ביקורת ספרותית על סקרלט - תולדות הלבנה #2 מאת מאריסה מאייר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 27 באוגוסט, 2017
ע"י שוקולית


אין הרבה מה לרשום על הספר, הוא ספר טוב. הסיפור ממשיך קצת אחרי הנקודה בה הפסיק הספר הקודם. לדמות הראשית סינדר מצטרפת דמות ראשית חדשה סקרלט.

סינדר חכמה כתמיד ומשודרגת מתמיד, היד החדשה שלה והמאובזרת וכוחות הלבנה שלה הופכים אותה לבלתי מנוצחת.

סקרלט לעומתה לא כל כך חכמה - בלשון המעטה. היא הולכת עם וולף וסומכת עליו למרות כל הרמזים בדרך (ההתנהגויות המשונות וכו) שמסמנים שזו מלכודת. היא גם רואה שיש לו כוחות על/כוחות לא הגיוניים (נו באמת, לקפוץ מרכבת ולגג רכבת, מה לא נורמלי פה, אני רואה את זה כל שני וחמישי, ותוך כדי גם לסחוב אותי - סקרלט - על הגב? הוא כולה התאמן קצת בחדר כושר, מה יש לכם?). למרות זאת היא הולכת איתו למאורה שמלאה באנשים כמוהו (היא יודעת שיש לפחות 900+ כמוהו) בניסיון להציל את סבתא שלה מהם. אני מעריצה את הנאמנות שלה למשפחה אבל אפילו עם טיפ-טיפ-טיפת הגיון אפשר להבין שאין לה שמץ של סיכוי להציל את סבתה ושהיא רק תהרג ו/או תילכד בדרך ו/או תיפצע תוך כדי.

הייתה גם את הדמות של הפושע הנמלט (פאדיחה - שכחתי את שמו) שקצת הצחיק אותי בתמימותו ובנאמנות שלו. הוא בהחלט תוספת נחמדה לצוות.

על וולף אני לא הולכת לכתוב פה.

אז כן, יש שתי דמויות ראשיות נשיות, אחת אהבתי מאז ומתמיד והשניה, כמו שאמרתי, לא חכמה בלשון המעטה ובכל זאת איכשהו אהבתי אותה.

אהההה וישנו גם הנסיך, עלילת משנה שמבהירה לנו שנסיך באמת אוהב את סינדר, שכשהוא יגלה שהיא הנסיכה הם יוכלו להתאחד ולהתחתן ובכך להבטיח את השלום בין הירח לכדור הארץ, הסוף! לא, רגע, זה בספר השלישי. ביי... :)

זו לא הביקורת הכי יפה או הכי מסודרת שלי, גם לא הכי חכמה ורהוטה, זו ביקורת מבולגנת ונחמדה שפשוט רציתי לרשום.
תהנו בקריאת הספר,
שוקולית :)

6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דני בר (לפני 5 חודשים)
יש הרבה קסם במה שכתבת בסיפא שלך..
אהבתי!
והעיקר שתמשיכי לכתוב ולהעשיר אותנו.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