ביקורת ספרותית על הכתר - המועמדת #5 מאת קיארה קאס
ספר טוב

---

״הכתר״ הוא הספר החמישי בסדרת ״המועמדת״, ובו אידליין בוחרת עם מי היא תתחתן.
אם קראתם עד הספר הרביעי, כדאי לכם להמשיך לחמישי כדי לדעת במי אידליין תבחר, מה יקרה ואיך הסיפור יסתיים.
אהבתי את החמישי הרבה יותר מהרביעי.
בביקורת יש ספוילרים לחמשת ספרי הסדרה, ראו הוזהרתם.
אז אחרי שאמריקה עברה התקף לב כי ארן עזב, ומקסון בעלה לא זז ממנה, אידליין מחליטה להיות המלכה. מי שקרא את הביקורת שלי על הספר הקודם, יודע שמה שלא אהבתי בו היה את האופי של אידליין (היא הייתה קצת מעצבנת). בספר החמישי אידליין משנה את אופייה, וממש כיף לקרוא!
אידליין מלכה ומנסה להתמודד עם ניהול ממלכה. אופייה השתנה מקצה לקצה - מנערה מפונקת וילדותית היא הפכה להיות אישה בוגרת ששולטת על ממלכה שלמה. השינוי היה קיצוני ולא ברור כל כך מאיפה הוא נבע, אבל כנראה תמיד היו לה את היכולות האלה לשלוט ולנהל.
בספר זה, שישה נותרו בתחרות על ליבה: קייל, הנרי, איאן, הייל, פוקס וגאנר (והמתורגמן של הנרי, אריק, שלא לוקח חלק בתחרות). בנוסף מצטרפת דמות חדשה - מאריד, נצר למשפחת איליאה שרוצה שהנסיכה תבחר בו. בתחילת הספר החמישי לא היה ברור אם אידליין תבחר במישהו בכלל, אלא שבהמשך כבר החשד עלה שהיא תבחר בקייל - דווקא הבן של מארלי, שלא הסתדרה איתו בארמון עוד מלפני התחרות. הזמן עבר, התחרות על לבה של אידליין נמשכה, והיה ברור שקייל ואידליין מתקרבים.

אז היא בחרה בו, אתם אומרים? האמת, עד חצי הספר החמישי, זה כבר היה ברור שהיא תבחר בקייל.
ואז - פתאום - הגיע מהפך! שבמבט לאחור אנחנו רואים שהיא ואריק - כן כן אריק, שבכלל לא משתתף בתחרות - נקלעו לשיחות פה ושם והוא רק רצה תמיד לעזור ולתמוך בה. הם התאהבו, והיא בחרה בו!
זה היה מפתיע ולא צפוי. הסופרת רצתה שהסוף יהיה לא צפוי. אני רק תוהה אם הסוף אמין. האם רצינו שהיא תבחר בקייל? אני לא יודע, אולי כל קורא רוצה שהיא תבחר במישהו אחר, כי אני הכי אהבתי את הייל.
דווקא הייל היה הומו, והוא התאהב בדמיאן. האמת, לדעתי זה רעיון מוצלח. מעבר לזה שהרעיון מפתיע, לכתוב על שתי דמויות במשך שני ספרים רבי-מכר בינלאומיים, לגרום לקוראים להתחבר אליהם ואז לחשוף את זהותם המינית, מראה לעולם שיש גם דרך אחרת, וזה לא משנה את הבן אדם שנשאר בן אדם טוב.
רק מפריע לי שגם כאן הספר נפל למעין סטיגמות, למשל שהייל התעסק באופנה והוא הומו. האם סטרייט לא יכול להתעסק באופנה? בכל מקרה, אולי רק אני חשבתי על זה. או שזה פשוט סיפור אמין יותר, בלי קשר לסטיגמות.
הדבר הטוב שבספר, כמו בכל ספרי הסדרה, הוא שהכתיבה קולחת, זורמת ונוחה לקריאה. חייבים להמשיך לקרוא עד הסוף כדי לדעת איך זה ייגמר, מה יהיו אירועי העלילה והתפניות.

והנה הדירוג שלי לסדרת הספרים (שכמובן יכול להשתנות עם הזמן) מהספר שהכי פחות אהבתי להכי טוב לדעתי:
5. המועמדת 4: היורשת
במקום החמישי מיקמתי את הספר הרביעי, כי לא אהבתי את החשיבה של אידליין, ולקח לי זמן להתרגל שאמריקה היא אמא שלה ויש פה סיפור שונה בתקופה אחרת, ולא המשך ישיר של הספר השלישי. עדיין זה היה ספר טוב ומעניין מאוד. נחמד ביותר.
4. המועמדת 2: העילית
במקום הרביעי, את הספר השני, שהיה הרבה יותר טוב מהספר הרביעי. בעיקרון, זה היה ספר כיפי לקריאה ומהיר בהחלט ושמר על קצב מסוים, אבל לעיתים היו קטעים מסוימים שחיכיתי שהעלילה תתרומם, ודברים קצת חזרו על עצמם, וגם - אין פה סוף, אז היה קשוח לעבור כבר את הספר השני כשאני מחכה לשלישי כי לי מושג במי מקסון יבחר. אהבתי שהיה את המתח אם יתפסו את אספן ואמריקה, ואת העינוי על מארלי.
3. המועמדת 5: הכתר
לפעמים אני יכול לחשוב שהספר השני היה יותר טוב, אבל בכל זאת - אהבתי לקרוא מנקודת מבט של מלכה שגברים מתחרים על לבה.
2. המועמדת
במבט לאחור, הספר הראשון היה מוצלח. הרגשתי כאילו אני בארמון יחד עם אמריקה אחרי שהתקבלה לתחרות. היה המתח עם אספן שהצטרף לארמון אחרי שנפרד מאמריקה, ותואר בצורה יפה ואיטית איך מקסון ואמריקה מתקרבים.
1. המועמדת 3 - האחת
הספר הטוב בסדרה הוא ללא ספק השלישי, שהכיל את כל מה שרציתי: אקשן, מורדים, יריות, מתח, מוות, רומנטיקה, וכמובן המתח בסוף - במי מקסון יבחר?

לידיעתכם, הספר השישי בסדרה, ״עד עצם היום הזה״, אינו המשך ישיר של הספר החמישי. הספר השישי הוא נלווה לסדרה ומכיל מידע נוסף וסיפורים נוספים מהעבר, הווה ועתיד (או לפני, בזמן ואחרי התחרות) על עולמם של הדמויות בסדרת ״המועמדת״.

» ביקורות נוספות של תום
» ביקורות נוספות על הכתר - המועמדת #5