ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 במאי, 2018
ע"י זרש קרש
ע"י זרש קרש
קול צעדינו הסתנן באופן בלתי חוקי אליי. כמו שכבר חשפתי גלויות לפניכם: שום ספר של מטלון שקראתי עד כה לא הרגיש שווה את זמן החיים שבוזבז על קריאתו. ממש לא תכננתי לנסות עוד אחד רק כדי להשמיץ שוב על במה מפוארת זו עוד קורבן מטלוני (אמנם אצלנו בשושן מקובל לתלות על עץ, אבל עדיף לבחור מועמד ראוי תחילה). כל ההקדמה הזו מגיעה כדי להסביר לכם ידידיי, מה רבה פליאתי היתה כשגיליתי שאני מאוהבת.
קול צעדינו הוא ספר מצוין בעיני שחובה להכניס אל פסיפס הסיפורים שלנו שמספרים לנו את עצמנו. בדומה לספרו האוטוביוגרפי של יהודה אטלס "הילד הזה: פרקי נעורים" גם מטלון בוחרת לספר את סיפור ילדותה ומשפחתה, שבמרכזו סיפור עליה. בשונה מאטלס, הסיפור מתחיל שנים מאוחר יותר, מתרחש ברובו באזור מרכז הארץ (גני תקווה היום, צמוד לקיראון וקרוב לפ"ת) ובמרכזו משפחה עולה ממצרים, אם חד הורית ובעיקר צריף ורבע.
הסגנון בו בוחרת מטלון לפרוש את הדברים יחודי לה והולם את התכנים, כל פרק חורז לקודמו ומטרים את ממשיכו, את הרצף פולחים טקסטים חיצוניים לכאורה מנותקים העוסקים בגינון, פוליטיקה או ציטוט ישיר מתוך "הגברת עם הקמליות" של דיומא. אלה נקשרים בקשרים תת קרקעיים לתוכן הספר, למורכבות המשפחתית ולמסכת הכמיהות - אכזבות - מפלות ותקוות שנושאות הדמויות.
כל הדמויות מורכבות, כמו המציאות שמשורטטת. בשונה מספרים אחרים של מטלון שקראתי, כאן אני מרגישה אותה אמינה, רגישה, קשובה לדמויות שהיא משרטטת כל כולה, ומתאמצת לא רק להבריק הברקה תוך קריצה לקורא, אלא הרבה יותר לספר את הסיפור תוך הקשבה לכלל הקולות שהוא כולל בתוכו מבלי לפספס או להשמיט תו אחד.
דמות האם שבמרכז הסיפור מורכבת ביותר ועדיין שבתה את ליבי, אתגעגע לנונה ולמשפטיה המבדחים.
ספר מצוין, ממליצה בלב שלם.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אושר
(לפני 3 שנים ו-4 חודשים)
היה ספר סיפורת הראשון שלי - ספר על משפחה קרועה כמו שאני באתי ממנה.
עד היום אני חושב שזה הספר הישראלי הכי טוב כי הוא כנה. וקראתי את הגנון שכבר פחות רלוונטי לעידן שאנו חיים.
|
|
|
רץ
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מעניינת ומרגשת
|
|
|
זרש קרש
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
שמחה על היד שנצלה ומשתמשת בה לקריאה [איך לא?]
שמחה שיצאתי זכאית, תודה לאל. מלחיץ מה שקורה אצלכם בקריות... ועוד על שושן מלעיזים בראש חולצות? ניחא.
pulp fiction תודה על הכנות. האמת, מודה שגם אני מרגישה שאני לא קוראת מספיק ישראלים, והרבה פעמים נוח לי מיד לדלג על רשימת הקריאה המקומית, לא יודעת בדיוק להסביר למה, ואיכשהו הצלחת להגיד את זה בלי שזה ישמע מתנשא [כמו שאני מרגישה שיוצא לי בלי שמתכוונת כשאני אומרת את זה]. יש משהו במטלון הספציפי הזה שאני מרגישה ששווה לנסות, ואולי חורג מהתחושה המקומית מידי שלעיתים ננטעת בי. מוזמן לנסות ולספר איך היה... למשל אצלי אלנה פרנטה מחכה בסבלנות שאואיל כבר לסיים עם העברית ואשוב לצלול בשקיקה לנאפולי, כרך ב'. אל דאגה, אני עוד אשוב זה ג'וק קטן וזה עובר... פליטת פה פרוידיאנית מחשבות? |
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
אל תחסוך לך אותה. יש נפלאים ממנה ואפילו לא מעטים.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
מעניין, תודה.
אני מרגיש שאני לא קורא מספיק סופרים ישראלים.
|
|
|
דידי
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
אם ככה אז כיף לך
אצלנו בספריה אין סיכוי שדבר כזה היה קורה.
|
|
|
זרש קרש
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
דינה, בלי יסורי מצפון בבקשה. מותר ואף רצוי לא להתחבר לכל הכותבים,
וכמו שאמרתי, עד לספר הנוכחי היתי בדיוק בעמדה של מחשבות. והנה אני ואושר מחזיקים ידיים הפעם. אגב, אושר מה אהבת בספר? למה התחברת? |
|
|
זרש קרש
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
איזה ספר השאיל טרומפלדור?
הי דידי,
בדיוק להיפך! מדובר בספרנית חביבה, במקרה שלי, שראתה את רשימת המטלונים שביקרו אצלי והחליטה על דעת עצמה מתוך פילנטרופיות ראויה לציון שהיא שומרת לי עותק בצד וזאת כשאני כלל לא תכננתי לפתוח אותה יותר בחיי. שמחה על שתי ידיי שניצלו, לפחות הפעם ;) |
|
|
אושר
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
גם אני מאוד התחברתי לספר.
|
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
אני מצאתי את מטלון בלתי קריאה.
|
|
|
דידי
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
מה ז"א : "הסתנן באופן בלתי חוקי אליי "?
האם גם את מאלה ש"סוחבים" /משאילים ללא מועד החזרה ספרים מבתים אחרים?
בחלק מאזורינו נהוג לגדוע יד על דברים כאלה. על אף שהעונש ברברי באופן כללי, הייתי שמחה לו אפשר היה להכיל אותו על מי שמבצע זאת בספריה שלי. |
|
|
dina
(לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
לבושתי כי רבה, לא הצלחתי עם אף ספר של מטלון. יש בכתיבה שלה עומס שיוצר איטיות שלא יכולתי לסבול. כמו להתקדם לאט לאט בפקק תנועה. וגם השימוש היפה שלה במילים ובכלל, הבנתה את השפה לא עזרו. אולי יום אחד..
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
