גיבור ספר המתח הזה, טן נורבו, רחוק מאוד מדמות הבלש החוקר הטיפוסי שמצטייר לנגד עיניי. לא תמצאו כאן איזה גיבור מסוקס ומחוספס, ציניקן בעל לב זהב, עם אישיות מתוסבכת ונטייה להרס עצמי, שמצליח להתגבר על כל הרעים ולהשליט סדר בעולם לפי איזו מתכונת הוליוודית מנצחת.
מצד שני, טן נורבו הוא ממש לא איזה למך חנון שהפושעים שמים אותו ללעג ולקלס. טן הוא ממש לא פראייר. אז מה הוא כן, מיסטר טן? טן הוא בלש צמחוני ממוצא טיבטי שנוהג לעשות מדיטציה. הוא מניח אבנים, חול ושמן זית כדי ליישם את עקרונות הבודהה, הוא נוהג לתרגל נשימות עמוקות ונכונות תוך התבוננות מתמדת אל נבכי נפשו, וכשהוא טרוד מכדי לספור נשימות, הוא מוצא שהקשבה לשאון מכוניות מרוחק ולצפצוף צופר אקראי משמשת לו מעין ערוץ עירוני לשלווה, בעיקר כשהוא מוסיף לרעשים העירוניים את רשרוש העלים העדין ואת תקתוקו של שעון הקיר. ואם אתם ציניקנים כמוני וכל זה נשמע לכם זיבול מוח ניו-אייג'י , אז בספר זה בכלל לא פתטי כפי שזה עלול להישמע. אולי בגלל אישיותו הכובשת של טן, אולי בשל חוש ההומור הדק והשנון שלו, אולי בגלל החתול השחור, הענק והמקסים שלו, שעונה לשם "טנק". וגם כשטן מְתַקְשֵׁר עם טנק באמצעות מחשבות, זה נעשה בצורה חביבה ומחויכת - "אני מכבד את הטורף שבך, אבל בתור טובה אישית, אתה מוכן בבקשה לשחרר את הציפור? טנק מצמץ בעיניו ולא זע. שלפתי את התותחים הכבדים ושיגרתי טלפתית לטנק תמונה ברורה שבה הוא פותח את לסתו ומניח לשללו לעוף. הוא עשה זאת והיה די מדושן עונג מכל התקרית."
אז בין תרגול נשימה נכונה למדיטציה, טן חביבנו עוסק גם בפתרון תעלומה בלשית. ראשיתה כאשר מבקרת בביתו אשתו הקודמת של בעל הבית הקודם שלו, ואשר נרצחת ממש יום לאחר מכן. מכאן מתפתחת פרשת מתח מסועפת (מדי, לטעמי) שבה נמצא בין השאר חיבור בין המאפיה האיטלקית, חווה לגידול חזירים וכת משונה בשם "מקדש ילדי גן העדן", כולל התמכרות לגורו שעומד בראשה.
אז אם אתה קורא שמחפש ספר מתח עצבני, עתיר אקשן, מרדפים, מכוניות מתפוצצות וראשים כרותים עפים באוויר (טוב, קצת הגזמתי) לא הגעת למקום הנכון. אבל אם אתה מחפש ספר מתח מינורי וחביב, שהגיבור העומד בראשו מעניין יותר מהתעלומה אותה הוא חוקר, קח את טֶן.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
