ביקורת ספרותית על ללכת בדרכך - טרילוגיית אני לפניך #1 מאת ג'וג'ו מויס
ספר טוב

---

הלכתי עם החברה שלי לספריה ונכנסנו, דיי בגללה למדור ספרות יפה.
זה המדור שלרוב אני נמנעת ממנו, לא יודעת למה. היא המליצה לי על הספר והסרט כאחד, אז לקחתי.
הספר נראה בהתחלה דיי צפוי, שניהם יתאהבו, ילמדו לחיות את חייהם ואפילו יתחתנו..
אבל היה משהו שלא לקחתי בחשבון, הדיכאון של ויל טריינר.
הוא לא יוכל שוב ללכת, את זה כבר ידעתי. זה לא ספר דמיוני שהחיים בו יכולים להסתדר בהוקוס פוקוס פשוט ונחמד וכל המתח קיים לשם עניין.
זה ספר אמיתי על החיים האמיתיים שלא לפעמים הם הדבר הטוב ויש פעמים שהמצב באמת גרוע.
הייתי כל כולי עם לואיזה. מנסה לעשות תוכנית שתגמור לו לוותר על הדבר הזה ולהראות לו שישי אנשים שיחייכו אליו, יצחקו איתו, יכעסו עליו ויהיו איתו עד הסוף לא מתוך רחמים אלה כי הם אוהבים אותו. להראות לו שיש בחורה אחת, שלמרות היותו גבר מגודל בכסא גלגלים היא התאהבה בו ולגרום לו להבין שהוא בן אדם מדהים.
אבל הספר לא התחשב בי. ולואיזה ואני בכינו יחד כפי שאני והיא לא בכינו מעולם, יחד איתה הסתכלתי עליו, וקויתי שאולי למעלה באמת יהיה לו יותר טוב, וקצת כעסתי עליו שהוא משאיר אותה לבדה.
כשאני סיימתי את הספר דיברתי עם חברת אחרת שהרהרה בנוגע לספר."אני בטוחה שהם יתחתנו, הם יהיו זוג מתוק מאוד" לא רציתי להרוס לה את האשליות אז אמרתי 'חכי ותראי' בלתי מפוענח והלכתי (לנסות) לרצוח את זו שהמליצה לי את הספר כשהצרחות שלי מגיעות עד לחדר מורים.
הספר מומלץ מאוד וסחט ממני דמעות ששום ספר עוד לא הצליח בזה.
ממליצה מאוד אבל מי שקשה לה עם סוג ספרים כזה עדיף שתיקח אותו הגיל יותר מאוחר...

» ביקורות נוספות של טנטן
» ביקורות נוספות על ללכת בדרכך - טרילוגיית אני לפניך #1