הקריאה מרתקת וקולחת, הרבה מאוד מידע, חלקו ידוע וחלקו פחות. אבל אין כוכב חמישי היות ולטעמי ה"עצים" כתובים מצויין אך יש בעיה עם ה"יער". לאורך הקריאה גוברת התחושה כאילו לדעת הכותב כל המפעל הציוני וחלקו של בן גוריון בו הוא מעין גחמה היסטורית שיש בה בעיקר סימני שאלה והרבה הרפתקנות. בן גוריון מתואר בכל רבגוניותו ומורכבותו לחיוב ולשלילה, אך מודגשת מאוד שאיפתו האובססיבית לשליטה, מה שכנראה בלתי נמנע אצל מי שמוכן לשלם את המחירים על מנת לעמוד בראש. הערבים לאורך הסיפור הם נוכחים/נפקדים, אולי בכוונה כדי להדגיש את הדעה שהמהלך הציוני החליט במודע לא 'לספור' אותם לאורך כל הדרך. ההחלטות הערביות כלפי המפעל הציוני מוצגות כגזרת גורל, כאילו כך מוכרחים היו לנהוג בכל שלב ושלב ולכן נשאר להתרכז רק בטעויות הציוניות כביכול. כשקוראים על השתלשלות המאורעות השונים עולה מדי פעם השאלה, עם כל כך הרבה 'פאשלות', איך בכלל הוקמה המדינה למרות הכל? איך ניצחנו במלחמת השחרור שבה מוצג בן גוריון כמנהיג מלחמה לא מוצלח שאינו מבין בביטחון? איך נקלטו מאסות של עולים בזמן כל כך קצר? איך הוקמו מאות ישובים בתוך שנים ספורות? וכו' וכו'. גם בלי פאתוס ציוני, ההבחנה המתבקשת בספר כזה בין ה'קטנות' ל'גדולות' קצת מפוספס.















![החטא ועונשו [מהדורת הקיבוץ המאוחד - 1981]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers14/140332.jpg)

