בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 ביולי, 2017
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
כילדה אהבתי את ספרי החמישיה והשביעיה הסודית. הספר הזה הוא אותו דבר – תוספת של כשמונים שנה לגיל הגיבורים, אינטליגנציה נמוכה מלגיבוריה של בלייטון, אבל בעיקרו של דבר - דמיון מפליא. כינויים הסודי של קבוצת הגיבורים בספר הוא "ברית הפנסיונרים". שנון.
זה ספר ילדים, שגיבוריו ישישים. הצעירה ביותר קצת פחות משמונים והבוגר יחגוג בעוד ארבע שנים מאה. הם חמישה גברים ונשים שרוצים לשנות את העולם, לתקן עוולות, להיות חופשיים, להיות קצת רובין הוד (כל אלה עד עמוד 100, שם נטשתי את הספר באנחת רווחה). גיבורינו עוברים הרפתקאות מסמרות שיער (לתפארת המליצה. אין הרבה שיער שם, אבל יש הליכונים) וחווים גם ניצני אהבה ביישנית כבראשונה.
התרגום לעברית – אין לי מלים. יש שם קטע שהם נכנסים לסוויטה במלון מפואר והגיבורה רואה המון טלויזיות שכולן *דלוקות* (על מי הן דלוקות, לא ברור). העברית הזו של ניסוחים מסורבלים ושגיאות תחביר, נמשכת לאורך כל העמודים שקראתי. אני דווקא שייכת לאלה שלא שמים לב לתרגום, שגיאות כתיב ותחביר, כשהספור שובה את לבי. אם אני מתחילה להתקטנן על תרגום ושגיאות – יש בעיה, לא רק בתרגום.
כשקראתי על בן המאה שיצא מהחלון, חשבתי שהוא בדיחה עצמית נהדרת על חשבון השוודים, שהם קצת מחוץ לעניינים בפוליטיקה הבינלאומית, והסופר כתב פארודיה ששמה את הגיבור השוודי במרכזה של כל דרמה היסטורית במאה העשרים. הפארודיה התחזקה כי גיבורו הכל–יכול של יונסון היה בן מאה – מין קריצה חביבה לכיוון הגרוטסקי. את "איש ושמו אובה" לא קראתי עדיין וגם לא את "סבתא מוסרת ד"ש וסליחה" שממשיך את אותה המסורת.
החלטתי לכתוב על חלק קטן מהספר בן 401 העמודים (אני יודעת שזה לא הוגן) כי התעצבנתי מהצביעות האופנתית של הבא-נעמיד-פנים-שישישים-כמוהם-כמונו, ונחכה למחיאות כפיים של קוראים אותם שיכנענו, שכתיבת סיפור כזה אינה גילנות, המחפשת כל סטיריאוטיפ על זקנים כדי להרוויח במכירות.
במציאות בה נכתבים ויוצאים לאור רבבות ספרים ביום, סופרים מחפשים גיבורים "רעננים" בכל מצב צבירה: מעובר עד רגלו-בקבר. השימוש בישישים מנסה להפתיע, להצחיק (רוב הספרים מהסוג הזה מתיימרים להיות קומיים) הקוראים, המכירים זקנים במציאות יודעים מה גדול המרחק בינם לבין דמותם הספרותית. הצחוק, במקרה הזה, קרוב יותר ללעג מאשר להנאה. ודאי שלא נועד לכבד, ואין צורך לומר ששום תובנה אמיתית אינה צפוייה ממנו.
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
חן חן, חגית!
אכן, ספר גרוע בעיני. והתופעה עוד יותר גרועה. |
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
נורא ואיום. ממש.
הספר, לא הביקורת! הביקורת, כלומר, הקטילה, מלאת חן ונהדרת. אה, שכחתי לכתוב- כרגיל. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
רב תודות, מירב.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
בר, תודה רבה!
"הזקן בן המאה..." היה טוב מזה לאין ערוך, לטעמי, ואם לא אהבת אותו כנראה שגם את זה לא. |
|
|
מירב
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תובנות יפות וחשובות
|
|
|
בר
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
לא קראתי אבל נשמע כמו משהו שאני לא אוהב.
מה שכן, כשקראתי את "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם", לא הצלחתי להתחבר והפסקתי באמצע. תודה על הביקורת. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
השמלה, מסכת הסקי, המטריה והתיק.
סטייל. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
לפפריקה יש רשימה של ספרים עם שמלות מהממות על העטיפה.
המלצתי לה פעם להוסיף את השמלה הזאת לקולקציה אבל היא לא הוסיפה.
נו שוין, מה היא מבנה באופנה? זה הוט קוטור מה שיש פה. https://simania.co.il/showList.php?listId=23797 |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
הנסיך של שדרות ווסט אנד הוא ספר נפלא ומצחיק עד דמעות, כי הוא אמיתי ומבריק, לא כי מישהו
לקח את המגבלות של הזקנה והגחיך אותן.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
חן חן, אור קרן
מסכימה לגבי העטיפה. עד שציינת את העובדה אפילו לא ראיתי אותה (-: |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
דוידי - אם לא חשבת לקרוא - הרווחת.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
שונרא, זה לא בדיוק ספר דחקות.
