• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
7 דקות אחרי חצות

7 דקות אחרי חצות

מאת פטריק נס

הביקורת של Xanon FireFly

תמונה של Xanon FireFly
דירוגדירוג
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2016
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
Adel
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 8 שנים•1 דקות קריאה

לכולנו יש צל,
מיום היוולדנו ועד יום קבורתנו,
לפעמים הוא מתחבא מתחת לרגלינו וכמעט אינו נראה,
לפעמים הוא נימתך עד האופק ומשחיר את כל היופי שמכסה.
כשהאור חזק במיוחד, הצל כבד יותר...
כאפל בחוץ, הוא עוטף אותנו בקטיפה מחניקה...

ספר זה קשה לקריא, מאוד קשה...
הוא גם נחוץ לכל אחד מאיתנו בהיותינו אנושיים.

הספר מציג את שמו של הצל, שם אחד מן הרבים...

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של שין שין
שין שין
תמונה של Mira
Mira
תמונה של רץ
רץ
תמונה של זלי
זלי
תמונה של גלית
גלית
5קוראים|גיל ממוצע67|80%נשים

על המבקרת

תמונה של Xanon FireFly

Xanon FireFly

חברה מזה 10 שנים
12 ביקורות•44 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•תרגום (נוער)•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של Xanon FireFly
Xanon FireFly
חברה באתר מזה 10 שנים
ביקורות12
לייקים שקיבלה44
דירוג ממוצע4.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת4תרגום (נוער)3מדע בדיוני ופנטזיה1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של Xanon FireFly

האיש שאהב את הטלפון שלו יותר מדי

האיש שאהב את הטלפון שלו יותר מדי

יובל אברמוביץ'

ראיתי את הכריכה חשבתי לעצמי, או סוף-סוף יצא ספר חינוכי לילדים על הבעיה הכואבת.
קראתי... נחנקתי...
זה כלל לא מיועד לילדים! (אלה אם כן ישנו את הסוף, אז הספר יהיה מצויין וחינוכי)
הסוף פרדוקסלי.

לילדים אין מה לקרוא את הספר, לא מתאים.
הנוער לצערי לא יסתכלו עליו כי הוא נראה ילדי מדי.
אז מי נשאר?! המבוגרים הצעירים.

ספר מעניין בהחלט כשנחשפים לתוכן ההומוריסטי שלו.
הוא כל כך עצוב עד שזה מצחיק...

לפני 8 שנים•
★★★★★
•Xanon FireFly
נערת רפאים- חולת אהבה

נערת רפאים- חולת אהבה

טוניה הארלי

מה להגיד לכם חברים?! הספר השלישי בטרילוגיה... היה נהדר!
אחרי קריאתם של השניים הקודמים לו לא הייתי בטוחה כי ארצה להמשיך לשלישי, למרות שהקודמים היו לא רעים בכלל. אך הספר הזה מהווה סיום מרהיב לכל הסדרה ומשאירה טעם מתוק של סיפוק.
בספר הזה אנו רואים את הדמויות מתפתחות ומתבגרות ובמחשבה שזה מה שאמור לקרות, היה נעים לראות את התפתחות הסיפור והדמויות.
בקצרה אני אגיד שהיה באמת שווה לקרוא את הסדרה כולה וממליצה בחום.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Xanon FireFly
נערת רפאים- השיבה הביתה

נערת רפאים- השיבה הביתה

טוניה הארלי

זהו הספר השני בטרילוגיה. ספר חביב לנוער הצעיר, יש על מה לדבר ויש על מה לחשוב. התפתחות הדמויות היא מאוד נעימה והורמונית.
רבע מהספר נשאר לי לקרוא, חודש ימים ניסיתי לסיים אותו, אך הוא לא יצר לי את הדחף הזה של רצון לשקוע בו, להתנתק...
אז היה לי לילה בו לא יכולתי להירדם, לכולם קורה. אז מה לעשות, מסכים- לא טוב, לחשוב- בכלל לא טוב (אז הולך כל הלילה), אז למה לא לסיים את הספר סוף סוף. וכך היה, התקרבלתי... ושעתיים עברו לי ברגיעה ללא אירועים מרגשים מדי, ללא מהפכות. אולי אני פשוט מבוגרת מדי בשביל ספר זה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Xanon FireFly
נערת רפאים

