ביקורת ספרותית על גפרור - מישהו שיחבק אותי... מאת משה גל (גלסברג)
ספר לא משהו

---

ספר מאד מיוחד הן לטוב והן למוטב. הרעיון הבסיסי מבריק ובמציאות הישראלית יכול להיות ויכול לקרות. הכל התחיל בשל החלפת דסקיות הזיהוי של הטייסים בשגגה , בעת היותם במקלחת , על ידי חיילת בחיל האויר. כאן התחלת הדרמה הגדולה של הספר. העלילה מיוחדת. ההגשה לא כל כך. לטעמי האישי כל, או לפחות, רוב התיאורים הפורנוגרפיים פוגמים באיכות הספר וברמתו הספרותית. נושא כאוב ודרמטי כפי המתואר בספר מאבד מעומק הכאב ע"י התיאורים המתאימים לספרות צהובה. בעיה נוספת שמעיבה על קריאת הספר היא פתיחת נושא ואי סגירתו כמו החיפוש של תמר שנקטע באיבו ללא כל מילה על מה שקרה אתה . מדוע כל מי שעוזר לגיבור גדי מוצא את מותו ? כמו ד"ר ג'ודי , כמו ראסל. נניח שעל ההתנהגות של הגיבור אין שליטה בשל היותו הלום קרב אך מה קורה עם עוזריו ומסייעיו מדוע הם נענשים? והסוף המר שאין לנו בטחון האם גדי נהרג או עדיין ממתין לנחיתה. לסיכום ספר מיוחד שאי אפשר להניחו מן היד עד לסיומו עם הרבה הפתעות ולצערי עם יותר אכזבות.יכולתי לכתוב עוד ועוד אולם אסתפק בזאת . לידיעת הסופר בעמוד 139 ישנה טעות מהותית כאשר בקטע ההשלישי לקראת סיומו כתוב "סיגל" אולם צריך להיות "ג'ודי".לסיום אומר שהיתי שמח לשוחח עם המחבר.

בהמשך לביקורתי דלעיל הריני להוסיף את הדברים הבאים: שוחחתי אישית עם המחבר אשר חזר אלי לאחר שצלצלתי אליו והשארתי הודעה. בשיחה אתו נתגלה כאדם מדהים. אמר לי שגדי נשאר חי. והוא כותב עתה את חלק ב' של הספר אשר יספר על המשך החיים של גדי עם חברתו ועם בתו עתליה. כותב ספר נוסף מלא הפתעות. ענה לי על שאלותי שהצבתי לעיל. שמח לדבר אודות הספר.

» ביקורות נוספות של ג'ורג'
» ביקורות נוספות על גפרור - מישהו שיחבק אותי...