יש לקרוא ספר יפה זה ולו בשל קטע הסיום שלו.
רבות נכתב על מלחמת העולם השנייה ומעט על התקופה שלאחר סיומה.
בלמון היא עיר קטנה בצרפת שזה עתה השתחררת מעול הכיבוש הגרמני ואקורד הסיום בא עליה בדמות הפצצה מסיבית של בעלות הברית שהותירו אותה חבולה, איי חורבות וכמעט מחוקה לחלוטין.
הנאמנות של בני העיר לממשל פטן וההרג הנורא דווקא מצד בעלות הברית מביא את בני העיר למחלוקות רבות. אנשי רזיסטאנס נגד פשיסטים, קומוניסטים נגד סוציאליסטים, גברים מול נשים ועוד..
ידוע וגלוי שפוליטיקה היא עסק מלוכלך ומשחית וכאשר הפוליטיקה נוגעת באנשים תמימים ואפילו כאלה עם נטייה לכוון השירה והפואטיקה, הרי זהו מצב שמזמין אירועים מעניינים ורבי תהפוכות.
זהו סיפורם של מספר אנשים פשוטים בעיירה ההרוסה, שמנסים לשקם את
חייהם תוך חבישת הפצעים הישנים ולעתים אף הסתרתם.
אינני קרובה לתרבות הצרפתית ולכן ריבוי השמות הצרפתיים מעט הקשה עלי. בהתחלה לא הבנתי מי הוא מי. לכן לא נתתי לספר 5 כוכבים אך זהו ספר מעניין מאוד, מלא תובנות הקרובות לפילוסופיה של רוסו.
אני נהניתי מאוד וממליצה לכל מי שאינו פוחד מהצחנה של הפוליטיקה ואוהב שירה.


