אני מניחה שלסופרת היו כוונות טובות (פרט לרצונה לכתוב רב-מכר, שלא נראה לי שהצליח) אבל מה שיצא זה עלבון לאינטליגנציה. |
|
|
אור קרן
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מקסים כתבת. אפילו העטיפה של הספר סרת טעם.
|
|
|
דוידי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אפילו לא חשבתי לקרא
אם לא קראת אז ספר חביב על זקנים הוא "הנסיך של שדרות ווסט אנד"
|
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
בני הארדי זו סדרת ספרים על שני אחים בני 17 ו-18 שאבא שלהם סוכן והם עוזרים לו בכל מיני מצבים, למשל תפיסת גנבים ותוך כדי פעמים רבות מסכנים את חייהם.
דווקא נהנתי מזה, זה היה קליל ונחמד, העביר לי כמה שעות בנעימים.
אבל אני מבינה אותך, אם הייתי בגיל צעיר יותר סביר להניח שסדרה שכזאת הייתה משפיעה עלי יותר...נניח בהערצה אינסופית של דמויות הנערים האמיצים ושוחרי הצדק. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אה, אז זה ספר של דאחקות על קשישים עם הליכון. הבנתי.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
סקאוט, אני לא חושבת שאפשר להנות מהחמישיה כשקוראים לראשונה בגילך
(אבל לא מכירה את בני הארדי. אם זה באמת דומה אז אולי אני טועה). בלי אווירת הנוסטלגיה והזכרון של כמה מופלא זה היה בילדות, קשה לי להאמין שיש שם מספיק חומר להנאה של מבוגר. |
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אה, אוקי. חח
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
נו, סקאוט, אולי עשר... לא נתקטנן פה על שנה או שתיים...
|
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
חמש שנים?
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
רב תודות רויטל.
ההבדל בין שני הספרים הוא ש"אטה ואוטו..." לא נכתב במטרה להצחיק. הדמיון בין שניהם הוא ששניהם לוקחים דמות של זקן מדומיין לגמרי ומנסים לומר עליו דברים. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
חני תודה רבה.
לא יודעת. יכול להיות שלקשישים היום יש יותר אמצעים, אולי חיים יותר נוחים, אבל מבחינת התפקוד - זה אותו דבר. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, לי יניני.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
שונרא חן חן.
דמייני זקנה בת שמונים וכמה, יושבת בבנק ומחכה שתורה יגיע. כשהאשנב פנוי היא עומדת אט אט ומייצבת שיווי משקל, ומתחילה ללכת לאט לכיוון האשנב. ההליכון חורק. כשהיא מגיעה לאשנב היא מוציאה מהכיס ל א ט פתק מודפס ועליו כתוב "זה שוד. תני את כל הכסף!!!". הפקידה מסתכלת על הפתק, על הזקנה, על ההליכון, צוחקת, ואומרת בקול רם ובהיגוי ברור "אל תדאגי, נוציא לך מזומנים כמה את צריכה?" קאט. זה מאד מצחיק, לא? תיארתי עכשיו את אחת הסצינות מהספר.
הנקודה היא שהסופרת משתמשת פה בפרדוקסים כדי להצחיק. ולשדוד בנק בגיל 80 עם הליכון זה מצחיק, בגלל הפרדוקס. וזה עושה שימוש רע בהגחכת הגיל. ושמעון פרס היה חייזר. לא דומה בכלל לשאר האנשים בכל גיל. ועדיין לא מצחיק אותי שמגחיכים אנשים בגלל גילם או מומם. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
סקאוט תודה רבה.
קראתי אותם בערך בגיל 8 וכבר עברו איזה חמש שנים מאז... אז אהבתי מאד. היום? לא יודעת. לא נסיתי. |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, לי יניני.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
חן חן Pulp_Fiction
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי תודה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
יונתן בן, תודה רבה!
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
ראיתי את הספר ואת השם שלך...
והיתה לי הרגשה שכבר קראתי ביקורת שלך עליו. בסוף נזכרתי שמדובר על זה: https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=92236 את שני הספרים לא קראתי, אבל הביקורות שלך עליהם הזכירו לי אחת את השניה:-) |
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
יעל קשיש היום הוא לא הקשיש של פעם.
וכל כך אהבתי את השביעיה והשמיניה.אוךי הזמנים השתנו וקטלת באלגנטיות כיאה .
|
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
קטילה אקסטרא לארג'...תותחית
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אהבתי את הקטילה אבל לא כל כך הבנתי מה הנורא בכתיבת ספר שגיבוריו הם קשישים.
שמונים זה החמישים החדש, לא? ושמעון פרס הסתובב בעולם כמו בן תשחורת מלא מרץ ועזוז כשהיה בן יותר מתשעים, והיה לו סדר יום שהיה מפיל מהרגליים גם צעירים בהרבה. |
|
|
סקאוט
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
כמעט ולקחתי ספרים מתוך הסדרה החמישייה הסודית, האם הם מומלצים?
אני חושבת שהם בסגנון של בני הארדי ( שדווקא כן קראתי, לפחות שני ספרים מהסדרה)
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תודהיעל. גם ביקורת לא מפרגנת חשובה באותה המידה.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
נהדרת פלוס פלוס.
|
|
|
יונתן בן
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
קטילה נהדרת!
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת
