ביקורת ספרותית על כפר סבא 2000 מאת ג'וליה פרמנטו
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 16 באוגוסט, 2017
ע"י רץ


תבנית נוף מסויטת

בבוקר, רצתי בשביל העולה אל שולי חורשת אוסישקין, שהייתה בשטח ההפקר בין כפר סבא למגדיאל. לפתע נתקל מבטי, בסרט סימון אדום של המשטרה, באמצעותו סימנו את זירת הפשע, המקום בו נרצח הנער אסף שטיירמן מכפר סבא, יום קודם לכן, על ידי שלושה בני נוער.

הסיפור על אסף הוא מסוג הסיפורים שמהווים שריטה קשה בזיכרון חיי. באותה תקופה, הייתי מנהל מחלקת הספורט בכפר סבא. אסף שטיירמן גיבור הספר, היה תלמיד מגמת הכדורעף בתיכון גלילי, ושחקן הפועל כפר סבא. ילד שחיי עם אביו בארה"ב, אך החליט לחזור לארץ לאם, יעל ולתיכון, ואחר כך להתגייס לצבא. ילד שהלך ברחוב ובעיתוי מיקרי נתקל בחבורת רוצחיו, שחיפשה קורבן לרצח ללא כל סיבה, רק בכדי לחוות חוויה מזוקקת של רוע אנושי (אני לא בטוח בהסבר).

ילד יפה היה אסף, בנוסף למשחק הכדורעף בו הוא לקח חלק, הוא גם צייר וכתב שירים. קשה לתאר את ההלם, שחוותה כפר סבא, עם הירצחו, העיר שהתעקשה לשמור על סגנון מושבה תרבותית וצנועה, ועל סולידאריות קהילתית, שבה תנועות הנוער היו לעתים מרכז ההוויה, גילתה לפתע בחצר האחורית שלה, את הרשע והרוע. אירוע לא נתפס, וקשה להבנה, באופן שהוא הותיר שאלות לא פתורות, ופצע מדמם המסרב להגליד עד היום, למרות שחלפו מאז יותר מעשרים שנה.

ג'וליה פרמנטו, ילידת העיר כפר סבא, כתבה ספר על תבנית נוף מולדתה. היא הייתה בגיל 12 בשעה שהרצח התרחש. בשנת אלפיים התגלו רוצחיו של אסף, וחשפו עובדה מבהילה, מי שרצח את אסף היו בני נוער אינטליגנטיים, מבתים טובים, דווקא הילדים הלא צפויים הפכו לרוצחים אכזריים, שריטשו את גופתו של אסף, כך סתם ללא סיבה.

אסף שטיירמן ורוצחיו, עומדים רק ברקע הספר, אך הם לא גיבורי הרומן, גיבורי העלילה פועלים בהשראת הרצח שהיה, יוצאים למסע לגילוי הסודות שהרצח צופן, מסע שהוא גם לתוך נפשות ומצוקות בני נוער צעירים.

הספר נפתח בהקדמה, חקירתו של אמיתי יהונתן (שם בדוי לרוצח), בה מנסים החוקרים, להתחקות אחרי סיבות הרצח. אמיתי מדבר על דרוויניזם, תיאוריה לפיה לחזק זכות קיום והזכות לקרבן את החלש, או השונה. מושגים שנתנו לגיטימציה לקולוניאליזם ולנאצים להרוג בני אדם שנתפסו כנחותים ולא ראויים לחמלה. אמיתי שונא בני אדם באשר הם. ומה היה שנוא עליך אצל ליאור, (הנרצח) מנסה החוקר להבין, לא יודע, עונה הרוצח, ואחר כך הוא ממשיך ואומר: " לא אהבתי את העיניים שלו, היו לו עיניים של נקבה ... כשאני מסתכל על בני אדם אני שופט אותם לפי העיניים... " (12) פרמנטו בהתכתבות עם תורת הגזע, שואלת, האם לרוע אנושי בסיס אוניברסלי, האם הוא מתקיים בתרביות אנושיות באשר הן, וכחלק מכך בתרבות השוליים של בני נוער, באלה שלקחו את עצמם לקצה?

