ביקורת ספרותית על מצוינים - ממה עשויה הצלחה מאת מלקולם גלדוול
ספר בסדר

---

הספר סוקר את הצלחתם של אנשים יוצאי דופן בתחומם תוך שהוא עובר מתחום לתחום ומצביע על נקודות הצלחה וכשל פוטנציאליות. היופי הוא שנקודות אלה הן לאו דווקא הנקודות שהיינו מעלים בדעתנו כאשר אנחנו חושבים על הצלחה. דוגמה שהמחבר פותח בה את הספר וחוזר עליה אינספור פעמים בהמשכו: מבדיקת נתונים של ספורטאים צעירים מצטיינים בקנדה, עולה כי אחוז ילידי ינואר בקרב ספורטאים אלה מרקיע שחקים, ואילו ילידי יולי ואילך כמעט אינם משחקים בליגות הילדים והנוער. למה זה קורה? מחשבתי הראשונית הייתה כי יתכן שלידה בחודש ינואר מחזקת פיזית את הילד בהמשך חייו. מנגד (עצמי עונה לי), ילידי דצמבר אינם בין השחקנים. אז מה קורה כאן? תאריך הלידה הקובע לקבלה לנבחרות הוא בראשון בינואר בכל שנתון. אי לכך, הילדים המפותחים ביותר ביחס לשנתון שלהם יהיו אלה שיתקבלו באחוזים גבוהים יותר מחבריהם, הקטנים מהם בכמה חודשים. הפער הראשוני ביכולות התלמידים בהתאם לחודש לידתם מתקבע בהמשך, כאשר המפותחים ביותר ממשיכים לנבחרות משנה לשנה, ואילו התלמידים הצעירים בכל שנה אינם זוכים להשקעה זו.

הספר מביא מאמרים אודות הצלחה ומאזכר כמה כללי אצבע שנחמד לדעת. לדוגמה: חוק עשרת אלפים השעות - כדי להתמקצע בתחום מסויים, על אדם להשקיע עשרת אלפים שעות לפחות של למידה ועשיה בתחום זה, שהן כעשר שנים. רבים מהמובילים בתחומם באקדמיה הם אנשים שפשוט השקיעו זמן, מרץ ועשיה בתחומם. בנוסף, הספר מונה את מרכיב המזל והטיימינג כמרכיב משמעותי. כך לדוגמה, עורכי דין יהודים שלא הצליחו להתברג במשרדים המבוקשים בניו יורק לאחר לימודיהם פנו כעצמאים לתחומים משפטיים-פיננסיים כברירת מחדל. בהמשך, קרה מהפך בענף. התחומים הפיננסיים הרקיעו שחקים והציבו את המשרדים, שנפתחו במקור בלית ברירה, בחוד החנית של פירמות עורכי הדין בארה"ב.

המחקר האהוב עלי - גלדוול מסביר עקרון נוסף, לפיו מעבר לרמת אינטיליגנציה מסויימת, אין בתוספת אינטיליגנציה בכדי לשפר את מצבו המקצועי/אקדמי/כלכלי של אדם. מחקר בדק קבוצה גדולה של ילדים בארה"ב ועקב אחר התלמידים שהשיגו תוצאות איי.קיו יוצאות מגדר הרגיל בבחינות שנערכו להם בילדותם. בבגרותם, התגלה כי מעבר לרמת איי.קיו מסויימת, לא היה הבדל משמעותי בדרגות השכר או ההצלחה האקדמית של אותם נבחנים. יותר זוכי פרסי נובל היו מרמות האיי.קיו שאינן הגבוהות ביותר, וברמות האיי.קיו יוצאות הדופן, רבים עסקו במקצועות אפורים והרוויחו שכר ממוצע. לסיכום - אינטיליגנציה עוזרת לך בחיים, אבל רק עד גבול מסויים.

ומה כן עוזר בחיים (אליבא ד'גלדוול)? יכולות תקשורת מפותחות, חשיבה מחוץ לקופסה, יצירתיות, נחישות, רצון לפתור בעיות ולא לשקוע במחשבות "לא אצליח בחיים", יכולת להציע את מועמדותך לתפקידים, משרות ומחקרים שלאו דווקא הוגדרו במפורש. כמו כן, צמיחה בבית שהמצב הסוציואקונומי שלו מוצלח סייע למצויינות על ידי השקעה בחוגים ובמסגרות, התעניינות רבה יותר בילד ועידודו לבטא את עצמו ולעמוד בפני גורמי סמכות מבלי לבטל את עצמו ואת יכולותיו.

הספר הזה נוגע בנקודות רבות, הרבה פעמים על חשבון העומק והמקצועיות. מסיבות גימיקיות (לפחות כך נדמה לי) הוא מתמקד בדמויות מפתח כדי להדגים את עקרונות ההצלחה - הביטלס, ביל גייטס, אלברט איינשטיין ועוד. אצלנו במשפחה, קוראים להסקה כזאת מהפרט אל הכלל "מקרה פרטי". ובכן, גלדוול עושה שימוש נרחב בטכניקת ה"מקרה הפרטי" תוך שימוש בדמויות קיצון כדי להוכיח עקרונות גלובליים שאמורים לגעת בכולנו.

» ביקורות נוספות של זוהר
» ביקורות נוספות על מצוינים - ממה עשויה הצלחה