ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 18 במרץ, 2017
ע"י Adel
ע"י Adel
קשה לספר את האמת, לא משנה אם זו אמת קטנה או גדולה, לפעמים פשוט נגיד חצי אמת בתירוץ של "הם לא יבינו גם ככה" או לרוב אפילו לא נאמר אותה. אין מה לעשות באמת קשה לספר את האמת שלכם, מהפחד שהיא 'רעה', לא נכונה או שבאמת לא יבינו אותה. שלא תחשבו לא נכון, לדעתי כל אמת היא האמת, אין שום דבר שגוי בשום אמת, אבל כן, יש אמת אכזרית ולא מושלמת, כי אין מה לעשות ככה הם גם החיים, אכזריים ולא מושלמים.
הספר "7 דקות אחרי חצות" מדבר על הנושא הזה, על האמת, ומגיש אותה בצורה הטובה ביותר.
קונור הוא ילד שהחיים שלו לא מושלמים, הוא חולם חלום בלהות כל לילה, חלום נוראי, וכאשר הוא מתעורר לילה אחד הוא נתקל במפלצת, מפלצת שכל מה שהיא רוצה מקונור זה את האמת. נשמע פשוט לא? אז זהו שלא. האמת של קונור כמו של כל אחד מאיתנו קשה לאמירה, קשה להסביר אותה או לדמיין שמישהו יבין אותה, וכנראה בגלל זה כל כך הזדהיתי עם קונור, היה באמת אפשר להרגיש את מה שהוא מרגיש ולהזדהות איתו, הספר בהחלט כתוב בצורה טובה והעלילה ממש טובה.
אז אני יודעת מה כמה מכם תחשבו כשתראו אותו בפעם הראשונה, ספר קצר יחסית עם הרבה ציורים ואולי לדעתכם גם עם מעט מלל, אני לא אסתיר גם לי עברה המחשבה בראש, אבל עדיין לקחתי אותו, לא ציפיתי ליותר מידי וקיבלתי את המעבר בהחלט. הציורים רק הוסיפו והעצימו את התחושות, אין לי בזה ספק וה'מעט' מלל הסתיר בתוכו כל כך הרבה משמעות, הרבה תחושות ותובנות, ואני אפילו אומר שאולי אם היו מאריכים יותר בתיאורים ומוסיפים עוד מלל, זה היה יכול לגרוע מהספר בהרבה, דווקא הקצת מילים שיצרו תיאורים כל כך מפורטים גרמו לתחושה ששל הזדהות, של הבנה ואפילו מסתוריות.
לבסוף, נכון שקשה לספר את האמת, אולי היא נוראית ואיומה, אחת כזאת שאתם לא רואים מישהו מזדהה איתה, אחת שקשה להסביר או להגיד בקול, אבל האמת צריכה לצאת, כי האמת שלכם היא האמת שלכם וברגע שהיא תצא אל העולם תרגישו אתם, תרגישו אתם בלי להסתיר שום דבר ושום חלק בכם, אף אחד לא אמר שזה יהיה קל ואולי זה יקח לכם זמן, כמו לקונור, כן זה כנראה מה שיקרה, יקח לכם זמן, אבל רוב הסיכויים שכשתאמרו אותה בקול תרגישו שלמים עם עצמכם סוף סוף.
"אני אבוא אליך שוב בלילות הבאים,
ואני אספר לך שלוש מעשיות על הפעמים הקודמות שבהן הופעתי ובאתי.
וכשאגמור לספר את שלושת הסיפורים שלי,
אתה תספר לי סיפור רביעי.
וזו תהיה האמת.
לא סתם אמת כלשהי. האמת שלך"
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
אדל- לדעתי אין ספרים קצרים מידי. אורך הספר הוא הזמן שלוקח לסופר להגיד את מה שהוא רוצה, ולהסתפק בכך.
"מי הזיז את הגבינה שלי", היה רב מכר היסטרי, למרות שהאורך שלו לא עלה על אורכם של ספרי ילדים לגיל הרך. עדיין, הרמטכ"ל חשב שראוי לכל קצין לקרוא את הספר וחילק להם אותו כשי לחג. |
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-7 חודשים)
את הסיומת של הסקירה שלך אפשר לקחת לכל מיני מקומות. כתבת נהדר. תודה
אמת זו אמת. מעדיפה את השלמות. במקרים חריגים
מוכנה לקבל רק "לא את כל האמת"... |
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
