ביקורת ספרותית על חול כבד - ספריה לעם #268 מאת אנטולי ריבאקוב
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 5 בדצמבר, 2017
ע"י נעמי


*





קראתי, קראתי, קראתי, ואז, ברבע האחרון של הספר קטן הממדים הזה, הדפים הפכו כבדים וקצב הפיכתם הואט. דף אחד - הפסקה, שני דפים - אנחה, עוד דף ועוד אנחה. קשה היה לקרוא איך המשפחה הגדולה והיפה שהקימו בעשר אצבעותיהם יעקב ורחל, הבעל והאישה שחיו האחד בשביל השני, מעונה, נצלבת, נעלמת בתוך חול טובעני שרק המשקל של יהודי מכביד עליו. משפחה נאה הייתה זו, פירות נאים להורים אוהבים ונאהבים. גם יעקב זה נדרש להקריב למען אהבתו, ועקר עבור רחל שלו משוויץ הנוחה לעיר הולדתה צ'רניגוב בדרום רוסיה. הספר נפתח וממשיך בתיאור חיי המשפחה בעיר הקטנה, אשר בניגוד לאותן עיירות נידחות "שתיאר בשעתו שלום עליכם ושאנשיהן התפרנסו מהאוויר בלבד" היו הבריות שחיו בה אנשי מלאכה ומעמד "אף על פי שכל זה התרחש בימי הצאר, שכידוע לכם דיכא את כל העמים, ואת העם היהודי במיוחד". נראה שעמלם של יושבי העיר ראוי לציון שכן "עירנו לא הייתה דומה כלל לעיירות מתחום-המושב", אותם שטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית.

המשפחה מתרחבת על רקע אירועי התקופה, ממהפכת אוקטובר ותוכנית החומש ועד לכיבוש הנאצי. עד למלחמה זהו ספר מן הז'אנר ה"משפחתולוגי", וכמותית זהו החלק הארי. במשפחתולוגי כוונתי לספר שמורכב ברובו מאנקדוטות משפחתיות וניתוח בני המשפחה - המראה החיצוני, האופי, הכישורים, ההתחקות אחר ההורים והסבים כדי לחשוף את הרכיבים הגנטיים בכל אלו. על אף היעדר עלילה של ממש אין בכך כדי להפחית מהנאת הקריאה, שכן היחידה המשפחתית היא מיקרוקוסמוס שדי בה כדי ליצור עניין, לו אך נמצא לה הכותב הנכון, ואנטולי ריבאקוב הוא בהחלט כזה (אם כי מהסקירה של סדן למדתי שלא מדובר באוטוביוגרפיה).

אני לא יודעת אם מאה חמישים העמודים השלווים שקדמו לכיבוש הנאצי היו נכתבים לולא המתרחש במאה העמודים האחרונים, אך נדמה לי שמעשי הפלצות והגבורה המתוארים בהם היוו את התמריץ העיקרי. המלחמה פורצת ואנטולי ריבאקוב פונה לקורא באופן שפונה איש מקצוע לקולגה, היישר לעניין וללא הסברים מיותרים, כאומר - ברי לי שקראתם רבות על המלחמה וההשמדה, לפיכך אין לי צורך בהקדמות ויכול אני לגשת לעיקר ולהביא בפניכם פרק נוסף במסכת הזוועות הגרמנית. אנטולי מתהלך בגיא הצלמוות העצום של יערות רוסיה ומנסה לזהות את עצמות יהודי צ'רניגוב, כשהחזון היחיד העומד מולו הוא להחיות את סיפורם העלום מפיסות עדות בודדות וחסרות. והסיפור - מדהים. מדהים כמו מרד המכבים, מדהים כמו מרד גטו ורשה, מדהים כמו התקוממות של יושבי גטו קטנטן, לא יותר מרחוב או שניים (אחד מכארבעים גטאות בלבד ברוסיה), אשר יושביו המוכים, המורעבים והמדולדלים מן האקציות אמרו, על סף הבור ממש, "לא כך!".

חול כבד - ספר קל משקל, לא קל, חשוב ומרתק.
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נעמי (אתמול)
תודה כרמליטה!
כרמליטה (שלשום)
פאלפ ונעמי,
בנוסף לספר הזה תורגמה לעברית גם הטרילוגיה שלו ילדי ארבט - השלושים וחמש ושנים אחרות - אימה.

נעמי (שלשום)
תודה רבה pulp.
נראה שקראת ספרים שלו לא בעברית, האם כך?
על הספר נכתב שזהו התרגום הראשון שלו לעברית אבל לא ידוע לי אם תורגמו עוד.
Pulp_Fiction (לפני 3 ימים)
ביקורת מצויינת. ריבקוב הוא סופר גדול ובייחוד הוא מיטיב לתאר את התקופה הקומוניסטית המוקדמת בצורה מצויינת. מעניין כמה מספריו תורגמו לעברית.
תודה, נעמי.
נעמי (לפני 5 ימים)
תודה כרמליטה! אשמח לקרוא את התרשמותך כשתגיעי אליו.
כרמליטה (לפני 6 ימים)
נעמי, כתבת נהדר וגם אותי שכנעת.
הוסף לרשימה.

תודה!
נעמי (לפני 6 ימים)
אכן. שכחתי לדרג - תוקן.
מחשבות (לפני 6 ימים)
נשמע ספר טוב. שכנעת.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