תבנית נוף מסויטת
בבוקר, רצתי בשביל העולה אל שולי חורשת אוסישקין, שהייתה בשטח ההפקר בין כפר סבא למגדיאל. לפתע נתקל מבטי, בסרט סימון אדום של המשטרה, באמצעותו סימנו את זירת הפשע, המקום בו נרצח הנער אסף שטיירמן מכפר סבא, יום קודם לכן, על ידי שלושה בני נוער.
הסיפור על אסף הוא מסוג הסיפורים שמהווים שריטה קשה בזיכרון חיי. באותה תקופה, הייתי מנהל מחלקת הספורט בכפר סבא. אסף שטיירמן גיבור הספר, היה תלמיד מגמת הכדורעף בתיכון גלילי, ושחקן הפועל כפר סבא. ילד שחיי עם אביו בארה"ב, אך החליט לחזור לארץ לאם, יעל ולתיכון, ואחר כך להתגייס לצבא. ילד שהלך ברחוב ובעיתוי מיקרי נתקל בחבורת רוצחיו, שחיפשה קורבן לרצח ללא כל סיבה, רק בכדי לחוות חוויה מזוקקת של רוע אנושי (אני לא בטוח בהסבר).
ילד יפה היה אסף, בנוסף למשחק הכדורעף בו הוא לקח חלק, הוא גם צייר וכתב שירים. קשה לתאר את ההלם, שחוותה כפר סבא, עם הירצחו, העיר שהתעקשה לשמור על סגנון מושבה תרבותית וצנועה, ועל סולידאריות קהילתית, שבה תנועות הנוער היו לעתים מרכז ההוויה, גילתה לפתע בחצר האחורית שלה, את הרשע והרוע. אירוע לא נתפס, וקשה להבנה, באופן שהוא הותיר שאלות לא פתורות, ופצע מדמם המסרב להגליד עד היום, למרות שחלפו מאז יותר מעשרים שנה.
ג'וליה פרמנטו, ילידת העיר כפר סבא, כתבה ספר על תבנית נוף מולדתה. היא הייתה בגיל 12 בשעה שהרצח התרחש. בשנת אלפיים התגלו רוצחיו של אסף, וחשפו עובדה מבהילה, מי שרצח את אסף היו בני נוער אינטליגנטיים, מבתים טובים, דווקא הילדים הלא צפויים הפכו לרוצחים אכזריים, שריטשו את גופתו של אסף, כך סתם ללא סיבה.
אסף שטיירמן ורוצחיו, עומדים רק ברקע הספר, אך הם לא גיבורי הרומן, גיבורי העלילה פועלים בהשראת הרצח שהיה, יוצאים למסע לגילוי הסודות שהרצח צופן, מסע שהוא גם לתוך נפשות ומצוקות בני נוער צעירים.
הספר נפתח בהקדמה, חקירתו של אמיתי יהונתן (שם בדוי לרוצח), בה מנסים החוקרים, להתחקות אחרי סיבות הרצח. אמיתי מדבר על דרוויניזם, תיאוריה לפיה לחזק זכות קיום והזכות לקרבן את החלש, או השונה. מושגים שנתנו לגיטימציה לקולוניאליזם ולנאצים להרוג בני אדם שנתפסו כנחותים ולא ראויים לחמלה. אמיתי שונא בני אדם באשר הם. ומה היה שנוא עליך אצל ליאור, (הנרצח) מנסה החוקר להבין, לא יודע, עונה הרוצח, ואחר כך הוא ממשיך ואומר: " לא אהבתי את העיניים שלו, היו לו עיניים של נקבה ... כשאני מסתכל על בני אדם אני שופט אותם לפי העיניים... " (12) פרמנטו בהתכתבות עם תורת הגזע, שואלת, האם לרוע אנושי בסיס אוניברסלי, האם הוא מתקיים בתרביות אנושיות באשר הן, וכחלק מכך בתרבות השוליים של בני נוער, באלה שלקחו את עצמם לקצה?
גיבורי העלילה, הם בני נוער בגיל -15, לקראת תחילת הלימודים בתיכון. דפני אנגל, גיבורת הספר, ילדה מכונסת בעצמה, בודדה ללא חברות, גונבת מהקניון כריגוש, חייה בעולם נואש בו קיים חלום, לעוף עד כמה שניתן רחוק יותר מכפר סבא. דוד אלתר, הוא חבר שלה, חברות אפלטוניות נטולת מיניות, ברית של חכמים, דחויים חברתית, ממשפחות מפורקות. הם עוסקים בקלפי טרוט, מלהטטים עם פולחני מוות. אלתר הוא סגפן וצנום, מעשן כבד, אוטודידקט שכלל לא זקוק לבית ספר בכדי לפתח את יכולותיו האינטלקטואליות. הם בורחים לעולמות הספרים, והקולנוע, חולמים להיות כותבים, או קולנוענים. דרך החלומות שלהם, הספר מתכתב עם ספרות וסרטים העוסקים באלימות, כמו התפוז המכני, של סטנלי קובריק, פרויקט המכשפה מבלייר של דניאל מייריק ואדוארדו סנאצ'ז, פעמון הזכוכית של סילביה פלאת, ומוות בוונציה של תומאס מאן, בכך לספר עומק תרבותי מרתק.
דפני ודויד מקבלים פרויקט, להכין סרט קצר למגמת הקולנוע, הם מחליטים לצלם את מעיין, ילד קטן לאם מנותקת ומזניחה, הגולש בסקטבורד בודד בכיכר, מנסה לקפוץ מעל מדרגות, ולרוב מתרסק וקם. דרכו הם מגעים ליער אוסישקין, חורשה קטנה, בקצה היישוב, בה מתקיימים מפגשים, חלקם פולחני נוער, המאפיינים כת סגורה (התכתבות עם כת השטן). ביער הילדים מקימים יחסי מין סדרתיים מבחילים ומכמירים עם הילה, ילדה קטנה ומופקרת, הנסיכה הכחולה של היער, מתקיימת בו הפקה תיאטרלית, אופנהיים שואו (על שם הנרצח), כטקס זיכרון מקברי לנרצח.
הספר עוסק בבני נוער שמרגישים אאוטסיידרים. הוא מעלה שאלה גדולה לגביהם, מה גורם להם להפוך לנוער שוליים במצוקה, ומשם להיגרר לפשע, ובמקרים קיצוניים אף להפוך לרוצחים. הוא בעיקר עוסק בנערים הזועקים לעזרה, שמושגי הטוב והרע שלהם עדיין לא מגובשים, וקל להם לבלבל ביניהם ולהיגרר לאזורים אפלים.
הדמויות של הספר מעוצבות יפה מזכרים גותיות אפלה, בנופים אמינים, המבטאים מבט של צעיריכם דיכאוניים. הספר סובל מחוסר אחידות, לצד כתיבה מעניינת ויפה, ולעתים פיוטית, יש בו קטעים פחות מעניינים. חשתי באכזבה מסוימת מהספר, משום שעלילה שבו קלושה ולא הצלחתי לקבל תשובה לשאלה המרכזית של הרומן, המקום ממנו צומח הרוע האנושי בבני נוער?
