ביקורת ספרותית על מחתרת המסילה מאת קולסון וייטהד
ספר טוב

---

ספר הסטורי מהסוג האהוב עליי. פוטנציאל גדול ואפילו עטור פרס פוליצר.
משום מה סיימתי לקרוא אותו בתחושה מעורבת.
מצד אחד הרקע ההסטורי והעלילה בהחלט פותחים צוהר אל התקופה ומכניסים אותנו לאווירה הקשה בתקופה בארצות הדרום. סיפורי הרקע הזוועתיים וקורותיה של קורה בהחלט מלמדים ומעשירים את ידיעותינו על התקופה.
קורה בהחלט מעוררת הזדהות כדמות הקורבן התמים שנאלץ לחוות חוויות לא פשוטות.
מצד שני תחושתי לגבי הסיפור היא קצת ללכת במסלול ידוע מראש וחסר הפתעות. היה חסר לי הרצון להמשיך לקרוא ולא להניח את הספר מהיד. מדי פעם רציתי דווקא לקחת פסק זמן מהספר (ולא בגלל בתיאורים הלא פשוטים שהוא מכיל).
היו חסרים קצת טוויסטים בעלילה ויותר עניין. התחושה היא יותר של סיפור עיתונאי שמנסה בעיקר ללמד אותנו הסטוריה דרך הרקע והדמויות מאשר סיפור אנושי מרגש כפי שהוא באמת.
בנוסף היו משפטים בספר שנראו קצת תלושים מההקשר ולא ברורים. לא בטוח שנכתבו כך במקור או זקוקים לסיבוב הגהה נוסף לאחר התרגום.

סך הכל בהחלט נהניתי מהספר ואמליץ עליו, אבל יותר כמסמך/ספר הסטורי המייצג את התקופה מאשר סיפור מצוין כפי שהיה לו את כל הפוטנציאל להיות.

» ביקורות נוספות של GNOLT
» ביקורות נוספות על מחתרת המסילה