עמודים הוא פורש את משנתו כך:"כל אחד ממלא את תפקידו.. העבד ולוכד העבדים. האדון והבוס השחור... ועוד ועוד" . הוא מציג צימוד תפקידים כמעט דרוויניסטי, התלות ההדדית בין בעלי התפקידים ותיחום הגבולות בין קבוצות "בעלי התפקידים".
ומעט על השקפת המחבר על הסיבות למלחמת הצפון והדרום. אין כאן מלחמה אלטרואיסטית, אלא, כלכלית במהותה. הדרום זקוק לעבדים כדי להגדיל ולהניע את גידול הכותנה ושיווקה.
זרם העבדים, שהתחלק בהתחלה בין הצפון לדרום, הופנה לדרום בלבד. בצפון הופיע ה"כושי הלבן", המהגרים הלבנים מאירופה ובעיקר אירלנד ופולין.
מערכת לחצים זאת יצרה את השסע בין הצפון לדרום.
השחורים אינם סמל לליברליות וסובלנות בצפון. בחלק מהן, כמו בצפון קרוליינה, התקיים פסטיבל שבועי קטן בעיירות שבסיומו תלו כושי אחד או משתפי פעולה לבנים. הדרך המקשרת בין העיירות הללו נקראה... דרך החופש.
היות וה"מלאי" של מועמדים לתליה הלך וקטן, התפתחו שיטות ל"שימור" המאגר, כמו עבדים משוחררים ועוד ועוד.
כמו שנאמר בתחילת הביקורת, ניתן ללמוד הרבה לקחים על החופש. המסקנה שלי היא כי החופש הוא פונקציה של האדם. יכול אדם לחוש חופש בארבע אמות, ולחוש רדוף במרחב.
העלילה בספר זורמת. יש בה תיאורים קשים, אבל הם חלק בלתי נפרד ממהות הנושא.
חשוב לקרוא את הספר.
ושאלה אחרונה שמנקרת בי: מהו המנגנון ששחרר יחסית, את השחורים ממעגל הדיכוי?
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אורי רעננה (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
לבת-יה תודה , אחפש אותו
בת-יה (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
בספר הקצר 'פריקונומיקס' יש פרק עם תיאוריה מצויינת על דרך נפילתו של הקו- קלוקס-קלאן.
ועוד פרק וכמה תובנות על חיי השחורים באמריקה.
ממליצה לך לקרוא כדי לקבל תשובה על השאלה ששאלת.
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=211445
מירית (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
כשכתבתי רוח האדם התכוונתי מצד השחורים ומנהיגם מרטין לותר קינג. ממליצה מאוד על הביוגרפיה שלו. ההתנגדות הלא אלימה מצידם עשתה את העבודה.
אורי רעננה (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
למירית, השקפת עולמי קצת שונה, רוח האדם לא תאפשר לחוואי או תעשיין לוותר על נכסיו האמתיים או המדומים.
אני מניח כי יש חריגים כמו שינדלר וחסידי אומות העולם, גם בספר מתוארים כמה חסידי השחרור מעבדות.
אבל, הכוחות העיקריים הם בדרך כלל כלכליים ובעקבותיהם תהליכים פוליטיים. ראי את ההיסטוריה של האינדיאנים וזו של הכושים, אם הייתי חי לפני כמאתיים שנים הייתי אומר כי לאינדיאנים יש סיכויי שרידות גבוהים מאלו של הכושים, ולא היא.
אני מחפש את התשובה ה"סטיכית" שנותנת לגוף לקום ולעשות, ולגורמים שלטוניים לקבל את הדרישות.
מדוע דווקא בתקופת קנדי חל השינוי, אני מניח כי היו עוד " מרטין לותר קינג" אצל הכושים ומצעד החופש הצליח כי זאת הייתה נקודת החלטה של ההיסטוריה.
מירית (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
נהניתי לקרוא את הביקורת שלך לנושא שקרוב לליבי, מוסיפה לרשימה. ולגבי תהייתך, אני מניחה שהמנגנון הוא רוח האדם ואנושיות.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