#
נניח שאתם קוראים סיפור שאשה נשואה נוטשת את בעלה ופוצחת בחיים חדשים במקום חדש עם התחלה של אהבה ביישנית חדשה (לא שום דבר גופני, שימו לב, קצת התעניינות, דאגה הדדית וכו') מה לדעתכם יקרה בסיפור?

אם הבעל הוא, נניח, בריון מתעלל, הוא כנראה ימות במהלך הספר ויפנה את מקומו לבן הזוג החדש של האשה שנטשה. זה הדבר ההוגן, לא? שהיא תזכה לבן זוג אוהב ומתחשב שיפצה אותה על הזוגיות הרעה.

אם הבעל הוא טיפוס אנוכי, שקע בעבודה או בניאוף, אינו מתעניין באשתו ובמעשיה, יש שתי אפשרויות: הוא יתגרש ממנה בגלל החטא שביצעה, (ויתחתן שוב עם ביצ'ית אכזרית, שתלמד אותו לקח ותגרום לו להצטער על שאיבד את אשתו המתוקה והמתחשבת) ואשתו לשעבר תזכה לבן זוג אוהב ומתחשב. או שהוא ימות (בתאונה או מחלה) ואלמנתו תזכה לבן זוג אוהב ומתחשב.

אבל אם הבעל נראה טיפוס אנוכי שלא איכפת לו מאשתו, הטורחת ומג'נגלת בין עבודה-טיפול בבית-גידול ילדים, אבל בעצם הוא אוהב אותה, רק לא יודע להגיד את זה ומוכן לשנות את התנהגותו כי היא עזבה אותו והוא נורא בדיכאון בגלל זה? במקרה כזה יתאפשר לו לתקן את דרכו ואשתו תשוב אליו ל"הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה". כי זה הדבר הראוי לעשות.

עיקר שכחתי: אם האשה הנוטשת היא אם לילדים קטנים הבוז יהיה נחלתה. מכולם: מהקוראים, מהשכנים ומהמשפחה. גם אם היא נטשה את המודל הראשון שתיארתי.

לפעמים קוראים להם "ספרי בנות". אולי כי הסיפורים והפתרונות מקובלים כרצויים לנשים: אהבה שעומדת במקום ראשון, פתרונות רגשיים, מוסריים וצפויים. ובספרים מהסוג הזה אין מקום לסטייה מהתקן ההתנהגותי המקובל.
הספר הזה עובד על הנוסחאות הקבועות, ללא הרבה שינויים. הוא עוסק בפחד ממוות, אשמה, זוגיות ומשפחה, בחברות ובאימוץ. גם ריבוי הקשיים אינו ממש משכנע לגבי הפתרונות המתקבלים. אבל כשהפתרונות האפשריים מוגבלים גם במספר האפשרויות וגם בסט התנהגויות מסויים – אין הרבה מרחב תימרון לסופרת, והסיפור מתגלגל לו באופן צפוי. אין הפתעות, אין תובנות מרעישות. העולם סב על צירו בדיוק כמו שאנחנו חושבים שצריך.

והשאלה למה שנשים יחבבו את תיבת המסרים הזו שאוזקת אותן לתפקידיהן באופן הדוק במיוחד – נותרת פתוחה.

הספר נקרא באנגלית leave me וזה שם הולם ומתאים יותר מהשם שנבחר בעברית. הספר עוסק בעזיבה, לעזוב דברים ואנשים, מי יכול לעזוב ומי לא, אנשים שנעזבו וכו. הגיבורה היא מריבת קליין, עורכת במגזין בידור באמצע שנות ה-40, נשואה פלוס שני תאומים בני 4. בעלה עובד בעבודה בשכר נמוך ושניהם גרים במרכז ניו יורק כך שעלויות המחייה הגבוהות מקשות עליהם מאוד. מריבת אחראית לכל מה שקשור לתחזוקת הבית והמשפחה, ויחד עם העומס בעבודה וגנטיקה בעייתית היא מוצאת את עצמה חוטפת התקף לב ולאחר מכן עוברת ניתוח מעקפים. לאחר שבוע של אשפוז בבית חולים היא חוזרת לביתה אבל לא מצליחה לנוח (כפי שנדרש ממנה). בעלה לא שם בשבילה והיא, במילים פשוטות, מאבדת את זה ועוזבת את הבית. מושכת בערך 20 אלף דולר במזומן, קונה כרטיס רכבת ונוסעת למדינה אחרת בארה"ב. כך נגמרת המערכה הראשונה בספר, וההמשך עוסק בתקופה בה היא חיה לבד, תחושת האשמה אל מול תחושת העצמאות והחופש, ההיסטוריה האישית שלה (רלוונטי לסיפור), ההיסטוריה שלה ושל בעלה, היחסים שלה עם חברתה הטובה ביותר, יחסיה עם רופא חדש שאותו היא פוגשת ועוד. זה לא ספר מדהים אבל הוא כתוב היטב, הסתקרנתי לדעת מה יעלה בגורלה ואיך כל זה ייגמר. בתחילת הסיפור חשתי קצת כעס על הגיבורה, שקורסת תחת עול החיים בניו יורק, שכן אם היא ובעלה היו עוברים למקום זול יותר היא לא הייתה צריכה לעבוד כל כך קשה. אבל בהמשך מבינים, לטעמי לפחות, שזה מעבר ליוקר המחייה, והנושא העיקרי בספר הוא מערכת היחסים שלה עם עצמה ועם בעלה. הספר משתפר מאוד במחציתו. ממליץ לקרוא.

