• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
ג'מילה

ג'מילה

מאת צ'ינגיס אייטמטוב

הביקורת של Maya angel

תמונה של Maya angel
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
ג'מילה

ג'מילה

מאת צ'ינגיס אייטמטוב

הביקורת של Maya angel

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של Maya angel
הוצאה לאור:עם עובד
שנת הוצאה:2005
סדרה:ספריה לעם #544
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
ארסמוס
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 14 שנים

“רומן שמתרחש בזמן מלחמת העולם השנייה אי שם בגבול הדרומי של קזחסטאן של היום. הכתיבה רהוטה , מלאה תאור”

15/30
ביקורות על ג'מילה
הבאה
איך שתרצו
לפני 9 שנים

“קודם כל צ'ינגיס אייטמטוב- אחד הסופרים האהובים עלי ביקום. קראתי את כל הספרים שלו ואני חושבת שכולם מאו”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 8 שנים•2 דקות קריאה

כל כך יפה הספר הזה שקשה למצוא מילים לתאר עד כמה. אך הסופר הזה מצליח במילותיו לצייר ציור שעולה מתוך הדפים כמו חלום, פשוט התאהבתי בסיפור הזה. קראתי אותו לאט לאט אפילו שהוא כזה קצר, זה היה כמו לאכול ממתק שוקולד שלא רוצים שיגמר, אז כל פעם לוקחים רק עוד ביס קטן ממנו. אחר כך לא הצלחתי להפרד מג׳מילה, דניאר וסאיט ועד עכשיו הם בליבי. שלושה נשמות שכל אחת עם הצבע והגוון שלה שביחד יצרו סיפור שצויר נגד עיני על רקע הערבה המדברית של המקום הקסום והמיסיתורי הזה. כל כך אוטנטי ופשוט וכמעט בלי מילים ההבנה שבין הדמיות נוצרת וכמובן גם האהבה ולפעמים גם הכעס. הספר הזה נוגע בתרבות אחרת, אסיאתית ורחוקה מאיתנו שמלמדת אותנו שלא צריך לדבר יותר מידי ואפילו בכלל לפעמים. לתת כבוד לשקט ולתת לרגשות לזרום כמו המים של הנהר. וכמה שהספר הזה קטן ולא מרבה במילים בכל זאת נוצר שם סיפר אהבה אמיתי לא רק בין ג׳מילה ודינאר אלא גם בין סאיט לג׳מילה ודינאר. נכון שבהתחלה הוא מבולבל ולא ממש מבין מה היא אהבה והוא מקנא וכועס, אבל לקראת הסוף הוא נותן לה ללכת עם אהוב ליבה, זאת אומרת הוא למד לאהוב אותה אהבה ללא תנאים ... מה עוד אפשר לבקש? ובכל זאת אייטמטוב נותן לנו עד בספר הזה חוץ מסיפור אהבה, הוא גם נותן פה ביקורת נגד הקומוניסטיות ובכלל כל התפיסה הזאת שהאינדבדואל הוא לא חשוב והצורך שלו בביטוי עצמי נשלל, וסאיט נלחם בכל זה. הוא ״בוגד״ באחיו אבל הוא לא בוגד בליבו, בליבו הוא יודע כי עשה את הדבר הנכון. אז הביקורת פה היא גם לגביי בני אדם, לפעמים קשה לבחור למי להיות נאמנים. בעולם הישן האפל יותר, המשפחה היא הכל. אין בחירה, אין אפשרות אחרת, יש רק את המסורת ואת מה שמצופה ממך לעשות. גם כמו ג׳מילה שגורלה נחרץ והיא צריכה לותר על חייה האהבה שלה ולחיות כשהיא מחכה לשובו של גבר שהיא בכלל לא אוהבת. אבל בעולם החדש והמיוחד של צ׳ינגיס לא תמיד צריך ללכת עם מה שמצופה ממך אלא ללכת עם הלב שלך. לפעמים זה אומר להשאר בעבר עם הטבע, עם הנופים, עם הפשוט והטהור. ולפעמים זה אומר להעיז, לפרוץ גבולות, לאהוב ללא תנאי ובעיקר לחיות את החיים כי יש לנו רק פעם אחת מגיע לנו להיות חופשיים. תודה על הספר הקסום הזה

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של רץ
רץ
תמונה של משה
משה
תמונה של בוב
בוב
תמונה של שונרא החתול
שונרא החתול
תמונה של אפרתי
אפרתי
תמונה של כרמלה
כרמלה
תמונה של מורי
מורי
תמונה של בוקסטור ירושלים, מרכז כלל, יפו 97, ירושלים; 02-6241342
בוקסטור ירושלים, מרכז כלל, יפו 97, ירושלים; 02-6241342
8קוראים|גיל ממוצע61|50%נשים

על המבקרת

תמונה של Maya angel

Maya angel

חברה מזה 9 שנים
24 ביקורות•205 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של Maya angel
Maya angel
חברה באתר מזה 9 שנים
ביקורות24
לייקים שקיבלה205
דירוג ממוצע3.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת17ספרות מקורית3מתח ריגול והרפתקאות1

דיון על הביקורת

1 תגובה
בוב
בוב•לפני 8 שנים

כתבת מאוד יפה.

