ביקורת ספרותית על כמצוות האל מאת ניקולו אמניטי
ספר מעולה

---

"הפחד הוליד את האלים", ביטוי זה הלקוח מהמיתולוגיה היוונית, משקף אולי יותר מכל את הצורך של האדם באל ואת הכמיהה לכוח עליון. האל הוא החונן והוא המעניש, הוא הגורם והוא התוצאה, ואנו בסך הכול בשר ודם בשר ודם, צריכים לעבוד את האל לקבל את הגורל באהבה, כי נסתרות הן דרכיו של האל.

רינו זנה, קואטרו פורמאג'י ודנילו אפראה, הם גברים קשוחים מוכי גורל, המתגוררים באחת העיירות באיטליה במציאות עלובה, כמעט בלתי נסבלת. חווית נטישה, היא זו שדרדרה אותם למצבם, האחד ננטש על ידי אהובה שהשאירה לו את תינוקם, השני ננטש על ידי הוריו בבית יתומים והשלישי ננטש על ידי אשתו לאחר שבתו מתה, כל אחד בדרכו מייחל למגעו של אלוהים, ונאבק לשנות את גורלו.
בכתיבתו הקולחת חושף ניקולו אמניטי את שולי החברה, זאת שאנו מעוניינים לרוב להתעלם מקיומה, והוא עושה זאת באוטנטיות ובחן רב. עוני חריף, אבטלה, אלימות, גזענות והרבה אלכוהול וסקס, כל אלה משתלבים יחד בחיי היום יום של גיבורי הסיפור, שנראה כי דבר לא מרתיע אותם זולת אלוהים.

כששאר הדרכים חסומות בפניהם, האפשרות היחידה להשיג כסף היא לגנוב. כך, מטכסים יחדיו תוכנית נועזת לשדוד כספומט. הכסף הוא האמצעי איתו כל אחד מנסה לתקן את גורלו, אך במבט מעמיק יותר, הכסף נועד להשיג את הדבר שחסר להם יותר מכל, והוא מגע אנושי חם ואהבה.

הסיפור נבנה בהדרגה, לקראת השיא האפוקליפטי, בליל סערה בו כל הגיבורים מתעמתים עם גורלם. רצף האירועים וצירופי המקרים, שולחים כל דמות לסוף אחר, אולי הבלתי נמנע, הסוף שכל אחד בסתר ליבו ייחל לו, ואין כמו האמונה באל בכדי להסביר שהכול נקבע מלמעלה, ואותנו הקוראים זה משאיר בסימן שאלה: הייתכן כי הכול נקבע מלמעלה?

הכתיבה נהדרת ומהנה, בנוסף לעלילה המרכזית, יש הרבה סיפורי רוחב של דמויות הבאות במגע עם הגיבורים, כך נוצר קולאז' צבעוני כל זאת בניחוח איטלקי עם רגעים קומיים. הספר מצליח לסחוף, ובלי לשים לב הוא נגמע במהירות. לסיכום ספר נחמד מאד וכייפי. מומלץ.

» ביקורות נוספות של מרדכי
» ביקורות נוספות על כמצוות האל