ביקורת ספרותית על סופגנית מאת ג'ולי מרפי
ספר טוב

---

הכירו את וילודין. נערה שמנה, ולא סתם שמנה, אלא נערה שמנה שגרה בעיירה קטנה שבה כל התושבים מכירים אחד את השני. אמא שלה היתה פעם מלכת היופי המקומית, וכעת היא עובדת כאחות בבית אבות וגם מנהלת את התחרות השנתית של מלכת היופי של העיירה.

וילו וחברתה הטובה אלן עובדות בחנויות בעיר, וילו במסעדה ואלן בחנות בגדים. וילו מחוזרת על ידי בו, תלמיד מתיכון אחר בעיר, והיא מתקשה לספר לאלן על הקשר ביניהם משום שהיא סבורה שהוא לא באמת מעוניין בה בגלל משמניה. אלן לעומת זאת מתקרבת לנערות היפהפיות והרזות שעובדות בחנות ומביעות פליאה על החברות בין אלן היפהפייה לוילודין הכעורה, והדבר תורם להתרחקותן של שתי החברות. מכאן ואילך העלילה מתפתחת בקצב מהיר ולא אפרט מחשש לספוילרים...

הספר הזה מקסים! הוא עוסק אמנם בנושא מאוד נדוש: התמודדותה של אישה שמנה בחברה שמקדשת את היופי, את הרזון ואת המראה החיצוני. אבל הנערה הזו פשוט כובשת. לא תוכלו שלא להתאהב בה: בחוש ההומור, ברגישות, בטוב הלב, בדרך ההתבוננות שלה על החיים בכלל ועל החיים כשמנה בפרט.

הספר הזכיר לי מעט סדרת טלוויזיה שהיתה פופולרית לפני כמה שנים טובות מאוד ושנהניתי לצפות בה – בטי המכוערת.

ספר קליל - אבל לא קליל מדי, עם הרבה חכמת חיים, הומור חינני וכובש וגם דרמה מהחיים. ממליצה.

» ביקורות נוספות של רוחי ליליאן
» ביקורות נוספות על סופגנית