עוד לא הגעתי לכתביו של אייטמוב, למרות שמזמן כבר שוכנעתי מביקורות פה ומחברים שאני יהנה עד מאוד בעיקר מיצירתו 'והיום איננו כלה'.
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של Maya angel

ג'יין אייר [מהדורת 2011]

ג'יין אייר [מהדורת 2011]

שרלוט ברונטה

ספר מהמם! קלסיקה במיטבה וסיפור מרגש ומרתק. מודה שלקח לי קצת זמן להתחבר לשפה ולרוח התקופה אבל כשזה קרה לא הצלחתי להוריד את הספר מהידיים. מה עוד אפשר לבקש? אז היה תענוג. אי אפשר שלא להתאהב בג׳יין המקסימה והאמיצה, אני מאחלת לכולנו שנלמד ממנה אך להיות כנים כלפי עצמנו והרגשות שלנו, לא לספר לעצמנו סיפורים ולהאמין בהם כי יותר נוח לנו אלא לדעת להתמודד עם המציאות כמו שהיא. לקחת אחריות מלאה על עצמינו ולא להיות תלויים בדבר חוץ מהאמונה שלנו בצדק ובמה שאנחנו יודעים כי הוא הדבר הנכון לעשות . שנלמד ממנה לאהוב ללא גבולות באמת ובתמים את מה שיש בפנים. כדי להיות כמו ג׳יין אייר יש צורך בחוזק נפש אמיתי שלא מתפשר, להאמין באומנה שלמה שהאנרגיה הטובה תלווה אותנו ותגן עלינו גם כשהמצב קשה וכמעט בלתי אפשרי. נכון שבסיפור כמה מקווי העלילה קצת לא אמינים ובמציאות אולי לא היו קורים כך, אבל לכן אני אוהבת ספרים כי שם יש לנו את הזכות, יש לנו את הצ׳אנס לתת לחלומות להתגשם ולקבל השראה לחיים האמיתיים שלנו ומי יודע אולי בכל זאת להגשים חלום אחד או שניים. ג'יין אייר מזכירה לנו שלהיות מי שאנחנו, להאמין בעצמנו, להעיז ללכת בדרך שלנו זה הדבר הכי יפה שיש שגורם לנו לחיות את החיים במלואם.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•Maya angel
קוקולקה

קוקולקה

לאנה לוקס

האמת שאני דיי מופתעת לגלות פה כל כך הבה תגובת חיוביות על הספר הזה. ספר מעניין ובהחלט שונה ונוגע בנקודה חשובה שחשוב מאוד מאוד לעורר לגביה מודעות. אך למרות זאת, אני חוויתי תחושה קצת חובבנית בדרך שבה הסיפור היה כתוב והצורה שהוא התפתח. נכון הסיפור עצמו סוחף ואי אפשר שלא להקשר לסמירה הקטנה וחסרת האונים ולגלות מה עלה בגורלה בעולם אכזר זה. אבל, שוב, השפה זולה ( אולי בגלל התירגום) והסיפור שלעצמו מאוד צפוי, נאיבי ואפילו קצת לא אמין. למרות שאני מבינה את כוונת הסופרת להביא משהו אמיתי ובועט לחיינו הנוחים וקצת לשקשק אותם ולזעזע אותנו... אני מרגישה שיש פה קצת קלות ראש בכל הנושא ואפילו ניצול של המציאות העצובה והמעוותת הזו שהיא בעצם לגמרי אמיתית, לכתוב סיפור שנשען על המציאות הזו כאילו שזה נורמאלי לחלוטין ... אז לא ממש הזדעזתי כבר שמעתי על סיפורים כאלו בעבר. אני חושבת שהיה עוד מקום להעמיק את הנושא ואת הרקע של הסיפור. הייתי גם שמחה אם היא הייתה מוסיפה עוד פרק על חייה המאוחרים של סמירה שגדלה להיות אשה עצמאית וחזקה וזוכה לאהבה אמיתית, לחיים חדשים. הייתי רוצה לדעת אך היא התמודדה עם הטראומה של העבר ואולי היום היא מנסה לעזור לבנות אחרות שהחופש והגוף שלהן נלקח מהן. בקיצור הייתי רוצה קצת מעבר לסיפור שבסופו של דבר השאיר לי תחושה שראיתי סרט או סדרת דרמה. בכל זאת אתן לקוקולקה את הקרדיט. להעיז ולכתוב ספר שכזה עם נושא כואב ולא פשוט לעיכול מה שתמיד גורם לי להרהר ולהוכיר תודה על כך שגלגל המזל שלי לא עצר במקום חשוך שכזה וחיי הם חיי חופש. וגם כמובן את חובתי ככול אדם ובמיוחד כאישה להגן כל עוד ביכולתי על כל יצור שחווה ניצול ואי צדק.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•Maya angel
חלום המשכנות האדומים כרך א'

חלום המשכנות האדומים כרך א'

צאו סו'אה-צ'ין

ספר שממש ציפיתי לקורא אבל התוכן לא ממש סחף אותי לצערי. אני חושבת שעבודת התרגום היתה לא מספיק טובה כדי שיהיה אפשר ממש להבין ולהתחבר אל כל מה שקורה שם. אני ממש לא יודעת מה קראתי שם ב 364 עמודים האלו. מתסכל, יש כמה רגעים של פילוסופיה ותחושה כזאת של איכות ושל כתיבה מיוחדת אבל יש פה פיספוס גדול בהעברת הסיפור עצמו.
יש פה מישהו שקרא אותו?

לפני 5 שנים•
★★★★★
•Maya angel
כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ

כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ

חוה עציוני-הלוי

פעם שנייה שחווה סוחפת אותי חזרה לעולם עתיק ומסתורי. והפעם סיפורה של תמר המיוחדת והאמיצה שסללה את גורל חייה במו ידיה הקטנות. סיפור אנושי מלא במסרים עלינו כבני אדם. על אך הנפש האנושית מתחבקת בינה לבין עצמה לגבי מה הוא הדבר הנכון לעשות, על רגישי האשמה שלנו, על הצער והרחמים, על אהבה... מה גורם לאדם לעשות מעשה? עד כמה יכול בן אדם לספוג, להפגע או לפגוע באחר מבלי להרגיש נקיפות מצפון? הסיפור הזה נוגע בנקודות כאלו ואחרות. הסיפור הזה נוגע בשבירת מוסכמות לגביי גברים ונשים ומראה איפה כולנו גם גברים וגם נשים פגעים כאחד ומלאי תשוקות פנימיות שמעולם לא מתממשות בגלל מעצורים של החברה.אפילו עד היום עוד לא למדנו עדיין אך להיות שווים בשווים כולם. אבל עד אז אפשר ללמוד מדמויות שקמות לתחייה מהאפר ומזכירות לנו להלחם על מה ששיך לנו, החופש שלנו. תמר שנשרפת בלהבות אכזריותו של יהודה מפנה את האש חזרה אליו כשהיא מעזה לפתות אותו וכמו ציפור הספינקס שקמה לתחייה מהאפר של עצמה תמר זוכה לחיים חדשים בזכות התעוזה שלה להמר על חייה כדי להציל את נפשה. סיפור שונה ואוטנטי שמחבר בין אנשים ובין עבר להווה כמו חוטי השני... מקסים ומיוחד.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•Maya angel
אני הלנה המופקרת