נערת רפאים

טוניה הארלי

ספר חביב לנוער, כתוב בגובה העיניים בשפה לא מסובכת.
הוא מזכיר לי את הספרות הגותית, אפלולי, כואב, מצחיק, מותח, רומנטי...
הספר מתאר תחושות שרבים מבני הנוער צריכים להתמודד איתם בחייהם, כל אחד יוכל לזהות בו את עצמו ואת חבריו ואפילו את אויביו.

הייתי ממליצה לקרוא.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Xanon FireFly
הניצוץ שבאפר

הניצוץ שבאפר

סבה טהיר

אימפריה, האוכלוסייה מחולקת לאליטה הצבאית ולפשוטי העם העבדים. עולם הנשלט ביד ברזל בידי המסכות, הטובים שבלוחמים.
פשוטת עם, ליה שמה, מרגלת באקדמיה של האליטות תחת להב של המפקדת.
מסכה, אליאס שמו, מחפש את מקומו בתוך כל להב האכזריות של מעמדו.
האם אפשרי כי דרכים כה שונות יצטלבו?!

ספר זה הוא מאותם הספרים שגורמים ללבך לפעום בחוזקה, המתח מאיץ את הנשימה, ופשוט לא ניתן להתנתק ולאו לרגע.
זה אותם הספרים שמעלים דמעה כשהוא נגמר ואתה נשאר עם הזיכרונות של מה שחווית ללא עתיד.
אך אל תתעצבו ספר המשך כבר נכתב.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Xanon FireFly
אינקרסרון

אינקרסרון

קתרין פישר

ספר מרתק לקריאה, בסגנון הסטימפאנק. הכתיבה סוחפת לתוך ההרפתקה המעוררת רגשות מגוונים. העולם שבהכלא והעולם שבחוץ.

הספר מעורר מחשבות על החיים שלנו, כפי שאנו רואים את המציאות ואת העולם מסביבינו אכן הוא כזה או שאולי יש משהוא מעבר לו שאיננו מסוגלים לחוש בו ברמת התובנה הפנימים של האנושות כיום. על-פי אמונות עתיקות נאמר כי בכל תא גופינו ישנן ערים וממלכות ויתכן כי מפותחות יותר מזו שאנו חיים בה. או שאולי אנו בעצם חיים בתוך התא של משהו אחר ואיננו מסוגלים להבין את קיומו.

ומה לגבי ההחלטות שלנו בשביל משהו אחר?! האם אנו באמת יכולים לקבל החלטות בשביל מישהו? כמו שהספיינטים החליטו בשביל האסירים? מה אתם חושבים?

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Xanon FireFly
כל האור שאיננו רואים

כל האור שאיננו רואים

אנתוני דואר

ספר מאוד יפה, לאוהבי הפירטי פרטים הוא מדהים. הסופר כותב בשפה שגורמת לך להרגיש את המתרחש כאילו אתה שם.
כמות הפרטים מאוד מקשה את הקריאה ובשלב מסוים התייאשתי. הספר באמת מאוד מרשים אך הקריאה הייתה עינוי.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•Xanon FireFly
All You Need Is Kill

All You Need Is Kill

Hiroshi Sakurazaka

עצרו הכל ותחשבו, האם הרגע הזה שאתם חיים בדיוק בשניות אלו הוא בפעם הראשונה? או שאולי אתם פשוט לא מודעים כי נתקעתם בלולאת זמן.
זהו סיפור על חווית החיים והמוות החוזרת על עצמה שוב ושוב, על כך שאי-אפשר לחיות ואי-אשפר למות ועל האור ואהבה הצומחת בתוך הכאוס של הזמן.
אלים, מרגש, עצוב, כואב וסיום בלתי צפוי שהביא אותי לדמעות.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•Xanon FireFly
הגזמה וחצי

הגזמה וחצי

אלי ברוש

ספר זה כמו החיים עצמם, מתסכלים ומשעשעים בו זמנית.
נהדר וקל לקריאה, מלא הומור ונגיעה פילוסופית על החיים.

