ביקורת ספרותית על הלב של גברת קליין מאת גייל פורמן
ספר בסדר

---

הספר נקרא באנגלית leave me וזה שם הולם ומתאים יותר מהשם שנבחר בעברית. הספר עוסק בעזיבה, לעזוב דברים ואנשים, מי יכול לעזוב ומי לא, אנשים שנעזבו וכו. הגיבורה היא מריבת קליין, עורכת במגזין בידור באמצע שנות ה-40, נשואה פלוס שני תאומים בני 4. בעלה עובד בעבודה בשכר נמוך ושניהם גרים במרכז ניו יורק כך שעלויות המחייה הגבוהות מקשות עליהם מאוד. מריבת אחראית לכל מה שקשור לתחזוקת הבית והמשפחה, ויחד עם העומס בעבודה וגנטיקה בעייתית היא מוצאת את עצמה חוטפת התקף לב ולאחר מכן עוברת ניתוח מעקפים. לאחר שבוע של אשפוז בבית חולים היא חוזרת לביתה אבל לא מצליחה לנוח (כפי שנדרש ממנה). בעלה לא שם בשבילה והיא, במילים פשוטות, מאבדת את זה ועוזבת את הבית. מושכת בערך 20 אלף דולר במזומן, קונה כרטיס רכבת ונוסעת למדינה אחרת בארה"ב. כך נגמרת המערכה הראשונה בספר, וההמשך עוסק בתקופה בה היא חיה לבד, תחושת האשמה אל מול תחושת העצמאות והחופש, ההיסטוריה האישית שלה (רלוונטי לסיפור), ההיסטוריה שלה ושל בעלה, היחסים שלה עם חברתה הטובה ביותר, יחסיה עם רופא חדש שאותו היא פוגשת ועוד. זה לא ספר מדהים אבל הוא כתוב היטב, הסתקרנתי לדעת מה יעלה בגורלה ואיך כל זה ייגמר. בתחילת הסיפור חשתי קצת כעס על הגיבורה, שקורסת תחת עול החיים בניו יורק, שכן אם היא ובעלה היו עוברים למקום זול יותר היא לא הייתה צריכה לעבוד כל כך קשה. אבל בהמשך מבינים, לטעמי לפחות, שזה מעבר ליוקר המחייה, והנושא העיקרי בספר הוא מערכת היחסים שלה עם עצמה ועם בעלה. הספר משתפר מאוד במחציתו. ממליץ לקרוא.

» ביקורות נוספות של Cantona
» ביקורות נוספות על הלב של גברת קליין