אני הלנה המופקרת

פרנצ'סקה פטריצו

טוב, אני לא עפתי מהספר הזה. היה נחמד, נושא מעניין וג׳אנר שאני אוהבת אבל זה היה דיי מסובך מלא דברים שהלכו וחזרו על עצמם כמו כל גבר שצץ בעלילה ואיתו הלנה מפתחת מערכת יחסים... עם כל הגברים בספר!!! זה כבר היה מוגזם, לא אמין ולא עמוק... קיוויתי למשהו קצת יותר יצירתי. בכל זאת השפה הייתה יפה והכתיבה הייתה מיוחדת ונוגעת ללב.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•Maya angel
ליל כל המכשפות

ליל כל המכשפות

דבורה הרקנס

אז ככה... אני, בדרך כלל לא קוראת ספרי פנטזיה מהסיבה הפשוטה שאני פשוט מפחדת שזה יהיה נורא לא אמין, אבל כשקראתי את התקציר של הספר הזה החלטתי כן לתת לו צ׳אנס. אני אישית דווקא כן מאמינה בכל ליבי שקיים קסם אמיתי בעולם ושהמיסתורי והמיסטי הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו. בכל זאת הספר הזה שדווקא התחיל נחמד ואז דיי התפתח יפה ובסוף לא, נתן לי הרגשה שאני בתוך שילוב מסויים של הסרטים של ״דמדומים״, ראיון עם ״ערפד״ וסידרת הטלוויזיה ״מכושפות״. אז כן זה היה לא אמין וגם קצת מתסכל כי היו חלקים כל כך מעניינים ואינטליגנטים ואז חלקים כל כך שטיחים וחסרי עומק שיצרו סתירה שלא החמיאה לסיפור וגם לא לסופרת. עוד דבר שהפריע לי מאוד היה עומס המידע הכל כך לא רלוונטי שהסופרת דוחפת בכח כל כמה עמודים יש פרקים שלמים על מה יש לאכול לארוחת בוקר.... זה פשוט היה מעייף ומשעמם! וזה הוריד את הכוכב הרביעי שהתכוונתי לתת לספר. עד פה לדברים השלילים, וכדי לסיים את הביקורת הזאת בנימה חיובית - עדיין נסחפתי וקראתי את 670 העמודים ברצף. הכתיבה זורמת יחסית, התיאורים דיי מוחשיים ואפשר לברוח עם הספר הזה בכייף לעולם אחר של פנטזיה בדיוק כמו סרט או סדרת טלוויזיה כיפית ששם הכל יכול לקרות. אהבתי את השילוב של אלכימיה וכישוף, אגדות וסיפורי עם, וכמובן את הרעיון שהערפדים ומכשפות ושדים עושים יוגה ! אולי גם הייתה פה כוונה להראות שכולנו בעצם באיזה שהוא מקום יצורים וכל אחד שייך למקום אחר ומשתייך לקבוצות מסויימות אבל זה לא צריך לקבוע את הדרך שבה אנחנו בוחרים לחיות את החיים שלנו. במילים אחרות גם ערפד, שד או מכשפה יכולים להיות בעלי לב טוב ולכולם מגיע לאהוב ולהיות נאהבים בלי קשר למוצאם. אז יש פה מין מסר של איחוד בין המינים שנותן תקווה שיום אחד נדע לקבל את השונה ונוכל כולנו לחיות בשלום על פני האדמה.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•Maya angel
גבירת הנהרות

גבירת הנהרות

פיליפה גרגורי

מאוד אהבתי את הספר הזה. יותר נכון ממש התאהבתי בז׳אקטה. היא אישה כל כך חזקה שיודעת תמיד מה הדבר הנכון לעשות! היא לא מפחדת ללכת בעיקבות הלב שלה, היא כל כך מחוברת לעצמה ולאינטואיציה הנשית שלה שהיא יודעת מי היא ומה היא שווה ולאן היא הולכת, ממה היא צריכה לשמור מרחק ולהזהר ומתי להשתמש בקסמיה כדי להגן ולקדם את עצמה ואת המשפחה שלה. אהבתי את הדמות שלה יותר משתי הדמיות בספרים הקודמים של פליפה גרגורי - ״המלכה הלבנה ״ ו ״ המלכה האדומה״ בגלל ששתי הגבירות האלו שאפו לכל כך הרבה כח ורצון לשליטה, לא היה להן אכפת את מי צריך לרמוס בדרך העיקר שהכתר יהיה בידיהן. אבל לא ג׳אקטה, היא לא נלחמת במלחמות של אגו. היא נלחמת בערכו העליון של החיים ויותר נכון לומר באהבה! כל מה שהיא רוצה זה לחיות בשלום עם אהוב ליבה והמשפחה שהם יצרו. כמובן שהיא אוהבת את חיי המותרות והנחות שלהם היא רגילה, אחרי הכל כך היא גדלה. היא נולדה למשפחה עשירה לא לבית איכרים פשוט. אבל זה לא משנה את טוב ליבה כלפי אחרים נחותים ממנה או את כח ההשרדות שלה והרצון לחיות חיים מלאי אהבה ואושר ולא רק עושר. היא מוכנה לוותר על כל זה למען האהבה שהיא האוצר האמיתי בשבילה. היא גם מחוברת לטבע ממש כמו האלה הקדמונית מלוסינה שהיא אימה הקדמונית...והיא מקשיבה לרחשי הנהר והמים ושומעת את שירתם הענוגה והמרגשת. היא לא הולכת עם הזרם אבל היא גם לא שוחה נגדו ומחפשת צרות, היא גמישה ממש כמו המים ומתאימה את עצמה לכל מצב וצרה שהיא נקלעת אליהם. היא פועלת בשקט, מאחרי הקלעים, לוחשת לחשי כישוף וראה את מה שעתיד לקרות. היא כובשת את ליבי בספר הזה. בכלל כל הסידרה הזאת של מלחמת השושנים סוחפת אותי לדעת עוד ולראות את נקודות המבט של כל הנשים המעורבות בסיפור הזה כל אחת מצד אחר. מה שמזכיר לנו שגם לאויבים שלנו יש את הצד שלהם, אף אחד הוא לא אשם ואף אחד הוא לא חף מפשע אנחנו כולנו שווים. צריך לזכור להביט על כל הדברים מלמעלה ולראות את כל הצדדים של העולם ולא רק מצד אחד. תודה לפליפה גרגורי על הרעיון המקסים הזה :)

