למרות שהספר הזה עוסק בנושאים שאינם אמיתות עבורי, והוא על גבול הקיטש, אי אפשר להפסיק לקרוא אותו.

הספר עוסק בגלגול נשמות. האמונה בגלגול נשמות נפוצה בתרבויות ואמונות דתיות. המושג מוזכר ביהדות, בנצרות, באסלאם, ובדתות המזרח: הבודהיזם (הסמסרה-גלגל הלידה והמוות). הפילוסופים: אפלטון, פיתגורס וסוקרטס האמינו ברעיון גלגול נשמות. מקורות מאשרים שפיתגורס טען שהוא זוכר את חייו הקודמים. סוקרטס אמר: "אני בטו

נואה, ילד בן 4 בעל דמיון מפותח, כך חשבה אימו ג'ייני. הוא מספר לילדים בגן על הארי פוטר שמעולם לא קרא, מספר על חופשת קיץ שלא היה בה, מכיר את כל שמות הלטאות על אף שלא לימדו אותו. בשלב הזה ג'ייני בטוחה שהילד שלה פשוט מחונן ובוגר לגילו ועל כן כל הידע עד שהגננות הפנו אליה אצבע מאשימה. הילד מדבר גם על אקדחים ויש לו פוביה ממים מסרב להתקלח או לשטוף ידיים ומספר לגננות איך איבד הכרה מתחת למים.
ג'ייני מיואשת