הביקורת נכתבה ביום שני, 16 באוקטובר, 2017
ע"י shir
ע"י shir
"בפראג חיים למעלה ממיליון בני אדם ואין בדעתי למנות כאן את כולם", בנימת התגוננות מבודחת זו, פותח ואצוליק את הספר "חזירי הים". סיפור לכאורה טריויאלי ותמים למדי על בנקאי בפראג, אשתו ושני בניהם ה"מניחים את הדעת". כלשונו של הבנקאי. למראית עין הכל נראה כשורה, אבל לאט לאט מתחזקת ההרגשה, שמתחת לפני השטח קורים דברים מוזרים ומפחידים. פקיד הבנק מגלה יום אחד אצל אחד מעמיתיו בעבודה, חזיר ים, הוא מחליט לקנות לאחד מילדיו חזיר כזה במתנה. כאן מתחיל תהליך צפייה אינטנסיבית של הבנקאי בחזירי הים של ילדיו. הוא עושה בחזירים ניסיונות אכזריים ואז מתברר שניסיונות אלו אינם רק בבחינת מחקר חוקר טבע חובב, כפי שפקיד הבנק מתרץ זאת. למעשה הוא מתרץ את כתיבת הספר כולו, כספר ילדים על חזירי הים. למרות שגם לו וגם לקוראים ברור לחלוטין שאין זה כך. אלא תיאור מזוויע של תהליך מסתורי, אובססיבי, המגיע לשיאו בסוף הסיפור. כתהליך שבו מתדרדר מצבו הנפשי של גיבור הסיפור עד למצב שלטירוף מוחלט.
פקיד הבנק מוצא עצמו משקיף על חזירי הים ובודק את הרגליהם השונים. חזירי הים הם כמובן תיאור סימבולי של חיי הבנקאי עצמו, כאשר הוא בודק את ההרגלים והפחדים שלהם. (מיניות, משפחה, פחד מהמוות). הוא בודק את חייו שלו, שאותם מסמלים חזירי הים, הנתונים לצפייה מתמדת ולהפרעה מתמשכת של גורם זר בחייהם. העלילה מתקדמת כאן בכמה רבדים שונים: רובד אחד הוא העיסוק והתיעוד של פקיד הבנק את חזירי הים, הרובד האחר הוא תיאור חייו המשעממים והאפורים של הבנקאי בבנק המדינה. אפיון דמותו של הכותב כאדם מטורף למחצה אבל בעל הומור, הוא ביכולת ליצור מצבים קומיים ולצחוק עם הקורא.
הבנקאי מכנה את הקוראים "ילדים יקרים" לילדים אלו סיפורים לא חינוכיים על"איך גנבתי כסף מהבנק". במקום אחר נוגע בזהירות ביחסיו עם אשתו ומיד מעיף את הילדים החביבים והסקרניים הקוראים מחדר המיטות שלו.
לתוך הסיפור נכנסת דמות מוזרה ומסתורית. מהנדס מוזר שאותו מכנה פקיד הבנק, המהנדס מילוס טורם, מערבולת סערה), משום שטיפוס זה עוסק בנבואות .עם קודרות על מילסטורן שישאב לתוכו את העולם כולו. באחד מחלומותיו של פקיד הבנק בהקיץ, הוא מדמה את המהנדס, כשהוא שוכב בתוך חבית מי גשמים. אות וסימן לשואה ההולכת ומתקרבת בסיפור. שואה שאותה מסמל החתול השחור והאכזרי המתעלל בחזירי הים. בדיוק כפי שחוסר היכולת להשתחרר מהגורל הדטרמיניסטי והחיה המלסטורמית המפלצתית, חורצים את גזר דינו של פקיד הבנק.
%d7%97%d7%96%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%9d-%d7%91
רובד נוסף: מחשבות פנימיות, הרהורים נוגים לעתים ולעתים תפיסות פילוסופיות מורכבות של האדם בעולמו. כמעט כל עמוד בסיפור, מכיל בתוכו הרהור פנימי המתועד בצורה הומוריסטית וקומית. למרות שהוא מכסה על איזו אמת פנימית של הגיבור. פקיד הבנק מנסה להגיע למצב של שליטה מלאה בחזירי הים. וזהו בעצם הצורך לשלוט בחייו. במשפחתו. בעולם שמסביבו. אבל גם שליטה מלאה זו נלקחת ממנו משום שהוא אינו יכול לשלוט במחשבותיהם של חזירי הים וברצונותיהם (בדיוק כמו שהמשטר הסובייטי לא מצליח לשלוט במחשבותיהם ורצונותיהם של אזרחיו). למרות שהוא מנסה לנחש אותם.