לפני 7 שנים•
★★★★★
•Maya angel
הקתדרלה ליד הים

הקתדרלה ליד הים

אילדפונסו פלקונס

(כולל ספויילרים). אני אהבתי את הספר! התחברתי מאוד לדמויות בעיקר לבנאט לארנאו ולמאר. הספר הזה ריתק אותי וסחט ממני דמעות רבות ... בעיקר בהתחלה. אחר כך התרגלתי ונהייתי יותר קשוחה וחזקה כדי להמשיך לקרוא וכמובן נהנתי מאוד והיה לי קשה להוריד אותו מהידיים. רק דבר אחד הפריע כמובן, היו יותר מידי שיעורים בהיסטוריה שלא היו מענינים ונכתבו בצורה דיי מכנית וחסרת עניין, אבל לא נורא סלחתי לו כי הסיפור היה טוב. ועדיין חשוב ובכול זאת עדיף לדעת את הרקע של ההיסטוריה מלא לדעת בכלל אז לא נורא ספגתי את זה. כאב לי נורא להרגיש ולחוות את ההשפלות שעברו על חלק מהדמויות וחיכיתי בקוצר רוח שהרשעים האלו יקבלו את מה שמגיע להם. וזה קרה, בחלקו, אני מקווה שבספרי ההמשך יעשה עוד צדק! לגביי סוף הסיפור לא מפריע לי שהסופר נותן לנו פה את ה happy ending אפילו שאולי במציאות זה לא היה קורה. דווקא בגלל זה אני אוהבת ספרים כי למה לא לפנטז קצת שדברים יכלו להיות אחרת והעולם הזה יכל להיות מקום קצת יותר טוב... הספר הזה הזכיר לי את ״ המלכה היחפה״ שהוא הספר הראשון של הסופר הזה שקראתי וגם אהבתי, בכיתי והתחברתי מאוד אפילו יותר מהספר הזה . טוב, אולי כי מדובר בנשים ואני אישה אז.... כן. בכל אופן גם שם נורא קיוויתי שהסוף יהיה טוב וכך היה :) אני אוהבת סופרים שיודעים לטלטל אותי עד שאני כמעט נשברת ובסוף מוצאים אפשרות לסוף טוב שנותן סיום שמשאיר הרגשה חמימה בלב כמו השמש של ברצלונה. וגם מצדיק פה את החמלה והרחמים של פטרונית הים - סנטה מריה דה למאר - אהבתי גם אך שהסופר מאחד את כל הדתות ומדגיש כמה הכי חשוב באמת הוא להיות אדם בעל מוסר לא משנה מאיפה באת ולאזו דת אתה שייך כי אחרי הכל לכל הדתות בבסיסן יש הרבה במשותף זה רק בני אדם קודרים ושחורים, אכולי רגשות אשם ושנאה שגורמים לנו לפחד מהם או לפחד מהאל כשבעצם הם השטן האמיתי. והטוב והטוהר שוכן בכולנו אם רק נרצה! ואם רק נעיז להלחם בהם בחזרה! כמו שארנאו עונה לכמרים חזרה בזמן המשפט שלו ולא איכפת לו אפילו אם זה יעלה לו בחייו, העיקר להטיח בפניהם את מי שהם באמת! ובכלל אני מעריצה את ארנאו הוא אחד הגיבורים שהכי אהבתי בספרים שקראתי הוא יפה תואר מבפנים וגם מבחוץ. הוא לא מושלם אבל הוא מנסה וזה מקסים. לקראת הסוף של הספר רציתי קצת יותר התייחסות לג׳ואן, כאב לי מאוד שבסוף הוא הפך לכומר אכזר ושהוא לא היה כמו ארנאו שרק צמח מעלה אחרי התלאות שהוא עבר. כנראה שהם פשוט היו עשויים מחומרים שונים... אז כן כאב לי על סופו המר של ז׳ואן אחיו הקרוב ביותר של ארנאו רציתי שהם ישלימו, הם אהין כל כך קרובים... זה נגמר קצת מהר מידי אך שהוא שרף את עצמו יחד עם אישתו המפונקת והאכזרית של ארנאו שגם למותה לא הייתה מספיק התייחסות לדעתי. אבל הגיע לה ושמחתי על כך! הייתי רוצה שתהייה להם עוד שיחה אחת עם ארנאו לפני שהכל נגמר... לסיכום נהנתי מאוד ואני רוצה עוד. אני אמשיך לקרוא את ספריו של אילדפומסו פלקונס ולתת לו לסחוף אותי למקומות ותקופות רחוקות רחוקות מפה.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•Maya angel
הקורטיזנה

