ביקורת ספרותית על סקרלט - תולדות הלבנה #2 מאת מאריסה מאייר
ספר טוב

---

אני נהנתי מהספר הזה כל כך.
זו הפעם השנייה שאני קוראת אותו, והוא מעולה.
יש לו איזון נהדר, והוא הרבה יותר מבדר מהראשון (סינדר), בגלל שנוספים לנו שלוש דמויות חדשות:
ת'ורן, וולף, והדמות הראשית בספר הזה - סקרלט.

*אזהרת ספויילרים לספר הראשון סינדר*

סיימתי לקרוא את סינדר לפני שנה, אז הזיכרון שלי לא הכי מדוייק, אבל אם אני זוכרת נכון...
הספר הראשון נגמר כשסינדר מגלה שהיא הנסיכה סלין, נכנסת לכלא מחכה להיות מוסגרת לידי הלבנה, מה שאומר מוות ודאי.

בקצרה כמה נקודות לגבי הספר הקודם, למי שסתם קורא את הביקורת הזאת בשביל הכיף ואין לו שום מושג על מה הספרים האלה מדברים:

1. יש אנשים עם כוחות מיוחדים שיכולים לשלוט במחשבות והם גרים על הירח, המלכה לונה היא השליטה שלהם.
2. בכדור הארץ יש מגפה נוראית שבני אדם מתים ממנה כבר שנים, והחשד הוא שבני הלבנה הם אלו שמפיצים אותה.
3. סינדר הוברחה מהירח בתור ילדה בת 3, כשהגוף שלה פצוע אנושות, משריפה שלונה (דודתה) התחילה.
ומאז בעצם, לונה שולטת בלבנה, והיא מאיימת לפלוש לכדור הארץ כבר שנים.
4. קאי מוכתר כקיסר אחרי שאביו מת מהמגפה ממש בתחילת הספר הראשון, והמלכה לונה (שהיא יותר מדי מבוגרת בשבילו) לוחצת עליו להתחתן איתה.
היא משתמשת בתרופה למגפה כקלף מיקוח, והתוכנית שלה היא להינשא לקאי, להרוג אותו, להיות קיסרית, ואז להשתלט על כדור הארץ עם צבא הלבנה שלה.
5. קאי מתאהב בסינדר המכונאית, לא יודע שהיא קיבורגית, או בת לבנה, מזמין אותה לנשף, המלכה לונה חושפת שסינדר בת לבנה מה שאומר שאיזשהו הסכם הופר כי לא אמורים להיות בני לבנה על כדור הארץ (אבל יש), ועכשיו סינדר היא מישהי שמסכנת את השלום בין כדור הארץ ללבנה וקאי חייב להסגיר אותה אפילו שזה אומר מוות ודאי עבורה.
6. קאי לא יודע שסינדר היא הנסיכה סלין. הוא מגלה שהיא קיבורגית בנשף כשהיא נופלת במדרגות וכף הרגל המכנית שלה נופלת או משהו.
הוא מרגיש מרומה ונבגד, כשהוא מגלה שהיא בת לבנה, כי הוא חושב שסינדר השתמשה בכוחות שלה כדי לגרום לו להתאהב בה, והוא לא יודע במה להאמין.

קיצר, זה תקציר מאוד גרוע של סינדר, אבל באמת שזה יותר מדי עבודה לנסות להסביר את העולם הזה.
אני לא אטרח יותר מדי.

עכשיו נעבור לסקרלט.
אז סינדר בכלא.
סתבא של סקרלט נעדרת והיא מנסה למצוא אותה, אבל אף אחד לא מקשיב לה או מנסה לעזור לה.
עד שוולף נכנס לתמונה, לוחם קרבות זירה שמגיע משום מקום, והוא מציע לעזור לה.
לסקרלט אין ממש הרבה ברירות, היא לא סומכת עליו, אבל הוא הבן אדם היחיד שיכול להוביל אותה לחוטפים.