נהניתי מאוד!
ממליצה בחום לכולם!

לפני 10 שנים•
★★★★★
•Xanon FireFly

ביקורות נוספות על "7 דקות אחרי חצות"

7 דקות אחרי חצות

7 דקות אחרי חצות

פטריק נס

#
הספר הזה הוא מנפץ מוסכמות. שובר דפוסים ובמסווה של ספר לנוער הוא עוסק בדברים שבדרך כלל לא מדברים עליהם. על מחלה קשה שגובה מחיר לא רק מהחולה, גם מהילדים שלו. ובמסווה של אגדות – לא כאלה עם סוף טוב, בעיקר לא צפויות – הוא אומר דברים שמישהו היה צריך לומר.

קונור בן 13 חי עם אמו בבית קטנטן, עם חלון המשקיף לעץ עתיק. אביו חי במדינה אחרת, יש לו אשה חדשה ותינוקת, והוא שומר על קשר עם קונור באמצעות סקייפ מדי פעם. אמא של קונור חולה זמן רב, היא נמצאת בסבב השלישי של תרופה שלא עושה מה שהיא צריכה לעשות, וקונור מתעורר כל לילה בצריחות בגלל סיוט שהוא לא יכול – ולא מעז – לספר עליו למישהו. ואז מופיעה מפלצת...
הספר כל כך מדוייק ברגשות שהוא מתאר, כל כך נמנע מהשקרים המקובלים בז'אנר ספרי המחלה הסופנית, שרק על זה מגיע לו פרס. (הוא קיבל פרס. בצדק.) זה ספר ריאליסטי המשובץ סיפורים בעלי גוון של אגדות בזכותם מתבהרים לקונור רגשותיו ומצבו. האגדות – בניגוד לאגדות שאנחנו מכירים – אינן בעלות המבנה המקובל של אגדות, שסופו טוב.

על הספר הזה מספר נס שהוא היה רעיון של סופרת הילדים שיבון דאוד (שלא קראתי כלום ממה שכתבה) היא נפטרה לפני שהספיקה לממש את הרעיון והוא נשאל האם יהיה מוכן לכתוב את הספר. "מה שלא הייתי מוכן לעשות - מה שלא יכולתי לעשות – הוא לכתוב רומן שמחקה את קולה... לא נראה לי שאפשר ליצור כך יצירה ראוייה..." והנה במעט מלים מסביר נס משהו שחלק מהסופרים המחקים יצירה של אחרים – נראים כלא יודעים.

קראנו די הרבה ספרים על אבל, על פחד ממות מישהו אהוב. על הרגשת האשם הרודפת את הבריא כי הוא לא חולה, בעוד אהובו גוסס. למשל, אם להזכיר לרע, "אבל הוא הדבר עם הנוצות" המתיימר והמפוטפט. אז הספר הזה – בניגוד – כולו אמת ללא זיוף. ועד כמה שהנושא קשה ועצוב - הספר מנחם. בלי שהמלה הזו תופיע בו אפילו פעם אחת.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•yaelhar
7 דקות אחרי חצות

7 דקות אחרי חצות

פטריק נס

"סיפורים הם יצורים פראיים. כשאתה משחרר אותם, מי יודע איזה נזק הם עלולים לגרום?"

