ביקורת ספרותית על שתיקת הצמחים מאת לבנה מושון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 14 באפריל, 2017
ע"י נועה


רציתי לקרוא את הספר הזה כי התלהבתי מהקונספט של הצמחים. אני מאוד אוהבת צמחים, ובכלל, בעלי חיים ואת כל הארץ שלנו. יש ביצורים אחרים קסם בלתי מוסבר בשבילי, אני חושבת שזה כי בני אדם יצרו כל כך הרבה רוע ונזק בעולם, וכל השאר פשוט קיים, נתון למעשים שלנו. בתור אחת שנולדה לעיר מפותחת במישור החוף, שגדושה בבניינים וילדים, לא באמת הוטמעו בי ערכים של טבע. ההפך, לא אהבתי את הטבע, נמנעתי מלצאת לטיולים והעדפתי להישאר בבית. זה העולם שנולדתי אליו, אז למה באמת להתנסות עם מה שיש בחוץ? אבל, ככל שהתבגרתי התחלתי להתחבר יותר לבעלי חיים, ולראות בעצם את הקסם בעולם שלנו. אנשים לא מבינים שדור שנולד לאלקטרוניקה ואנשים שנמצאים במבנים כל היום, מכיר את העולם ככזה. הטבע לא "טבעי" לנו, זה נחשב לחוויה חד פעמית שיוצאים לטיול או לסביבה עם בעלי חיים. זה לא חלק מהעולם שלנו, כמו שאנחנו רואים אותו. וזה די עצוב, כי עד כמה שזה נשמע הזוי לאנשים, הדור הזה יגדל עם חור ענק בהשכלה, ואף פעם לא יראה את העולם אותו הדבר כמו שהוא. ובאמת, זה די נדיר למישהו בגילי לאהוב את הארץ שלנו וצמחים, ועוד יותר נדיר בהתחשב ברקע שלי. ואין לי מושג למה אני כותבת את זה, אבל לא נורא. ועכשיו לספר עצמו.
ראיתי שבתקציר אין באמת עלילה או משהו מסקרן, ולמרות שזה יכול להרתיע אנשים, זה סוג של סימן בשבילי שהכתיבה תהיה קצת יותר טובה מהממוצע (בממוצע אני מתכוונת לספרים שאני קוראת בזמן האחרון). אז לקחתי אותו.
ה70-100 עמודים הראשונים היו קשים. בתור אחת עם זיכרון לטווח קצר לא משהו, התקשיתי לזכור ולהבין בדיוק על מה הסופרת מדברת. היו הרבה משפטים לא מובנים, דמויות עם כל מיני כינויים שהסופרת ציפתה שאני יקלוט ישר. זה קורה הרבה לסופרים, שבגלל שהם מכירים את הסיפור שלהם כל כך טוב, קשה להם לזכור שמי שקורא את הספר שלהם לא מכיר את הדמויות והעלילה, והרבה פעמים זה יכול לגרום לפרטים חסרים בעלילה או דברים שהסופר מתייחס אליהם כמובן מאליו, אבל לקורא זה קצת יותר מסובך מזה. אז לא פעם ולא פעמיים בזמן הקריאה חשבתי על לסיים את הספר (בטווח העמודים שציינתי). הוא לא התקדם לשום מקום. אבל הצלחתי לאזור סבלנות כי הייתה לי תחושה שאולי בהמשך, הספר כן יהיה מוצלח. וזה באמת קרה.
אחרי המאה עמודים האלה מאוד נהניתי ממנו. הכתיבה הייתה טובה והכל היה מעניין. באמת מעניין. מערכות היחסים שלה וכל ההשקפה שלה ומה שקרה לה בחיים מצאו חן בעיניי. העובדה שלדמות הראשית חסרות שתי אצבעות ממש לא הייתה חלק גדול מהעלילה, זה לא הרגיש כאילו הסופרת כתבה את זה כדי שנרחם על הדמות או כדי למשוך יותר עניין. זה פשוט התאים. ובאמת, היה לי קשה להניח אותו. אהבתי את הדמויות מאוד, ומאוד התחברתי לתמר. היה בה קסם כלשהו, היא הייתה דמות ממש לא צפויה, והתגובות שלה תמיד היו שונות לגמרי ממה שדמיינתי, או ממה שמצופה. ובגלל זה אני חושבת שכל כך אהבתי את הספר הזה.
אבל כן היו חסרונות. משפטים לא ברורים ופרטים חסרים, מילים גבוהות שהיה לי קשה להבין (זה ממש לא מגרעה, אני מודעת לזה שקהל היעד של הספר יבין את מרב המילים). בגדול, אם הפתיחה של הספר הייתה קצת יותר ידידותית, הוא היה מקבל 5 כוכבים למרות שאר החסרונות. אבל הוא באמת טוב. ומומלץ.
אני קצת מפחדת לקרוא עוד ספר של לבנה מושון, כי היא הציבה את הרף גבוה מדי, אבל אני כנראה אקרא עוד ממנה בכל זאת.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לורי (לפני חצי שנה)
ספר צריך לאתגר את הקורא, לחדש לו פרט, זווית ראיה, רגשות שלא תוארו קודם.יש כאן.
dina (לפני 10 חודשים)
ספר מצוין. גם אני מחכה לספר שני שלה. יש לה את זה, גם אם לפעמים יש קצת קטעים אפורים.
לי יניני (לפני 10 חודשים)
תודה מסכימה עם זשלב... חג שמח
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 חודשים)
את דווקא יודעת להתבטא יפה מאוד...





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