הרומן בין סקלרט לוולף כל כך מספק אחרי התסכול מהקצר בתקשורת בין קאי וסינדר.
מערכת היחסים בין קאי לסינדר פי אלף יותר מעניינת, אבל היא לא זזה.
בין סקלרט לוולף קורים דברים, יש מתח, יש חייתיות, זה פשוט טוב! (אבל לא יותר מדי, בכל זאת ספר לנוער)

הפרקים נורא קצרים, ככה שהספר קליל, והמעבר בין הדמויות מאוד טבעי.
כל עלילת הספר מתפרסת על פני לא יותר משבוע, אולי אפילו 3 ימים, ככה שזה די זורם.

הספר הזה הרבה יותר טוב מסינדר, בגלל שיש בו הרבה יותר דמויות, והעלילה עצמה הרבה יותר מעניינת.
בספר הראשון כל העלילה הייתה המגפה, והנסיך קאי ומה הוא יחשוב כשהוא יגלה שסינדר היא קיבורגית.
בספר הזה, קאי כבר יודע שהיא בת לבנה וקיבורגית, הוא חושב שהיא שיחקה בו והשתמשה בשליטה המוחית של בני הלבנה עליו, אבל הוא עדיין רוצה בטובתה.
כאילו בלב שלו קאי יודע מי היא באמת, ואני פשוט לא יכולה לחכות לרגע שבו הוא יגלה את האמת עליה, ועל מה שקרה.
רוב הספר קאי פשוט סובל מאיומי המלחמה של לונה, אבל הוא עדיין נוכח בספר.

הביקורת הזאת לא הולכת לשום מקום.
ת'ורן מצחיק, סקרלט קשוחה, וולף...פשוט חייתי, סינדר רצינית אבל לא יודעת מה עליה לעשות עכשיו כשהיא יודעת שהיא הנסיכה סלין ושהיא יכולה להפיל את המלכה לונה, וקאי הוא קיסר רציני עם הרבה אחריות על כתפיו, שצריך לשנוא את סינדר אבל לא שונא.
איך שכל החבורה הזאת משתלבת, זה פשוט כיף.

אני פשוט אוהבת להיות בעולם הזה, הספר הזה באמת היה ממש טוב, משאיר אותך פחות מורעב מהספר הראשון.
אבל עדיין יש עוד הרבה שעוד לא קרה, ואנחנו מחכים שיקרה כבר מסוף הספר הראשון.
אני חושבת שבמקרה של הסדרה הזאת, היא הולכת ומשתפרת מספר לספר.
ככל שיש יותר דמויות, יותר דברים מתבהרים, ובספר הזה למרות שאנחנו מקבלים תמונה יותר רחבה של העולם הזה, עדיין יש עוד הרבה שלא ידוע.

מה הסיכוי שיתרגמו את האחרון בסדרה לפני שאני אסיים לקרוא את קרס? (הספר השלישי)
אני אנסה לקרוא ממש לאט...
אני לא רוצה לקרוא אותו באנגלית, אבל יש גבול לכמה אפשר לחכות.

אני חושבת שהספר הזה הרבה יותר מאוזן מהראשון.
יש הרבה יותר מתח.
הקשר בין סינדר לת'ורן מאוד חברי ונהדר.
קאי עדיין מאוהב בסינדר, אבל הוא לא מוכן להקריב את הכל בשבילה, מה שמאוד הגיוני!
סקרלט פראית, ויודעת איך להשתמש ברובה.
וולף, חזק ומסוכן, אבל יש בו גם תמימות נורא מקסימה.

אני באמת מאוד נהנתי ממנו.
הוא גרם לי להרגיש דברים, להיות מובכת, נרגשת, ולצווח כמו ילדה בת 16.

» ביקורות נוספות של סייג'
» ביקורות נוספות על סקרלט - תולדות הלבנה #2