ביקורת ספרותית על הכתר - המועמדת #5 מאת קיארה קאס
ספר טוב

---

מי שלא קרא את הספר שפשוט לא יקרא, אבל אם בכל זאת תחליטו לקרוא אותו (ואם קראתם את ארבעת ספרים הראשונים בסדרה אז סביר להניח שתחליטו לקרוא) אז פשוט אל תקראו את הביקורת הזו, לפחות תהיה לכם נקודה אחת טובה בקריאה.

***לפני שאתם מתחילים לקרוא, הביקורת בנויה מפסקאות המדברות על נושאים שונים כך שאם בפסקה מסוימת חפרתי או שהיא לא עניינה אתם מוזמנים לעבור לפסקה אחרת

אז ככה, הכתר, הספר החמישי בסדרה רבת המכר "המועמדת", את חמשת ספרי "המועמדת" ניתן לחלק ל3 קבוצות:
קבוצה ראשונה: שלושת הספרים הראשונים - הסדרה המקורית והמעניינת שמספרת על אמריקה, על איליאה ועל המעמדות.
קבוצה שנייה: הספר הרביעי - הספר שמספר על דור ההמשך של אמריקה ומקסון, על איליאה לאחר ביטול המעמדות ועל הכנסת קצת (הרבה) רוח פמיניסטית לעולם בו היא הייתה חסרה.
קבוצה שלישית: הספר הזה, החמישי - הספר שמספר על... על... בעצם הוא מספר על כלום, בספר אין שום בעיה שצריך לפתור, אין שום התקדמות עלילתית, כמעט הכל צפוי (מאוד) מראש ואפילו קטעים עם העילית בקושי יש, הספר מתמקד באידליין ובאיך שהיא שולטת בממלכה, לא בשום דבר אחר! ממתי ספר על איך מישהו שולט במשהו הוא מעניין?

אם הסופרת רצתה או הייתה צריכה בגלל חוזה (שלה עם הוצאת הספרים) או בשביל כסף להוסיף עוד שני ספרים לסדרה, היא הייתה צריכה לפחות לחשוב על עלילה שלא תבייש ואפילו תשפיל את שלושת הספרים הראשונים.

~~~אם לא קראתם את הספר ובכל זאת החלטתם לקרוא את הביקורת אז שתדעו שעכשיו יהיו ספויילרים~~~
היא בחרה באריק וזה כל כך הרס לי! פתאום בעמוד 187 (אחרי שני שליש מהספר) היא שמה לב אליו עד אז הוא רק איש נחמד לדעתה, היא שמה לב אליו כשהוא נותן לה טבעת שחשובה לו, היא משעינה עליו את הראש וזהו, היא מחליטה שהוא הנפש התאומה שלה, כן היא ממש השתמשה במילים "נפש תאומה"! (דמיינו אותי מגלגלת עיניים). בנוסף הרעיון של שניהם יחד פשוט לא התאימה לי בראש ולא למה שדמיינתי במשך שני ספרים כי דמיינתי את אריק מטר ארבעים וחמש בערך (((כן, דמיינתי אותו נמוך [מאוד] יחסית כי גם דמיינתי אותו ילדון יחסית וגם הוא לא אוהב להיות במרכז צומת הלב אז זה התאים לי לדמיין אותו נמוך וככה הוא כביכול מושך פחות צומת לב כי הוא יכול להיות נסתר מהעין בקלות... רגע, למה אני בכלל מסבירה למה דמיינתי משהו מסוים בצורה מסוימת? דמיון זה דמיון זה דמיון, טוב נחזור לעניין))) ודמיינתי את אידליין בערך מטר שבעים וחמש - שמונים, זקופה, רשמית, ואז שהם ביחד זה פשוט לא מתאים, התמונה לא מסתדרת לי בראש, פשוט לא! (טוב אבל החלק הזה הוא פשוט חוויות הקריאה שעברתי:). בסוף הספר בנאום שלה קצת התפייסתי עם הספר (פחות כעסתי) כי הנאום שלה יחסית הסביר והוא היה הדבר היחיד המרגש בספר, הדבר היחיד שגרם לי לראות מעט אנושיות באידליין.

*** הערה חשובה: אני לא אומרת שזוגות שהבת גבוה מהן זה לא בסדר, אין לי בעיה עם זה, כן יש לי בעיה עם זוגות עם הפרש גובה גבוה מאוד לא משנה מי מבני הזוג הוא הגבוה.

למה המלצתי לא לקרוא את הספר? כי כמו שרשמתי עליו בחלוקה לקבוצות, הוא מספר על כלום! לא קורה בו כלום! אידליין היא המלכה "המחליפה" אבל בעצם נשארת להיות מלכה קבועה מה שאומר עוד תיאורים של איך היא לומדת לשלוט - תיאורים שתכף אסביר את דעתי עליהם. בנוסף היא צריכה לבחור באחד הבנים מהעילית אבל בעצם חוץ מגילוי של פחות מחצי עמוד ששניים מהעילית הם הומואים לא מסופר עליהם משהו מעניין והם לא באמת מקדמים את הספר (או את הבחירה).

במהלך הספר אידליין עוברת התמודדויות רבות, אני לא מכחישה, התמודדויות רבות אמורות להביא לעניין בעלילה נכון? אז זהו, שלא. הבעיה היא שכל התמודדות לוקחת עמוד - שניים גג וסיימנו! בין כל התמודדות להתמודדות יש כלום! פשוט ריק! היא רבה עם אחד השרים שלה אז היא פשוט מפטרת אותו, היא מתמודדת עִם עָם שלא כל כך אוהב אותה והפְלֶא ופֵּלֶא מגיע מישהו ונותן לה רעיונות איך העם יאהב אותה וגם מארגן לה הכל, היא מציעה לאבא שלה שהיא תחליף אותו בשלטון (מטלה קשה ומלחיצה שהארגונים אמורים לקחת קצת זמן) ותוך שבוע היא כבר בטקס ההכתרה שלוקח עמוד ורבע ולא מתואר ממנו כמעט כלום רק ההשבעה הקצרה, שיחה שלה עם ארן ובוק צילומים, לא שום דבר שיהפוך את אידליין לאנושית כמו לחץ, מחשבות על העתיד או אפילו שיחות פוליטיקה.

אני לא אתחיל לדבר על אידליין כי יש לי כל כך הרבה דברים להגיד בעדה ונגדה (בעיקר נגדה...) אז עדיף שאני לא אחפור אחרי ביקורת כל כך ארוכה אבל אני חייבת לשאול: מה זה השם הזה?! א - י - ד - ל - י - י - ן ! אני לא בטוחה בכלל איך לבטא אותו...!

כבוד לספרים הקודמים אני לא יכולה לתת לספר פחות 4 כוכבים.


מקווה שאהבתם את הביקורת
שוקולית :)

» ביקורות נוספות של שוקולית
» ביקורות נוספות על הכתר - המועמדת #5