הקורטיזנה

שרה דוננט

כשהתקציר של הספר לא תואם את הסיפור זה דיי מאכזב.. אז נורא התאכזבתי. בכל זאת קראתי עד הסוף ולא ויתרתי עליו ובסוף כן נכנס אלי משהו מהספר הזה, רק חבל שלא יותר מזה. כל הרעיון של הספר הזה הקסים אותי כשקראתי את התקציר, וכשקראתי את הספר כל הזמן חיפשתי את הרגע הזה שבוא אני ארגיש שזה מה שחיפשתי. לקראת הסוף זה כן מתחיל לזוז אבל במשך רוב הספר הסיפור צולע כמו המכשפה לה דרגה ומשאיר טעם מר של זמן ותקופה אחרת ולא מוכרת. אז לסיכום לסיפור הזה יש התחלה טובה וסוף סביר וקצת מרגש אבל כל האמצע מיותר פרט לכמה דברים קטנים שהזיזו את העלילה והתקציר מטעה את הקורא. שני הכוכבים שנתתי היו בגלל הפוטנציאל וההשראה שיש לסיפור וכי גם למדתי דבר או שניים על ההסטוריה ועל בני אדם מעולמות אחרים.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•Maya angel

ביקורות נוספות על "ג'מילה"

ג'מילה

ג'מילה

צ'ינגיס אייטמטוב

מאוהבת ביצירותיו של אייטמטוב. כמו בסיפורים קצרים אחרים שלו הוא מצליח לקחת עלילה פשוטה ונדושה ולהפוך אותה ליצירת מופת של ממש. איך שהוא הסופר מצליח להעביר הלך רוח של תקופה שלמה, הריחות, המראות והצלילים בסיפור קצרצר ולרגש עד דמעות. לפעמים לא רוצים לסיים לקרוא ספר כי הוא מעולה. אני לא רוצה לסיים לקרוא את יצירותיו כי הם ליגה משם עצמם.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•ענתי10
ג'מילה

ג'מילה

צ'ינגיס אייטמטוב

"זמן רב ישב השטן בבטלה משעממת עד שבא האדם לעולם, זה היחיד מכל הנפש החיה על האדמה שמצא בשטן מיד את מינו והתחיל לטפח את הרוע מיום ליום, ממאה למאה". את המשפט הממצה הזה הקדיש הסופר צ'ינגיס אייטמטוב לסטאלין, האיש ששלח את אביו למות בגולאג ושבימי שלטונו מתחוללת "המלחמה הפטריוטית הגדולה" שבצילה נכתב סיפור האהבה הקצר והנפלא הזה.

כשפיניתי את עזבונו של אבי ז"ל נתקלתי בספר הזה בין מאות הספרים שהשאיר אחריו. הייתי זקוק למנוחה קצרה, בעיקר נפשית, התיישבתי על אחד הרהיטים המאובקים ונטלתי את הספר הזה בעיקר משום שהיה דק (94 ע'). סיימתי אותו תוך כשעה ומשהו בהרגשה שעברתי חוויה.
זה סיפור על אהבות. אהבת הסופר לארצו ולתקופה שעברה ולא תשוב עוד, אהבת בוסר של נער לאישה ואהבת גבר ואישה (כנראה שאפשר לכתוב סיפור אהבה שאין בו סקס, סמים, כסף, כוח, תהילה מזויפת או כל יתר המרכיבים של "ספרות" ה-50 גוונים בת זמנינו).

הסיפור מתרחש בקולחוז חקלאי בקירגיזיה בזמן מלחה"ע השניה. ג'מילה היא כלה טרייה של חייל שנשלח למלחמה, דניאר הוא חייל פצוע שחזר לכפר להחלמה ובין השניים מתפתח סיפור אהבה מסוכן. צופה בהם המספר סאיט, נער מתבגר בעל נפש אומנותית המאוהב בסתר בגיסתו ג'מילה. ברקע ישנם הכפר והקולחוז המתנהלים בצל המסורת השבטית של עמי הקווקז מחד והשלטון הקומוניסטי-סטלינסטי מאידך.
בין השורות הסופר מעביר ביקורת על השלטון הקומוניסטי מהתקופה הסטליניסטית ועד תקופת ברז'נייב בה נכתב הספר (1980).

ספר קצר ויפה על אהבה שהצליח לרגש אפילו ציניקן כמוני.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•רונדו
ג'מילה

ג'מילה

צ'ינגיס אייטמטוב

הזמנתי את ג'מילה מהסיפריה וחיכיתי . גם המתנה וציפייה למשהו שאוהבים
כזה שלא מגיע או ניתן להשיג באינסטנט גם הוא משהו שלא קורה הרבה היום.
גם סיפור האהבה כאן הוא משהו שמתבשל לאט לאט בערך כמו מכחול וצבעים
שצובעים את הקנבס בציפייה לערבוב ודיוק מושלם. אך ציור האהבה כאן הוא הרבה הרבה יותר
מעבר לכל דמיון .היצירה כאן משתרעת בפאתי ערבות קזחסטן היכן שהאדמה בוערת בחום ככבשן
ושמש ערב ענוגה מפליגה אל מעבר לאופק..הכל הכל כל כך ציורי . הכפרים ,האנשים ,הצחוק הזיעה
של אנשים פשוטים בערבות האכזריות שבניהם יוצאים למלחמות והעול נשאר ביידי הנשים והילדים,דקות האושר שלהם
משום מה נראות רבות משלנו למרות כל הקידמה אצלנו והפשטות אצלם.

המאמץ הגופני שבהבאת פרנסה הגונה לבית ,כבוד ערך המשפחה והתאור של הלאות בסוף יום עבודה
כל כך פסטורלים מכאן..