כדי להבין את חייו שלו, זקןק פקיד הבנק להבין ולחקור את חיי חזירי הים. שעה שהשלטון הסובייטי מרחף כל הזמן מעל ראשו. וכן כמובן הסימבוליות וההקבלה של חזירי הים לאזרחי המשטר הקומוניסטי החיים בתוך כלובים שיד גדולה מכוונת את צעדיהם ונתונים לצפייה מתמדת בכל מה שיעשו ויחשבו או יאמרו.
ludvik-vaculik-300x300
לודביג ואצוליק
כאן גם הסיפור האישי של פקיד הבנק שטבעת החנק של המשטר והעדר היכולת לחיות חיים חופשיים ואינטימיים, חונקים אותו. גם מי שאינו חי מעולם במשטר קומוניסטי, יכול למצוא בסיפור הזה את האמת הפרטית שלו. וואצוליק מתייחס כאן לצורך האישי של האדם הפרטי, האינדבידואלי להרגיש חופשי ועליון. אדם אוטונומי, מפקח על חייו ועל חיי האחרים. מתחזק מכך ולא נמצא בחזקת מפוקח.
אדם שכל חייו נדמה לו שהוא כלב, זוכה לאחר שקיבל כלב במתנה לרגעים שבהם הוא יכול לצוות על מישהו, לבעוט במישהו, ומכיוון שהוא יכול אפילו להמיתו, סביר להניח שישמור עליו.
החברה הנוקשה מפקחת ושולטת בפקיד הבנק חסר האונים, ופקיד הבנק הנוקשה, מפקח ושולט בחזירי הים הסגורים באותו כלוב שבו כלוא גם אותו פקיד בנק עצמו, ונאלצים להתרבות בתוכו.
בלכתו יום אחד ביער, מציל פקיד הבנק, נחש מטביעה. הוא מודע לכוחו של הנחש הזה. הוא האלוהים של הנחש ויכול לשלוט בו. שליטה שאינו מסוגל להשיג במשפחתו ובחייו ובמדינתו.
זהו סיפור העוסק גם בדרך עקיפה בשיגעון. השיגעון של הפרט, מול הטירוף של החברה האוכלת את הנתונים לפיקוחה, כפי שאוכל החתול השחור את….
פקיד הבנק שלנו הוא אדם שקשה לא להתאהב בו. כמעט כל מה שאישה מייחלת לעצמה. באמצעות מונולוגים פנימיים הקורא יכול להיוודע לחכמתו, לחוש ההומור שלו. לאינטלקט המפותח, לאכזריותו וכמובן לטירוף שבו.
בשלב מסוים בסיפור, עובר פקידנו לדבר בגוף שלישי, הוא אינו מוכן לקחת אחריות על מה שקורה לו. על האכזריות שמשתלטת עליו. יחסו של הפקיד למשפחתו מאוד אמביוולנטי אם הוא ירצה לומר שהוא אוהב את בניו, יכתוב:"מניחים את הדעת". לעולם לא ייתפס מביע את אהבתו בסערת רגשות. למרות שברור שהאיש אוהב את משפחתו. יחד עם זאת, אם תינתן לו ההזדמנות קיימת תחושה שהיה מחסל את כולם.
לא ניתן לתפוס את הפקיד מתאר את מישפחתו תיאור חיצוני. בתמונה על הכריכה לדוגמא, לגיבורים אין פנים, הם יכולים להיות דמויות אוניברסליות, המשפחה שלי ושלך. כאשר האינדבידואל הולך לאיבוד בתוך המשטר שבו מחויבים כולם להידמות אחד לשני.
בעמ' 166 כותב הבנקאי:"אתן החומות החמות, מה יקרה כשתתפוררו ביום מן הימים לאבנים וללבנים? האם יתעופפו אל החלל מתוך סדקיכן? שיירי המחשבות והלכי הנפש של הבנאים, האם זוהי הנבואה? האם התפוררו החומות החמות באמת? או שאולי המפלצת המלסטרומית כבר טרפה הכל?".
הקומוניזם הצ'כי במעטפת של חזירי ים תמימים. אבל הוא ממש לא הצליח לעבוד על השלטונות. ספר נפלא, מרגש ומצחיק מאוד.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
