ביקורת ספרותית על זמן השכחה מאת שרון גסקין
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 בינואר, 2018
ע"י וונדי פן


נואה, ילד בן 4 בעל דמיון מפותח, כך חשבה אימו ג'ייני. הוא מספר לילדים בגן על הארי פוטר שמעולם לא קרא, מספר על חופשת קיץ שלא היה בה, מכיר את כל שמות הלטאות על אף שלא לימדו אותו. בשלב הזה ג'ייני בטוחה שהילד שלה פשוט מחונן ובוגר לגילו ועל כן כל הידע עד שהגננות הפנו אליה אצבע מאשימה. הילד מדבר גם על אקדחים ויש לו פוביה ממים מסרב להתקלח או לשטוף ידיים ומספר לגננות איך איבד הכרה מתחת למים.
ג'ייני מיואשת, פונה לפסיכולוגים ופסיכיאטרים שלא מצליחים לעזור לו או להבין מה יש לו בדיוק, אפילו העלו השערה שמדובר בסכיזופרניה. ג'ייני לא מסוגלת לתת לנואה את הכדורים שרשמו לו ומחפשת מוצא אחר. היא מגיעה לד"ר ג'רי אנדרסון פסיכיאטר שהקדיש את חייו לחקר גלגול נשמות יחד הם יוצאים למסע אחרי חיפוש הגלגול הקודם של נואה.
הם מגיעים בסופו של דבר למשפחה אפרו-אמריקאית שהבן טומי (נואה בגלגול קודם) נעלם יום אחד ולא ידעו מה עלה בגורלו. מאז שנעלם אמו של טומי הפכה להיות צל של עצמה הסיוט הגדול של כל הורה התממש אצלה – בנה הלך לחבר ולא חזר. בזכות נואה והגלגול הקודם שלו נפתרה תעלומת טומי.
מציאת המשפחה הקודמת של נואה/טומי הסב לו שקט, ג'ייני ונואה חזרו לחייהם רגועים יותר.
בין לבין הסופרת שוזרת קטעי מקור וציטוטים מתוך ספר עיון מחקרי אמריקאי "החיים שלפני החיים" מאת ג'ים טאקר שכולל סיפורים מרחבי העולם ועל מקרים לא מוסברים.
זוהי דרמה סנטימנטלית, לא צריך להאמין בגלגול נשמו על מנת לאהוב או להתחבר. הספר עוסק הרבה ביחסים בין הורה לילד, רגשות האשם, התסכול בלחפש אחר הלא קיים, החרדה. חוץ מג'ייני שהיא אם יחידנית יש גם את ההורים של טומי שמתמודדים עם אובדנו, הדרך בה אמו של טומי התמודדה עם אובדנו לעומת אביו . ומעל לכל זה יש כמובן את "גלגול הנשמות" שנותן איזה תקווה – הילד לא מת הוא חי במישהו אחר.
הספר קיטשי וצפוי אך כתוב בצורה מעולה שגורמת לא להפסיק לקרוא בו התוספות של ציטוטים מהספר "החיים שלפני החיים" מאת ג'ים טאקר נחוצות בספר כל כך דמיוני, כמו איזו אסמכתא לאמינות התופעה.
לא הייתי קוראת בו שוב ואולי אפילו הייתי מורידה איזה 50 עמודים אחרונים עד אחרית הדבר, ובכל זאת ממליצה.
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חצי שנה)
כמו דינה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חצי שנה)
כמו דינה
dina (לפני חצי שנה)
נשמע מעולה.
דידי (לפני חצי שנה)
נראה מעניין





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