ביקורת ספרותית על טירת הזכוכית - מהדורה מחודשת - סיפור אמיתי מאת ג'אנט וולס
ספר טוב

---

טירת הזכוכית הומלץ והונח על שולחני זמן ממושך עד הרהבתי עוז לפתוח ולהתחיל לקרוא בו. ידעתי שהזכוכית שלו שורטת, מתנפצת בפנים וכאב צפוי בפנים. נדרשה נשימה עמוקה קודם לכן.
פתיחת הספר גאונית עד כדי כך שמרגע שנוצר המבט של הגברת המהודרת במונית שצופה באמה מחטטת באשפה הסקרנית שבי התעוררה וקפצה פנימה. הספר אינו כתוב באיכות של ספר קלאסיקה ואינו מתיימר להיות על מדף יצירות המופת, עם זאת כתיבתו קולחת ביותר ומאפשרת צלילה אל תוך סיפור אישי צבעוני, יוצא דופן שמאתגר לא פעם את כל החשיבה המערבית כיום על טוב ורע, נכון ולא נכון, אסור או מותר. זה נכון שעם המשך הספר יש יותר ויותר חתירה אל הערכים המערביים המוכרים (הזנחת ילדים? פויה! מגורים בבית מט ליפול? אוי ויי! לימודים אקדמיים? מחיאות כפיים סוערות) ועם זאת, תהיה זו טעות בעיני לשוב אל המוכר והידוע מבלי לאפשר לג'אנט וואלס לטלטל קצת את אמות הסיפים שלנו למול הורים בוגרי הסיקסטיז שטרם זנחו את אג'נדת ילדי הירח, ויצאו מן הבורגנות החונקת אל מרחבי החופש, הטבע, העדר הכבלים החברתיים ואל תפיסת עולם מאתגרת.
יש בעיני מה לקחת גם מההורות שמצטיירת בספר, אף שהיא הולכת ומתדרדרת בכל מובן אפשרי, אבל לא להקשיב לאתגר הזה בעיני משול לעוד כתבת צבע בידיעות אחרונות, ואולי זו טירת הזכוכית בה אנו חיים כחברה ואם יש דרך לצאת לרגע, גם אם אחר כך נשוב אל עמדותנו החינוכיות-מוסריות-חברתיות כפי שהיו, עדיין הרווחנו מפגש נדיר ומרתק עם אחרות שיש גם מה ללמוד ממנה.

» ביקורות נוספות של זרש קרש
» ביקורות נוספות על טירת הזכוכית - מהדורה מחודשת - סיפור אמיתי