חיכיתי לספר הזה.
חיכיתי לו עוד לפני שהנוא תורגם. לפני שידעתי שהוא קיים, כששמעתי עליו לראשונה. לפני ששמעתי על פטריק נס. לפני שהתחלתי לקרוא. לפני ששמעתי אגדות. חיכיתי לו, מה שאפשר להגיד, נצח.
חיכיתי רק לו. חיכיתי לספר שיבין אותי, הספר שימחוץ אותי לפינה, הספר שיחבק, יפתיע, ואחבק ואבכה ממנו-
הספר שלי.

כבר אנשים רבים באתר דיברו על הספרים "שלהם"- הן אם במילים אלו והן אם במיךים אחרות- הספר שבשבילם הוא זיכרון, חבר טוב שאפשר להתנחם בין דפיו, שמבין ומקשיב להם והם מבינים ומקשיבים לו, הספר שאתה יודע שגם אם כל העולם יאכזב אותך- תוכל לחזור אליו ולהנות מהחוויה שלו כל פעם מחדש.
מריח העולה מהדפים ומרקמם בין רכותיי; מהכתיבה שגורמת לי להתעטף בחמימות, מהדמויות והמסר שאני מרגישה שהם אני, שהם מבינים אותי, שהם שלי ואני שלהם. אנחנו אחד.
קראתי על ההרגשה הזו והבנתי את הכותבים. אבל כשנסיתי לחשוב על הספר שהוא שלי כמו שהם תיארו, לא מצאתי. כמובן, יכולתי להחשיב ספרים רבים שאהבתי בעברי: גנבת הספרים, נערי העורב, משחקי הרעב, פלא, בין שתי ערים, נסיכה מכנית ועוד ועוד, אבל משהו הרגיש לי שזה יהיה שקר. זו לא תהיה האמת.
ואחרי שסיימתי את הספר הזה היום, שעתיים וחצי של קריאה, הבנתי שזהו זה, מצאתי את הספר שלי. ולא יכולתי להניח אותו מידיי.

אני חושבת שכל מה שאומר על הספר הזה יהיה שקר; לא שקר מוחלט, אבל שקר. ואחד מהדברים הרבים מאוד שלמדתי מהספר הזה זה שצריך להגיד את האמת. לא שלא ידעתי את זה קודם, אבל כאן האמת מתפרשת באופן שונה.
הסיבה שכל מה שאגיד על הספר הזה יהיה שקר היא כי הוא השפיע עלי בצורה כזו שכל מה שאגיד עליו יהיה "תקראו אותו- הוא מדהים". אולי בגלל זה הוא הספר שלי, כי אני קשורה אליו חזק כל כך, כמו עלה שקשור לענפו של עץ ואם אתנתק מהעץ הזה, אשתף אחרים, אספר עליו, אצנח למטה ואאבד מערכו. זה לא ברור מאליו להיקשר לספר בצורה כזו תוך כמה שעות, כי אולי אשמע נאיבית ביותר, אבל על אף שאני לא מהאנשים שנקשרים לספרים בצורה רגשית כל כך עד בכי- הספר הזה הוא מיוחד. ממנו בכיתי. בכיתי באמת.
אני לא יודעת למה נקשרתי לספר הזה, למה בכיתי ממנו ככה. אולי זה כי זה ניפץ אץ חומת הריאליסטיות שלי שאומרת שאת רוב הספרים שאוהב כיום, לא אוהב בעתיד, כמו שקרה עם הרץ במבוך (שאני אוהבת גם עדיין, אבל הרבה פחות מבעבר). אולי כי זה דיבר אלי בהרבה בחינות. נכון, אף אחד לא חלה ממשפחתי הקרובה בסרטן (חס וחלילה טפו טפו) ולא התמודדתי עם מצב כזה, הבריונות שעברתי היתה שונה מזו של קונור במקצת, אך גם דומה מאוד, לא עברתי חרם במיוחד, אף אחד לא ריחם עלי, ההורים שלי לא גרושים (חס וחלילה וכו') ולאף אחד מהם אין משפחה נפרדת מהקצה השני של הים אבל כן, במקום מסוים הספר הזה נגע בי.
אם נסתכל על זה מהצד הפסיכולוגי אפשר להגיד שזה בגלל שאמא של חברי הטוב ביותר נפטרה מסרטן כשהייתי בכיתה ו' כמו שסיפרתי בעבר ושכן, מה שקונור עבר בבית ספר נכון גם אלי בצורות שונות.
אבל מה שאני מוצאת לנכון זה הסיפורים שהמפלצת מספרת לו, חלום הבלהות, העזרה שהמפלצת נותנת לקונור בסוף והמפלצת עצמה.

לכל אחד מאיתנו יש מפלצת, ואנחנו לא צריכים להתכחש אליה כי בסופו של דבר, היא תעזור לנו מליפול לרצפה. היא תפגע בנו, אבל תעזור. היא תלמד אותנו.
והעזרה שהיא נתנה לקונור, המסר שלה אליו, הוא זה שגרם לי לבכות. כי זה המסר שאני צריכה יותר מכל, בעבר, בעתיד וגם עכשיו. יותר מכל, זה מה שאני צריכה. הספר הזה הוא זה שלימד אותי שאני בסדר לא משנה מה אני חושבת, גם אם יש בי שנאה עצמית רבה כל כך, אני יכולה לחיות עם זה. לא אספר לכם עוד כי זה יהרוס את כל הספר.

אני חושבת שאין לי מה עוד לומר. אני יכולה לספר על הרקע לספר הזה שהוא שובר לב בפני עצמו, שפטריק נס הפך רשמית לסופר האהוב עלי, שהאיורים בספר מדהימים, הכתיבה מעולה, שהספר הזה נוראי וכזרי ויפהפייה ומרגש- הכל בחבילה אחת, הדמויות ראליסטיות וכן, קונור אולי מעצבן, אבל מצאתי אותו דומה מאוד לי בצורה נוראית ומדהימה יחד, שכל דבר בספר הזה גורם לי להתרגש ולשמוח ושאני יודעת בוודאות שלמה, שהספר הזה יישאר כזיכרון מתוק של חורף, של אותו יום חופש בבית, של צינון קל, של מוזיקה, בכי והידיעה שאף ספר לא יחליף אותו בשבילי. אף אחד.
לא משנה כמה שנים יעברו, אם העיבוד הקולנועי יהיה גרוע, לא משנה אם אשכח אותו- אני יודעת שבמקום מסוים, הוא יחכה לי. שבמקום מסוים, אני אחכה לו.
הייתי ממסיכה ומצטטת לכם עוד הרבה, אבל זה ייקח שנים. הייתי מספרת שאולי לא תתחברו אל הספר מההתחלה ושהוא יראה לכם כמו סיפורי הפואנטה המעצבנים שאתה לא מבין מה הם רוצים ממך עד הסוף, אך שבסופו של דבר, כל אחד ייקח משהו מהספר הזה. משהו קטנטן. בין אם שנאה נוראית, חיבור קטן למסר, לדמות, לאווירה, הציורים או אהבה גדולה- כמוני.

לסיום הנאיבי ביותר שאפשר לבקש, אני יודעת שהמספר של הספר הזה אוניברסלי ושכולם יתחברו אליו, שעצם העובדה שהתחברתי אליו לא מפתיעה במיוחד ושזוהי המטרה של הנספר, שנתחבר אליו.
אבל אתם לעצמי להרגיש הומנית לכמה זמן ולחשוב שיש ביני לבין הספר הזה חיבור אחר. שהוא ואני נמצאים על גבעה קטנה, מסביבנו אותה כנסיה ובית קברות ואני עומדת שם, שהרוח נושבת דרך שיערי הפרוע, הספר אחוז בידי, ולידי ניצב עץ טקסוס עתיק.


"אני אבוא אליך שוב בלילות הבאים
ואני אספר לך שלוש מעשיות על הפעמים הקודמות שבהן הופעתי ובאתי.
וכשאגמור לספר את שלושת הסיפורים שלי, אתה תספר לי סיפור רביעי.
וזו תהיה האמת"

לפני 9 שנים•
★★★★★
•snow fox
7 דקות אחרי חצות

7 דקות אחרי חצות

פטריק נס

הספר המטלטל הזה נראה במבט ראשון כספר ילדים, הכתב שבו גדול, הוא משלב איורים, והפרקים מאוד קצרים. אך תוך כדי קריאה הקורא נכנס עמוק לעולמו האפל של נער שאימו מאוד חולה והוא מטפל בה בעצמו אחרי שאביו עזב את הבית. והוא חולם חלומות ביעוטים על מפלצות עד אשר לילה אחד בדיוק ב12:07 מגיעה אליו מפלצת אל חלון ביתו בטענה שהוא קרא לה לבוא... כך מתחילה העלילה המסחררת והמרגשת שרואה את העולם דרך עיניו של נער צעיר שנקלע לצרות לאורך כל חייו ומנסה להבין ולשרוד את העולם שלנו למרות הכל.
נס כותב בצורה מדהימה, הכתיבה שלו חודרת לעומק, מלאה ברגש ובתעצומות נפש של הדמויות, והוא מתאר בצורה מורכבת את הנער והמפלצת והקשר שנוצר ביניהם. הסיפור משלב רעיונות פסיכולוגיים, מאוויים אישיים של נפש הנער, סיפורי מוסר השכל של המפלצת והרבה אפלה שנמצאת ביניהם.
השילוב הזה של איורים אפלים, בצבעים שחור ולבן, ממלאים את הקורא בתחושות המתאימות לעלילה ויוצרים חווית קריאה מטלטלת ומרגשת בעלת מועקה כנפשו של הנער גיבור הסיפור.
זהו לא ספר ילדים כי אם ספר נוער אפל, ויש תקופות בחיים שסיפורים כאלו מתאימים להם. מרגש וסוחף, ובעיקר ח-ז-ק כמו אגרוף בבטן.
(הפעם לא אסיים בתהנו...)

לפני 8 שנים•
★★★★★
•Braveheart
7 דקות אחרי חצות

7 דקות אחרי חצות

פטריק נס

וואו - איזה ספר מקסים.
לקחתי אותו בגלל שהכריכה תפסה אותי.
חשבתי שזה ספר נוער-ילדים שיעביר לי את הזמן בנחת,
אבל לא - לא רק ספר נוער (אם כי הוא בהחלט מכוון גם לגיל הזה ואף מומלץ בעבורו)
ולא - לא נותן נחת.
הוא מטלטל, הוא נוגע, הוא מרגש - והוא משאיר חותם עמוק בלב.
אבל נחת אין בו. זה ספר על משברים ואובדן - ועל ההתמודדות עימם...

אני מליצה עליו כבר כמה ימים לכל מי ששואל אותי.
ועכשיו אני ממליצה גם לכם.

הוא מדהים.
מגיל 9 ועד בכלל - מומלץ.
תוציאו אותו עבור הילדים / הנכדים / הנינים - אבל תקראו גם אתם.

לפני 7 שנים•טליה
7 דקות אחרי חצות

7 דקות אחרי חצות

פטריק נס

מילה על קהל היעד, בהחלט לא הייתי ממליץ על הספר הזה לבני בן ה-13* היות שהוא עצוב ומדכא מדי.
אבל אם נניח לקהל היעד, אני חושב שהספר הזה הוא אגדה מודרנית כתובה היטב. האיורים של ג'ים קיי באמת במקום, אז אני ממליץ להשיג את הגרסה המאוירת. אני לא יכול להגיד ש"נהניתי "ממנו, אבל הוא היה נוגע ללב (עד כדי דמעות) ושווה את הזמן שלי. ארבעה כוכבים מתוך חמישה.
*הביקורת נכתבה לפני כשנה והנער גדל קצת

לפני 5 שנים•
★★★★★
•Muhandes
7 דקות אחרי חצות

7 דקות אחרי חצות

פטריק נס

קשה לספר את האמת, לא משנה אם זו אמת קטנה או גדולה, לפעמים פשוט נגיד חצי אמת בתירוץ של "הם לא יבינו גם ככה" או לרוב אפילו לא נאמר אותה. אין מה לעשות באמת קשה לספר את האמת שלכם, מהפחד שהיא 'רעה', לא נכונה או שבאמת לא יבינו אותה. שלא תחשבו לא נכון, לדעתי כל אמת היא האמת, אין שום דבר שגוי בשום אמת, אבל כן, יש אמת אכזרית ולא מושלמת, כי אין מה לעשות ככה הם גם החיים, אכזריים ולא מושלמים.
הספר "7 דקות אחרי חצות" מדבר על הנושא הזה, על האמת, ומגיש אותה בצורה הטובה ביותר.
קונור הוא ילד שהחיים שלו לא מושלמים, הוא חולם חלום בלהות כל לילה, חלום נוראי, וכאשר הוא מתעורר לילה אחד הוא נתקל במפלצת, מפלצת שכל מה שהיא רוצה מקונור זה את האמת. נשמע פשוט לא? אז זהו שלא. האמת של קונור כמו של כל אחד מאיתנו קשה לאמירה, קשה להסביר אותה או לדמיין שמישהו יבין אותה, וכנראה בגלל זה כל כך הזדהיתי עם קונור, היה באמת אפשר להרגיש את מה שהוא מרגיש ולהזדהות איתו, הספר בהחלט כתוב בצורה טובה והעלילה ממש טובה.
אז אני יודעת מה כמה מכם תחשבו כשתראו אותו בפעם הראשונה, ספר קצר יחסית עם הרבה ציורים ואולי לדעתכם גם עם מעט מלל, אני לא אסתיר גם לי עברה המחשבה בראש, אבל עדיין לקחתי אותו, לא ציפיתי ליותר מידי וקיבלתי את המעבר בהחלט. הציורים רק הוסיפו והעצימו את התחושות, אין לי בזה ספק וה'מעט' מלל הסתיר בתוכו כל כך הרבה משמעות, הרבה תחושות ותובנות, ואני אפילו אומר שאולי אם היו מאריכים יותר בתיאורים ומוסיפים עוד מלל, זה היה יכול לגרוע מהספר בהרבה, דווקא הקצת מילים שיצרו תיאורים כל כך מפורטים גרמו לתחושה ששל הזדהות, של הבנה ואפילו מסתוריות.
לבסוף, נכון שקשה לספר את האמת, אולי היא נוראית ואיומה, אחת כזאת שאתם לא רואים מישהו מזדהה איתה, אחת שקשה להסביר או להגיד בקול, אבל האמת צריכה לצאת, כי האמת שלכם היא האמת שלכם וברגע שהיא תצא אל העולם תרגישו אתם, תרגישו אתם בלי להסתיר שום דבר ושום חלק בכם, אף אחד לא אמר שזה יהיה קל ואולי זה יקח לכם זמן, כמו לקונור, כן זה כנראה מה שיקרה, יקח לכם זמן, אבל רוב הסיכויים שכשתאמרו אותה בקול תרגישו שלמים עם עצמכם סוף סוף.