גיבורי העלילה, הם בני נוער בגיל -15, לקראת תחילת הלימודים בתיכון. דפני אנגל, גיבורת הספר, ילדה מכונסת בעצמה, בודדה ללא חברות, גונבת מהקניון כריגוש, חייה בעולם נואש בו קיים חלום, לעוף עד כמה שניתן רחוק יותר מכפר סבא. דוד אלתר, הוא חבר שלה, חברות אפלטוניות נטולת מיניות, ברית של חכמים, דחויים חברתית, ממשפחות מפורקות. הם עוסקים בקלפי טרוט, מלהטטים עם פולחני מוות. אלתר הוא סגפן וצנום, מעשן כבד, אוטודידקט שכלל לא זקוק לבית ספר בכדי לפתח את יכולותיו האינטלקטואליות. הם בורחים לעולמות הספרים, והקולנוע, חולמים להיות כותבים, או קולנוענים. דרך החלומות שלהם, הספר מתכתב עם ספרות וסרטים העוסקים באלימות, כמו התפוז המכני, של סטנלי קובריק, פרויקט המכשפה מבלייר של דניאל מייריק ואדוארדו סנאצ'ז, פעמון הזכוכית של סילביה פלאת, ומוות בוונציה של תומאס מאן, בכך לספר עומק תרבותי מרתק.

דפני ודויד מקבלים פרויקט, להכין סרט קצר למגמת הקולנוע, הם מחליטים לצלם את מעיין, ילד קטן לאם מנותקת ומזניחה, הגולש בסקטבורד בודד בכיכר, מנסה לקפוץ מעל מדרגות, ולרוב מתרסק וקם. דרכו הם מגעים ליער אוסישקין, חורשה קטנה, בקצה היישוב, בה מתקיימים מפגשים, חלקם פולחני נוער, המאפיינים כת סגורה (התכתבות עם כת השטן). ביער הילדים מקימים יחסי מין סדרתיים מבחילים ומכמירים עם הילה, ילדה קטנה ומופקרת, הנסיכה הכחולה של היער, מתקיימת בו הפקה תיאטרלית, אופנהיים שואו (על שם הנרצח), כטקס זיכרון מקברי לנרצח.

הספר עוסק בבני נוער שמרגישים אאוטסיידרים. הוא מעלה שאלה גדולה לגביהם, מה גורם להם להפוך לנוער שוליים במצוקה, ומשם להיגרר לפשע, ובמקרים קיצוניים אף להפוך לרוצחים. הוא בעיקר עוסק בנערים הזועקים לעזרה, שמושגי הטוב והרע שלהם עדיין לא מגובשים, וקל להם לבלבל ביניהם ולהיגרר לאזורים אפלים.