ספר שעוסק ברגשות אשמה, זוגיות ומשפחה. מריבת דואגת לכולם חוץ מלעצמה ובסוף חוטפת התקף לב שמהווה טריגר לנטוש את ביתה,
ילדיה ובעלה ולנסוע למקום מרוחק שם שוכרת דירה ומתחיל מסעה לריפויה.
בתחילת הספר כעסתי עליה שעזבה את ילדיה בני ארבע אך אך בהמשך הספר משתפר עד הסוף.
הספר נעים לקריאה, מסקרן ומעורר הזדהות בתיאורים אודות לחץ וסטרס שחווה כל יום ומי מאיתנו לא חוותה ולא מזדהה.
סוף הספר קצת מרושל. סך הכל ספר נחמד ומאד אמריקאי.

שלום רב
את הספר הזה סיימתי ב 4 ימים בהתחשב שהייתי צריכה להתאקלם במקום שהייתי בו ובהתחשב בזה שלא ידעתי באיזה ספר להתחיל קודם, יאמר לזכותי שהפעם לא לקחתי את כול הערמה בבת אחת לחדר שאני בו, נו טוב, כי ידעתי שאמצא גם בחדר שבו נמצאו הספרים כולם ביחד בערמה אחת גדולה, מחכים לגואלת שתעשה ספריית קריאה בעברית באתר {לא וירטואלי כי אם ממשי חומרי פיסי = אתר תיירותי שבו באים אליו נופשים לחופשה ויש להם פנאי לקרוא על שפת הים בין ארוחה מענגת אחת לשנייה בין טיול לגיחה ל ים שגם אליו אפשר לרדת לחוף עם הספר ולהנות מקריאה לשאונם של הגלים המתנפצים אל החוף והציקדות הצרצרים היווניים שמנעימים את הצלילים של השקט של האי היווני}.
בקיצקוצ חומד של ספר קליל להעביר בו זמן חופשה שמנקה את הראש ומתייחד עם הטבע.
עובדה 7 ביקורות ו 25 הצעות מכירה, ספר בן 6. מתורגם, נשי, ואני אוהבת ספרות נשית וגם ספרות על תרבויות מנטליות אחרת מכאן.
ספר שכאמור מדבר על יחסים על חופש על בחירות על איזון בחיים בין משפחה עבודה בני זוג חברים.
טוב אסיים בזאת כולן כבר כתבו הכול על הגיבורה והגיבורים שלצידה, וכן זה מסקרן העלילה ההתרחשויות המסע של הגיבורה בעיקר ההתעוררות והטוב שהמחלה עשתה למשפחה עם הפי אנד אמריקאי קלאסי ועם סיפורי הזהות ואתגרייהם הכול כך נפוצים אצלם.
המשך יומ ראשון שמח ומלא אהבה בעיקר עצמית שלא ניצטרך מחלות והתקפי לב כדי לעשות את הבחירות הנכונות שלנו בחיים כדי להיות מסופקות נהנות יודעות מה אנחנו עושות ומנהלות יחסים טובים עם כולם מסביבנו באיזון עדינות ורכות, איחולי לשנה הבאה ולכול שאיפה ונשיפה שלנו.
13:24 20-08-2023
המשך חוףש גדול מענג. שבוע קסמרפא מבורך
ושנהיה מלאי תשוקה וסקרנות לחיים תמיד לא רק בעקבות איזו מחלה שקופצת עלינו, שנדע להרגיע מתחים להיות שלווים ורגועים ומלאי אהבה. כאן ועכשיו וכך קורה וכך הווה וזה נעשה כן יהי רצון.

