ביקורת ספרותית על מר שועל המהולל מאת רואלד דאל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 19 במרץ, 2018
ע"י Ayeletjon


מאוד כואב לדעת שכותב מחונן זה היה אנטישמי ושונא יהודים במהותו.
מצד אחד קשה להתנתק מהידיעה על כך אך אם אשפוט את ספרו על סמך הכתוב בו בלבד ללא יחס אל דעותיו האומללות.
ניתן לומר שיצירה זו מלאה בחן ובהומור. נקראת בשטף ובהנאה.
דאל יצר עולם שבו סיפור פשוט על שועל ערמומי הופך להרפתקה מרתקת ומלאת חיים.
בני האדם המופיעים בסיפור הם עשירים ומרושעים ואילו בעלי החיים החיים במעבה האדמה הם פיקחים ובעלי יוזמה ותעוזה.
בסיפור מתרחשת אחוות חיות ( מלבד התרנגולות, הברווזים והאווזים המסכנים שחייהם קופדו בנעיצת טפר ושימשו כיבוד במשתה הגדול)
מר שועל המהולל מצדיק גניבה כדרך הישרדות וכנגד כל הסיכויים מצליח להערים על הזוממים לצוד אותו.
הסוף מצד אחד לא הגיוני אך מתאים לאג'נדה שרצה דאל להעביר.
אהבתי במיוחד את התיאור הלא מצודד של בונצי, בוגי ובוני.
האם הטוב ניצח? שפטו אתם?
ניסיתי להבין האם מעבר לסיפור המעניין בפני עצמו יש איזה מסר סמוי בסיפור? לא הצלחתי להחליט.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלדריאל (לפני 5 חודשים)
אחד הספרים שהכי אהבתי בילדותי.
הספר הזה מזכיר קלות ספר אחר של דאל, דני אלוף העולם, כי בשניהם מדובר בסוג של גניבה מאנשים עשירים: מר שועל פורץ ללולים של החוואים העשירים , ואילו דני ואביו צדים פסיונים בהיחבא ביער ששייך לבעל אחוזה עשיר. צריך לזכור שבאנגליה הימי ביניימית נקבע שכל יער וכל חיה בו שייכת למישהו אציל ועשיר. לו מישהו מהאריסים ניסה לצוד חיה כדי להאכיל את משפחתו הענייה דינו היה מוות. חוקים אלו המשיכו הרבה לאחר שאנגליה הפסיקה להיות פיאודלית, ובעיקרון יש מעין מצב מעוות שבו יש הרבה עניים שזקוקים למזון, היער שופע אפשרויות ציד אך הציד שמור רק לאצילים כספורט, ואילו לשאר המעמדות מותר לגווע ברעב.
אפשר לומר שבעלי החיים הפקחים ובעלי היוזמה, כפי שתיארת, הם המעמדות הפשוטים יותר שלא נולדו עם כפית זהב בפה וזכויות היתר של המעמדות הגבוהים, אבל מסרבים לקבל את סדר הדברים בחברה המעמדית האנגלית. אולי זה לא בסדר לגנוב אבל גם לא בסדר לבסס את החוקים על חוסר צדק וחוסר שיוויון. כמובן שלילדים ישראלים זה לא מהדהד לשום דבר שהם מכירים ועבורם זה פשוט סיפור הרפתקאה כיפי ומהנה, אבל שאלת :)
גלית (לפני 5 חודשים)
מסר לא סמוי בכלל לדעתי.
אנשים רשעים
מתעללים בחיות.

זהו פחות או יותר המסר שלו בכל ספריו- האנושות היא ממש לא משהו.
yaelhar (לפני חצי שנה)
למה משנה לקורא אישיותו של הסופר, או דעותיו?
בין הסופרים יש אנשים איומים - נוטשי משפחה, מתעללים בנשים, הורים גרועים, בוגדים, מכוערים, בעלי ריח פה נורא, אנטישמים, הומופובים, פשיסטים...
לו זה היה קנה המידה היו נשארים מעט מאד ספרים שאפשר לקרוא והמפסידים היו הקוראים.
סקאוט (לפני חצי שנה)
ספר מקסים. ואכן, עצובה הידיעה שדאל היה אנטישמי.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