"אני אבוא אליך שוב בלילות הבאים,
ואני אספר לך שלוש מעשיות על הפעמים הקודמות שבהן הופעתי ובאתי.
וכשאגמור לספר את שלושת הסיפורים שלי,
אתה תספר לי סיפור רביעי.
וזו תהיה האמת.
לא סתם אמת כלשהי. האמת שלך"

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Adel
7 דקות אחרי חצות

7 דקות אחרי חצות

פטריק נס

אודה ואתוודה, לא אהבתי את "החור שברעש" והניסיון שלי עם טרי טרי לימד אותי שסופר שמאכזב פעם ראשונה, יאכזב גם בשנית. אז כפי שאתם מבינים, באתי לספר זה עם ציפיות נמוכות, והופתעתי.
על התקציר אין היגיון בחזרה, כי הוא כבר רשום כאן. ואמשיך לשאר הביקורת.
העלילה הפתיעה אותי, לא ציפיתי לכזו עלילה זורמת. מאוד נהנתי מהעלילה.
הדמויות היו ככה ככה, כי חלק היו טובות וחלקן לא, אבל אני לא יודע למה, את המפלצת איכשהו מאוד אהבתי -אוליזהקשוראיכשהולמשחקשחישקתיאחמאחמ-, וגם את הילד, כי הוא דמות פשוט חמודה כזו, אך טראגית. לא מגיע לו לסבול כך, באמת. אמא שלו גם הייתה חמודה, אבל את שאר הדמויות לא הכי אהבתי.
באמת התלבטתי אם לקרוא, כי אחרי הכל זה ספר עם תמונות, של סופר שלא אהבתי, ואני קורא רק מנגות[+ מנאוות+ מנואות] אבל באמת שהופתעתי לטובה, לדעתי, האיורים איכשהו עזרו לסיפור, אני באמת לא יודע איך..
אז סיימתי את הספר מהר, ונהנתי ממנו מאוד, אך למה למרות זאת נתתי לו 3 כוכבים? אין לי מושג, משהו הרגיש לי שלמרות הכל הגיע לו 3 כוכבים.
אבל כן, אני ממליץ לקרוא, מאוד אפילו.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•とや。
7 דקות אחרי חצות

7 דקות אחרי חצות

פטריק נס

פטריק נס יודע מהי מלאכת הכתיבה.
היכולת לנסח בדיוק את העלילה ולכוון את הסיפור בצורה מדויקת ומתפתחת היא יכולת מופלאה בה ניכנים סופרים.
פטריק נס הור סופר במלוא מובן המילה.
כולנו פוחדים מסיוטים- לכן הם הסיוטים שלנו.
מפלצות הן מאיימות- הן יציר דמיון שלנו או שהן קיימות גם במציאות?
מה כל זה אומר על המציאות והדמיון לפיהם אנחנו מתקיימים?
האם אנחנו מונעים מפחדים והתגברות עליהם?
פטריק נס מעלה את הנושא באופן מקורי.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•scoe
7 דקות אחרי חצות

7 דקות אחרי חצות

פטריק נס

בס"ד
ואוו
פשוט ספר מופלא
יצירת אומנות
לקרוא אותו זה כמו טיפול,אני באופן אישי שסיימתי אותו זה הביא אותו לפתירה של איזה סיפור שתמיד התכחשתי אליו.
ספר שגורם לך לחשוב.
מכירים את זה שלפעמים אתם לוקחים משפטים יפים מספרים שאהבתם ושמים בארנק או כותבים ביומן וכזה
אז פה פשוט הרגשתי ש90 אחוז מהספר פשוט לצטט
אני רצינית לחלוטין משפטים שגורמים לבכות
ספר מומלץ ברמות!!!!!!!!!

לפני 8 שנים•אגס
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
7 דקות אחרי חצות

7 דקות אחרי חצות

מאת פטריק נס

הביקורת של Xanon FireFly

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של Xanon FireFly
דירוג
5.0
לפני 9 שנים

“קשה לספר את האמת, לא משנה אם זו אמת קטנה או גדולה, לפעמים פשוט נגיד חצי אמת בתירוץ של "הם לא יבינו ג”

8/10
ביקורות על 7 דקות אחרי חצות
הבאה
scoe
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 9 שנים

“פטריק נס יודע מהי מלאכת הכתיבה. היכולת לנסח בדיוק את העלילה ולכוון את הסיפור בצורה מדויקת ומתפתחת ה”