"יריעת לבד נתלשה מהאוהל ופרכסה, חובטת בכנפיה כציפור ירויה. גדם ניתך בפרצים עזים, כמכסה את הארץ בנשיקות."
השפה העשירה פשוט מחלחלת בשיא ההוד והיופי שקיימים.

בסיפור מעורבים רגשות שאצורים בהרמטיות בגוף כמו קיטור שאוצר בתוכו ומשחרר באיטיות את האדים.
"הורס" אותי בקיצור. אייטמטוב לא מוכן לשחרר לנו אנחת רווחה לקוראים הוא מחזיק אותם קצר
ומשחרר כל פעם נשימה קטנה ,אנחה קטנה ,מנגינה לעת ערב שקורעת את הלב.

והמתח הזה בין השורות שכקורא אתה כבר מתאפק כל כך הרבה עד שהוא סוף סוף מגלה טפח מעבירה אותי על דעתי.

לא מספרת עוד !!לכו לקרוא וזהו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•חני
ג'מילה

ג'מילה

צ'ינגיס אייטמטוב

ספרון דק זה החובק 94 עמודים הוא תמצית האמירה "כמה קטן, ככה גדול. זהו סיפור אהבה פשוט המתואר ללא הרחבת יריעה לא נחוצה. הסיפור מתרחש בקירגיזיה לנוף הערבות האין סופיות המגמדות את האדם או שמא רק מחזירות אותו לגודלו הטבעי.
הסיפור נפרש על תקופה קצרה, עת קציר בכפר קטן ונידח בו שולטים זקני הכפר המכתיבים את אורחות החיים כפי שהיה מאות שנים קודם לכן. את סיפור המעשה מספר לנו האח הצעיר במשפחה שמפאת גילו לא גוייס למלחמה. "...בקיץ הבלתי נשכח ההוא, כשפרצה המלחמה,הובערו המדורות בערבה, עדרים של סוסי קרב ציעפו אותה באבק לוהט, הרצים שעטו לכל עבר. אני זוכר את הקזח הרוכב על הגדה שמנגד וצועק בקול רועים גרוני: עלו על האוכפים קירגיזים, האוייב בשער." (עמ' 60)
אל הכפר השומם כמעט לחלוטין מגברים מגיע חייל פצוע שנשלח "לביתו" למרות שהוא חסר בית. שם מתרחש המפגש בינו לבין המספר ובין ג'מילה אשת אחיו של המספר. אותו אח צעיר המספר לנו את הסיפור אינו יודע לתת שם להרגשתו כלפי ג'מילה ורק לאחר מעשה מבין שהוא מאוהב בה.
זהו סיפור על אהבה אסורה הצולחת ועוברת מעל מנהגי השבט, המסורת ושאר גינונים הנהוגים במקום כי את האהבה כידוע לא מנצח דבר.
"...דבר מה נאגר והבשיל בנשמתה וביקש לו מוצא והיא התיראה מפניו. בעת ובעונה אחת התייסרה ברצון ובאי הרצון להודות בפני עצמה שהיא מאוהבת, בדיוק כשם שאני רציתי ולא רציתי שתאהב את דניאר: הלוא אחרי ככלות הכל כלתם של הורי היא, אשת אחי" (עמ' 67).
הסיפור זורם ישר ולעניין, ערבות עצומות, עת קציר וזוג שאהבתו נראית בלתי אפשרית אוהב גם אוהב למרות הכל.
"זהו סיפור האהבה הטוב ביותר שנכתב" אומר נתן זך באחרית דבר לספר. אל תחמיצו.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•עמי אש
ג'מילה

ג'מילה

צ'ינגיס אייטמטוב

אין בנמצא ספרים כאלה,
שהם פרוזה,
המעורבבת בשירה פילוסופית,
רבת עומק,
חתרנית,
נוקבת,
אך לא נטולת רגישות,
ועדינות נפש.
העדינות בה בשפע, ככלה בתולית וענוגה ביום חופתה,
השומרת על תומתה.
כנגן הפורט על גיטרת רגשותיו את כמוסות ליבו ושאיפות חייו ומביאם אל תודעת אהובתו הנעלמת, החמקמקה.
ספרים אשר נכתבו מתוך אהבה טהורה ואידיאלוגית ולא מתוך מניע של בצע כסף והתעשרות מזדמנת.
אלה אמירות שחוקות ומכובסות אך במקרה זה, הקלישאה מנצחת ובגדול. ספרים דקיקים, מנימליסטיים, שצופנים בתוכם רובדים לשוניים ותיאוריים רחבים, אשר קימוץ במילים אינו ערובה להמעטה בחשיבות עולם רגשי ונפשי עשיר ומפולפל. במעט מילים ניתן לומר הרבה מאוד וביכולת זו מצטיין הספר יותר מספרים רבים אחרים, ספרים עבי כרס, שמנמנים שרב המלל על האיכות.
מן המילה הראשונה הקורא מפלס לעצמו דרך אל עולם מסובך, מופלא ומאופק ובת בעת רוחש ומבעבע מתחת לפני השטח, גדוש מראות, צבעים וריחות המציפים את כל החושים יחדיו- העיניים, הניחרים ואפילו את חוש המישוש והשמיעה, שותפים לחוויה אלמותית ובלתי נשכחת.
התיאורים חדים ומדויקים עד שבאפשרות הקורא לעצום את עיניו ולדמיין מולו את פלאי הטבע המתוארים בספר. את נהימות הרוח הענוגה והמשתובבת בקלילות וניבזות כאחד, פורעת רעמות שיער כהנפת אצבע דקיקה, אוושת העלים המרשרשת ביום סתווי אדמדם, ריח הלענה החרפרף והמתוק, המרטיט בנחיריים לאורכו של היום.
בסמוך לכל אלה, או שמא יותר מדויק לאמור בצל כל אלה, נרקם לו סיפור אהבה קטן אך בו- זמנית כביר. פשוט אך גם עשיר, ממלא ומרחיב את הנפש ככל שהדפים חולפים להם ביעף.

