מעופה של מרים חיכה לי במדף כמה שנים, רכשתי אותו לפני מספר שנים.
הכריכה צדה את עיני וגם הנושא הכללי . משום מה כל פעם שניסתי לקרוא אותו לאורך השנים לא כל כך זרם לי.
שמתי בצד ואמרתי שאנסה בהזדמנות אחרת והנה ההזדמנות הגיעה ופתאום העלילה זרמה לי.
הסיפור היה מעניין וקולח, הקטעים שקלחו פחות היו של הפרופסור אבל גם הם היו באמת חשובים לעלילה ולתמונה השלמה.
כי מלבד היותו סיפור עלילתי מרתק בעיני , הוא חושף אותנו לעולם התרבות בטורקיה של ימינו .
הוא מעלה נושאים מהאקטואליה של אזרחי תורכיה , מעלה את הצביעות והתחלואים שקיימים בה.
מציף בעיות , תהיות .
לאורך הספר עולה התחושה שדמותו של הפרופסור אולי מבטאת את רחשי ליבו של הסופר שהוא למעשה הדמות הכי מיוסרת בסיפור .
עד סופו של הספר לא הצלחתי להבין ולרדת לפשר המשבר שתקף אותו , מה באמת הפריע לו כל כך בחייו , למה חש שחייו מזויפים כל כך, הפרופסור מציג תזות פילוסופיות שונות על החיים , מתחבט , מתחבט ונדמה שלא מצליח למצוא תשובה ובסוף מבין שאין ברירה, פשוט לחיות עם הלא נודע .
לסיכום, מעניין, מגוון , מעשיר , מומלץ!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
