ביקורת ספרותית על אמת מארץ תצמח - מהדורת 2001 מאת חיים סבתו
ספר מעולה

---

יש בספרים את היכולת לפתוח לשחור את הצוהר ללבן, ללילה את הצוהר ליום, וגם לאשכנזי טהור כמוני, את הצוהר להתענג על ההיכרות האישית עם קהילה יהודית בחאלב שבסוריה. שלושה סיפורים מרתקים בספרו הראשון של חיים סבתו. הראשון, סיפור עם תמה עגנונית על גורלות ששזורים האחד בשני ועל גלגלות שחוזרים בעולם (וכך שם הסיפור, 'גלגל חוזר בעולם'), שממחיש ביד אומנת את הרעיון ש'לא יידח ממנו נידח'. והשני, כהגדרת תקציר הספר, סיפור בלשי אודות כתב יד שכתב זקנו של חיים סבתו. לא אוסיף יותר כדי לא לספיילר (לדעתי, סיפור בלשי יהודי שכזה, זהו אחד מהדברים שחסרים לנו בסיפורת הישראלית יותר מכל. סיפורי הבלשים הישראליים מחקים מדי את עולם המושגים של חו"ל, במקום ליצור מתח אותנטי גם מההווי היהודי הפשוט שלנו). והסיפור השלישי, סיפור שהוא זרקור על נלבבי חאלב שעלו לארץ והותירו את כל כבודם בגולה. שובר לב, ואכן, שמו של הסיפור 'שברי לוחות'.
אולם כל הסיפורים שזורים ברחובותיה, דמויותיה ותולדותיה של קהילת יהודי חאלב, ארם-צובא, ולנו, חובבי הפרוזה, הם מעלים תמונת אמת על אר"ץ זו, שכמותה ספק אם נוכל לדלות מתיעוד היסטורי אחר.
אודה על האמת, מעתה אם אי-פעם אתקל ביהודי שמקורו בחאלב, אחוש התרגשות לא קטנה, ואפילו אעריץ אותו.

» ביקורות נוספות של אבק ספרים
» ביקורות נוספות על אמת מארץ תצמח - מהדורת 2001