סיפור האהבה בין ג'מילה לבין דניאר הוא סיפור פשוט המתרחש על רקע מלחמת העולם השניה, כאשר בעלה של ג'מילה נשלח אל החזית והיא נותרת בגפה, תורמת את חלקה למשק הבית בהעדרו. מדובר בבחורה צחקנית, עצמאית שיודעת לעמוד על שלה ובמידת הצורך להעמיד אחרים במקומם.
דמות יחסית חריגה בנוף השמרני והקומניסטי של ימי ברית המועצות, כאשר קירגיסטן [ דאז קירגזיה] הייתה נתונה לשליטתה של רוסיה והיוותה חלק ממנה. אל אותה ג'מילה נקשר בחבלי אהבה חרישית בחור צעיר הממעט במילים ואף משונה במקצת שאחדים מבני הכפר לועגים לו ולמנהגיו המשונים.
הדבר אינו מונע מג'מילה להתאהב בבחור ולפרוץ ביתר חוזקה את מוסכמות סביבתה ותרבותה ואף בדרך עקיפה להשפיע על מספר הסיפור, שהוא בעצם גיסה בן ה-15 סאיט, להבין שהחיים אינם מסתכמים בדלת אמות ביתו אלא ביותר מכך, אם רק ירצה, שטיח החיים פרוש לרגליו, כל שעליו לעשות הוא לצעוד עליו.

דניאר וג'מילה, על פניו, הם ניגודים. ניגודים משלימים. הוא מהורהר ושתקן, שתקנותו העיקשת כמעט פילוסופית, מה שאיננו הוגה במילים הוא מרבה לומר כאשר הוא פוצח בשירה, שירה קולנית, לוהטת ומהדהדת, הנשארת בזיכרון זמן רב לאחר שפסקה מלרנן ולענג את האוזן. לעומתו, ג'מילה תוססת, מחוצפת ופלרטטנית, שכל המביט בה נשבה בעיניה השחורות המהפנטות, בצבע עורה השחום המעיד על בריאות איתנה,, כעץ עלון עבה גזע וארוך שורשים.

ועל צמד הנאהבים מתבונן מן הצד סאיט הנער ששותף בשמחת אהבתם ונקרע בעקבותיה שכן ליבו שומר אמונים לג'מילה שנים קודם לכן.

סיום הקריאה, כדרכי, מלווה אצלי במחשבות והרהורים רבים. מה שאהבה גורמת לאדם לעשות, כיצד היא פוקחת את עיניו כאשר הוא מגיח ממערבולת הרגשות הראשונית שנצמדה אל עורו. מה שהטבע מסמל עבור הדמויות הללו ועבורנו. מעין סיפור אגדה מתוק ומציאותי. מעין חלום ליל קיץ שהדמויות הנמות מתעוררות בשלב מסוים ומתפכחות, עושות מעשה נועז והטבע הוא תפאורה נאותה למעשה זה, או מדויק לומר שאולי הוא הגורם לכך, הזרז המאיץ ביצרים הנחבאים לפרוח ולפרוץ קדימה, לסטות מן המקובל ולגדוש את הסאה בנעורים צעירים ורעננים.
כאשר אתה נמצא במרחב הפתוח, השמש הלוהטת קופחת על ראשך בעוצמה, יוצרת עגלי זיעה עגולים ורטובים, ואתה חופשי להלך כרצונך בסיום עמלו של היום או במהלכו, להתרוצץ, להביט אל השמיים המבצבצים שקצם טרם נראה ומרבית הסיכויים שלעולם לא יופיע, אולי באמצעים כאלה קל לך יותר להיות עז מצח ולמרוד, להתעופף לארבעת רוחות השמיים. להתמזג עם הטבע הסורר, שקובע את חוקיו לעצמו ולהניח את גורלך בכפותייך שלך. להיות אדון לעצמך, יהיה אשר יהיה המחיר.

נ.ב
במהלך הקריאה, לא יכולתי שלא להיזכר בשני אנשים יקרים לליבי, שהכתוב כאילו נכתב בשבילם. שגרמו לי אושר ושמחה בדרכם והאירו את יומי בנוכחותם יום-יום והוכיחו ביתר שאת את דבריו של אייטמטוב בספר זה. הביקורת מוקדשת להם.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•סקאוט
ג'מילה

ג'מילה

צ'ינגיס אייטמטוב

אהבה במעצורים - כך הרגשתי בראשית הספר הקסום הזה, על תאורי השמש המתגלגלת בצחוק אל הים, ושמי הסתיו הדהויים שעומדים להמטיר חיים על ג'מילה ודניאר, אבל עוד לפני זה, סקרנותי לגבי השם גילתה לי כי פירוש ג'מילה זה - יפה,
וראיתי כמה שם הספר תואם את תוכנו, ואת גיבורתו, שהיא יפה מבפנים ומבחוץ -
עליצות חיים יש בה, צחוק ושובבות, עם יופי אדמוני ונמשים שזופים (או איך שתדמיינו אותה^^) חדווה נשית ועוצמה מעשית.

והמלחמה ,כמו במלחמה לוקחת את הגברים אלי קרב ומותירה מאחור ילדים נשים נוער וקשישים.

הסיפור הקצר הזה מהדהד סוגים של מערכות יחסים, כאשר עיקרו הוא אהבה הנובטת בין ג'מילה (שבעלה משרת בחזית)
לחייל פצוע שהגיע לכפר.
זו אהבה שקטה ועמוקה, מטלטלת ומפגישה עם רגשות אנושיים המבקשים להתעלות מעל המוכר והידוע, המוסכם והשחוק.