ספר יפה ומרגש אבל כביכול נותן לגיטימציה לקום ולעזוב תאומים בני 4 ולא משנה למה..לזה אני לא יכולה להיות סבלנית אז מבחינתי זה חור בעלילה שהפריע לי לצלול לתוכה בכיף כל הזמן היה לי ברקע "לא יתכן, היא עזבה את הילדים שלה והם במצוקה מכך"
ורציתי לצעוק לה "גברת תתבגרי אז מה אם את אחרי ניתוח מעקפים וקשה לך מאודד לא עושים דבר כזה!"
אבל היא לא שמעה בקולי ..

נהנתי מאוד מהספר.
אומנם הוא עוסק בנושא "כבד" (התקפי לב, לחץ וסטרס..) אך הקריאה בו הרגישה לי קלילה, זורמת וכייפית.
התחברתי מאוד לדמות (אם כי אני לא אמא לילדים ואולי בעתיד אחשוב אחרת), כעסתי יחד איתה על חוסר ההוגנות שבחיים לחוצים כאלו ועם בן זוג אדיש, וכן על הנטל שנופל עליה מידי יום והתרגשתי יחד איתה כשהיא פתחה דף חדש במקום חדש וכשהיא החלה בתהליך השיקום הפיזי והנפשי.
זה לא ספר עמוק במיוחד ואין בו תובנות משנות חיים, אבל הוא נעים לקריאה, מסקרן ומעורר הזדהות בתיאורים אודות תחושת הלחץ והסטרס שכולנו רגילים לחוות ביום-יום (אולי בשנה זו פחות, בעקבות משבר הקורונה).
בקיצור, ממליצה, נהנתי ממנו מאוד.
הדבר היחיד שקצת איכזב אותי הוא הסוף שלטעמי היה מהיר מידי, עם שינויים חדים המעוררים סימני שאלה.
בכל זאת, בעיני, זה לא פוגם בהנאה הרצופה שבקריאת הספר, ולכן אני עדיין ממליצה עליו.

אתחיל בסיכום, זה ספר חמוד, מתאים לטיסה או לסופ"ש נטול תוכניות, ואני לא אתפלא אם יהפוך בעתיד לסרט צ'יק פליק קליל ושובר קופות.

הספר מספר על מרבית' קליין, אישה בת 40+, אשת קריירה, אמא, אישה ומנהלת את משפחתה ביד רמה ועייפה.
כשהיא חשה יום אחד ברע (ומאשימה את האוכל הסיני שאכלה בצהריים) היא ממשיכה לתפעל הכל, להיפגש עם אנשים, לעבוד, לישון, לדאוג לילדים ולבעלה ובעיקר לא לעצמה. בסופו של דבר, אחרי יממה, באופן מקרי ובלי תכנון מוקדם (מה שממש לא אופייני למריבת'), היא מגיעה לבית החולים ומגלה שהיא חוותה התקף לב והכל מסתבך ומגיע עד לניתוח קשה והחלמה ממושכת. ההתמודדות של מריבת' עם החיים לאחר הניתוח ועם המצב הרפואי החדש מתוארת לאורך הספר, יחד עם העבר, ההווה והעתיד שלה.

הספר זורם מאוד ואין בו רגע של שיעמום, גם כשנראה שלמריבת' משעמם פתאום. הספר קצר מאוד לטעמי וחסרים בו עוד כמה עשרות עמודים של סיפור כדי לא להשאיר את הקורא מבולבל ובלי תשובות או סיומי עלילה. עם זאת, הספר כתוב בצורה משעשעת ומעניינת, לעיתים קצת לא אמינה אבל אפשר לסלוח לסופרת על כך בשל קווי העלילה המעניינים לאורך הספר.

מומלץ גם לחולי לב, עדיף לבוא בלי ציפיות ליצירת מופת שתשנה את נקודת המבט שלך על העולם, ולפנות כמה שעות טובות לקריאה סוחפת.

ספר נחמד,לצערי לא משאיר חומר למחשבה.אין ניתוח מעמיק על מה שקורה לה,למה מגיבה כך ומה זה עושה לה בסוף הדרך.חבל.