הדמויות של הספר מעוצבות יפה מזכרים גותיות אפלה, בנופים אמינים, המבטאים מבט של צעיריכם דיכאוניים. הספר סובל מחוסר אחידות, לצד כתיבה מעניינת ויפה, ולעתים פיוטית, יש בו קטעים פחות מעניינים. חשתי באכזבה מסוימת מהספר, משום שעלילה שבו קלושה ולא הצלחתי לקבל תשובה לשאלה המרכזית של הרומן, המקום ממנו צומח הרוע האנושי בבני נוער?
33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בר (לפני 4 חודשים)
אכן סיפור מצמרר שבתור ילידת כפר סבא זכור לי מאוד.
הרצח זעזע רבים ואפילו מסופר בבתי הספר עד היום בשיעורי חינוך נגד אלימות.
בשדה התעופה בדרך לתאילנד נתקלתי בספר הזה בסטימצקי וכמעט קניתי לך אותו, והנה אני חוזרת ארצה ומגלה שכבר קראת ואף הספקת לכתוב ביקורת.
תודה על כתיבתך הנהדרת
אור קרן (לפני 4 חודשים)
ביקורת מקסימה.
יפעת (לפני 4 חודשים)
רץ, צמררת אותי עם התיאור של הסרט האדום. מדהים איך מעשי זוועה מתועבים יכולים להתקיים ליד שגרה יומיומית שלווה.
רץ (לפני 4 חודשים)
לי ואירית - תודה
רץ (לפני 4 חודשים)
חני - אני חושב שאין הכללות בנושא הזה שעוסק בחריגות ובשוליים, התופעה קיימת, אבל לא צריך להמתין רק לרצח, יש התנהגיות שהן מסמרות שער ועצבות, חייבים להיות קשובים לנוער במצוקה, שלא רק משויך לשכבות סוציואקונומיות מסוימות, אלא לכל שכבות האוכלוסייה.
רץ (לפני 4 חודשים)
יעל - תודה הספרות עוסקת באין סוף מקרי רצח שלכורה אין להם הסבר. תמיד חשבנו שתופעת התפוז המכני שייכת לארץ ועיר אחרת, לבסוף למדנו שלאף אחד אין חסינות מהרוע האנושי.
חני (לפני 5 חודשים)
סקירה שמעלה בך זכרונות כך נדמה. נוסטלגיה...והנוער תמיד היו גם וגם.
היום הם יודעים להסוות עצמם.
יפה כתבת שוב.
yaelhar (לפני 5 חודשים)
לא מזמן הוזכר הספר "כפייה" של לוין
הוא מתאר בדיוק את אותו אירוע - לא בכפר-סבא ב2006, בניו יורק בשנות הארבעים - או אולי החמישים - של המאה הקודמת. לקרוא לזה "רוע" הוא פיתרון קל ולא מדוייק. אבל זה רק מוכיח שהתופעות האלה נולדו הרבה לפני שנולדנו, וכנראה לא ימותו איתנו...
אירית (לפני 5 חודשים)
רצח מצמרר , ביקורת מעולה כרגיל .
תודה ויום נפלא !
לי יניני (לפני 5 חודשים)
רץ תודה על הסקירה. נראה לי שאוותר על הספר הזה למרות הסקרנות שלי בעקבות כל הפרסומים והקשר לכפר-סבא
רץ (לפני 5 חודשים)
בוב - תודה, ההערה שלך נכונה, צריך להיות הפירוש שהנאצים נתנו לתיאוריה הדרוונסטית.
בוב (לפני 5 חודשים)
המשפט "רק החזק שורד" הוא כלל לא דרוויניסטי אלא עיוות שהנאצים בגרמניה עשו לתיאורה הזו.
דרווין טען שהמתאים שורד. כלומר זה שיש לו את היכולות להסתגל לסביבה בצורה הטובה ביותר. אתן דוגמא:
כאשר יש אוכלוסיית נמרים שנחשבים לטורפי על בסביבה מסויימת ושפני סלע המשמשים כטרפם, אין ספק מי החזק ומי החלש מביניהם. אולם במבחן השרידות יכול להתקיים מצב בו שפני הסלע מצליחים להתחבא במאורות קטנות והנמרים לא מצליחים לצוד אותם. כך נכחדת אוכלוסיית הנמרים בחוסר יכולתה להשיג מזון ודווקא החלשים ממשיכים את הרצף האבולוציוני.
יותר מכך, ההיסטוריה מלמדת שדווקא היצורים "החזקים" שעמדו בראש הפרמידה כמו הטי-רקס והממותה נכחדו בעוד ה"חלשים" ממשיכים להתקיים עד היום.
קצת מפחיד לאור העובדה שאנחנו הם אלו שהיום עומדים בראש הפרמידה הזו, לא?
רץ (לפני 5 חודשים)
פונאטה - תודה לתגובתך, אנטלגנציה גבוהה, אולי גם השקעה גבוהה של ההורים והסביבה בחינוך ובהקניית ערכים לבני הנוער, יוצרת צפייה להתנהגות חיובית, ולכן לדעתי האכזבה או חוסר האונים מול תופעה שהיא לעתים לא מובנת ולא נשלטת. ההזנחה רגשית של בני הנוער, בתים הרוסים, בהם קיימת אלימות סמויה, או משבר העלייה של העולים החדשים, סיבות המוזכרות במספר, גורמים להרגשה של בני נוער כמי ששייכים לשוליים, אבל הספר לא הצליח ללכת שלב נוסף ולהסביר, מה הופך את בני הנוער האלה לרוצחים.
רץ (לפני 5 חודשים)
חגית - אני מניח שהסיבה היא עדיין חידה, שמוסברת בענפי מקצוע כמו פסיכופתולוגיה של בני נוער, ישנה טענה שבגיל ההתבגרות נוצרים מצבים נפשיים קיצוניים, כפועל יוצא מגיל התבגרות שמהווה תקופה לא יציבה, הלוקחת הפרעות בסיסיות שקיימות בבני הנוער כבני אדם, בעלי רקע נפשי ומקצינה אותם.

לעתים דווקא אנשים, בעיקר בני נוער, שיש להם הכול ובקלות, מגלים לעתים חוסר עניין ושעמום למצב הנוח שלהם.
רץ (לפני 5 חודשים)
אנקה - תודה, הכריכה מקסימה, התפוז הוא סמל העיר, פעם שהגעתי אליה בצעירותי, היא הייתה מוקפת בפרדסים כעת כבר לא. הציור הזה מזכיר ספרי בוטניקה של המאה ה- 19, משהו שיש לו מראה קלאסי, אבל התפוז התמים הזה הופך לרימון, שמזכיר רמון יד מתפוצץ, מוטציה ומטמורפוזה למה שתופז תמים עובר לתפוז אלים ונפיץ. בני טובים אולי מושג לא מדויק בכדי לתאר את האנשים שמהווים חלק מהותי של הקהילה, כשהשאלתי את הספר אמרה לי הספרנית אתה בטח מכיר את ההורים, האם של... מגיעה עד היום להחליף אצלנו ספרים.
רץ (לפני 5 חודשים)
דני - תודה, הביקורת הקודמת לספר, גם היא הייתה של כפר סבאית, שהגדירה את הספר ככזה שמדבר היטב לכפר סבאים בגלל נופיו המתוארים היטב, ומעבר לכך העלילה קלושה, ועל כך אני בהחלט מסכים.
פואנטה (לפני 5 חודשים)
אינטליגנציה גבוהה לא סותרת נטיות לאלימות.
בני נוער מ'בתים טובים' הזכירו גם לי את הרצח של דרק רוט. 'בתים טובים' רבים (אולי רבים מדי) מסתירים בין כותליהם המעוצבים בני נוער משועממים, מופגזים חומרית אבל מוזנחים רגשית. הם לא חייבים להפוך לרוצחים, מספיק שהם חסרי כבוד לרכוש, ומשם חלקם גם עלולים להפוך לחסרי כבוד לחיי אדם.
חגית (לפני 5 חודשים)
ביקורת מעניינת וטובה.

השאלה הגדולה שאותה מעלה הספר היא בגדר חידה גם במסדרונות בתי הספר ובקרב המחנכים.
ההשערה שלי לאמירה "רצח שבוצע ע"י בני טובים", היא כי השעמום של בני הנוער שיש להם הכל ואין להם כלום מביא אותם לידי מצבים מטורפים שכאלו.
מצמרר.
אנקה (לפני 5 חודשים)
הסקירה שלך מצוינת. לפחות הכריכה יפהפיה :)
אף פעם אי אפשר להבין מאין נובע הרוע האנושי. נדמה לי שהשלישייה שרצחה את אסף צרכו סמים, יכול להיות שהרצח בוצע בהשפעת הסמים. גם כך אי אפשר להבין או להצדיק רצח מתועב כזה.
המושג " בן טובים" מביא אותי לידי אמירות ציניות בפרט כשכבר קרה לא פעם קודם ש"בני טובים" ביצעו מעשי רצח.
למשל הנערים בני ה-15-16 שרצחו את הנהג ואחד מהם ברח לאיזו ארץ דרום אמריקאית שאין לה הסכם הסגרה עם ישראל.
דני בר (לפני 5 חודשים)
נדמה לי שהאכזבה מהספר הזה או תחושה של החמצה הייתה גם בביקורות קודמות על הספר.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