לא תמצאו בה פורקן יצרים כמו שמציין נתן זך ב'אחרית דבר':
"מי שנוטל לידיו את 'סיפור האהבה היפה ביותר בעולם' חייב לשכוח, מלכתחילה, את ספרות דורנו והדור שקדם לו. לא סקס, לא זימה ולא ניאוף, לא סמים ולא האלימות והשחיתות של הערים הגדולות, לא דעת קהל מסוחררת ולא שליטים מושחתים, לא עיתונות 'צהובה' ורדיו וטלוויזיה ולא אופנה ולא דוגמניות ולא 'כוכבים נולדים' מן הריק"

בשפה קולחת ועשירה התוודעתי לתאורי טבע ונוף מאלפים, ולשירתו של דניאר, נטולת מילים הנוגעת במסתרי נפש האדם,
ובצורך הקיומי ביותר- אהבה וקבלה.

הוא שר לג'מילה את כל ישות אהבתו -
"היה זה אדם מאוהב עד עמקי נשמתו. לא היתה זו, כך חשתי בברור, מאוהבוּת כפשוטה, באדם אחר.
זו היתה אהבה אחרת, כבירה: לחיים, לאדמה. כן הוא אצר את אהבתו בלבו, בניגון שלו. היא היתה נשמת אפו....
מה שהדהים אותי יותר מכל היה התשוקה והלהט שהלחן עצמו היה רווי בהם...לא ידעתי להגדיר האם זה הקול לבדו, או שמא דבר מה חשוב ממנו, הנובע ממעמקי נשמתו של אדם, משהו עלום שיש בו כדי לעורר אותה התרגשות אצל הזולת ולהפיח חיים במחשבות הלב הכמוסות ביותר...." [עמ' 55]

אולי תגלו לי - איפה ישנן עוד אהבות כמו האהבה הזו.....


מומלץ: למי שמאמין שלאהבה יש עומק זוהר ללא נצנצים חיצוניים
לא מומלץ: לאנשים צינים.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•
ג'מילה

ג'מילה

צ'ינגיס אייטמטוב

ספר קטן עם נשמה גדולה

אהבה בין בני אדם

אהבה לטבע -

אהבה של פעם

פיוטי


מומלץ בחום

לפני 13 שנים•
★★★★★
•תולעת ספרים
ג'מילה

ג'מילה

צ'ינגיס אייטמטוב

סיפור אהבה שובה לב שמתחולל בכפר קטן בקירגיזסטן בעת מלחמת העולם השנייה.
הסיפור מסופר מנוקדת מבטו של אומן קירגיזי, אשר נזכר בימי ילדותו.
זהו ספר על טבע,אהבה,מלחמה ואמת-שלא תמיד היא מוסרית.
הכתיבה יפיפיה ועם תיאורים יוצאים מן הכלל!מומלץ!

לפני 6 שנים•
★★★★★
•Ana
ג'מילה

ג'מילה

צ'ינגיס אייטמטוב

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, והרחק הרחק בערבות קזחסטן ומעיניו השמרניות של כפר קירגיזי נידח, במהלך מסע משותף בערבה נרקם סיפור אהבה אסורה בין ג'מילה, צעירה יפת מראה, דעתנית ומלאת שמחת חיים לבין דניאר, חייל צעיר, פצוע ומופנם.

הימים הם ימי מלחמה, אחיו של סאיט, נער מתבגר ומספר הסיפור, נלקחים לחזית והוא תופס את מקומם והופך למגן ולמפרנס המשפחה (דיג'יגיט). יחד עם הנשים הצעירות, אחותו וג'מילה גיסתו, מסייע סאיט בטיפול במשק הבית ועל הכל וכולם שולטת ביד רמה אם המשפחה. החיים בכפר הנידח הם חיי קולקטיב והכל חשוף לעיני כולם, אין פרטיות במערכת יחסים זוגית ולא נהוג להפנות לאישה מכתבים הנשלחים מהחזית כי אם לכל הכפר והמשפחה וזאת גם על פי סדר היררכי קבוע וברור. יום אחד מגויסים אל המאמץ המלחמתי, סאיט, ג'מילה ודניאר ויוצאים למסע בערבות קזחסטן להובלת שקי תבואה אל תחנת הרכבת לצורך מזון לחיילים הלוחמים בחזית. שם בערבה הפראית מתעוררים לחיים משאת הנפש והכיסופים של כל אחד מהגיבורים. דניאר השתקן נותן את קולו בשירה ומותיר את ג'מילה, חדת הלשון, מתמוגגת ושקועה ובסאיט מתעורר הצורך להביע את עצמו באמצעות האומנות.

אייטמטוב רקם סיפור קצר על אהבה בין גבר לאישה ואהבה לארץ ונופיה הקסומים. זהו סיפור על אהבה המתחיל במסע ההופך למסע לגילוי עצמי בחיפוש אחר האושר האישי. מסע שתחילתו ידועה אולם סופו הוא חידה, ואייטמטוב בונה עלילה בכישרון רב ושפה עשירה, ושוזר באופן קסום ומעורר השראה צורות שונות של הבעת אהבה: המבטים המצטלבים, העיניים המצועפות, המתח בין המילים, השתיקה הרועמת, החיוך המבויש והצחוק המתגלגל, הלחישות הקטנות, השירה הנכספת, הצבעים של הנופים, הציורים החבויים והנאמנות הנאצלת. גם בתיאורי הטבע, הצמחים והפרחים מצליח ליצור חיות פואטית מרשימה. אחת הסצנות הנוגעות במיוחד היא כאשר דניאר נושא את שק התבואה הכבד ומתעקש להשלים את המשימה למרות רגלו הפצועה. אי אפשר כמעט שלא לחוש את תחושת הכאב והעלבון הצורב.

אז אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים, מגלים גוונים חדשים ומתוודעים לרגשות, דילמות והחלטות אמיצות. ואולי אייטמטוב גילה זאת לפני ד"ר סוס...
פנינה של סיפור.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•Tamas