הביקורת נכתבה ביום שבת, 16 בפברואר, 2019
ע"י dina
ע"י dina
כן, כן. אז כולנו יודעים שמשקל ומידה הם רק מספרים. הם לא ממש מגדירים אותנו, הם לא עושים אותנו... בלה, בלה, בלה. אנחנו יודעים. נכון. ועדיין רובינו (ואני ביניהם,מודה) נמצאים על הרכבת הלא נכונה הדוהרת לה בנתיבי האשליה והתעתוע, העושה דרכה בינות לרשתות החברתיות הגדושות בתמונות של אנשים מושלמים החיים חיים מושלמים, מבלים במקומות אקזוטים ומושלמים, ואף על פי כן לא ממש מרוצים, והמרדף אחר השלמות שנדמה שהולכת ומתרחקת מאיתנו- אינו נגמר אף פעם.
קלובר סיטי היא עיירה שכוחת אל בטקסס. כל כך נידחת, שאין סיכוי שתגיעו אליה אפילו בטעות, כמו שויל אומרת. לא קורה הרבה בעיירה הזו,ונדמה שתושביה חיים משנה לשנה בציפייה לדבר הכי גדול שקורה שם, וזה טקס מלכת היופי המקומי שהפך כבר למסורת המתקיימת שמונים ואחת שנים. ההכנות לטקס מכניסות את כל העיירה להכנות וכולם לוקחים בזה חלק.
וילודין- ויל בפי חבריה, וסופגנית בפי אמה, היא תיכוניסטית תוססת חברותית ופעילה המתמרנת בין לימודים ועבודת אחה"צ במסעדת המבורגרים מקומית, חברים, מבחנים, החיים.
אה, והיא שמנה. ואין לה ממש בעיה עם זה. "אבל זה מה שאני. אני שמנה. זאת לא קללה, זה לא עלבון." (עמ' 14)
ואז ויל עושה מעשה שלא נעשה בכל שמונים שנות התחרות. היא נרשמת לתחרות! על כל משמניה, עם אפס עניין מה יגידו ומה יחשבו. בקטע של דאחקה, בקטע של התרסה ותעוזה, ואולי יותר מכל בקטע של לנער את כולם, כמו רוצה לומר: אפשר להיות יפה בכל מידה, כל שכן מלכה. היא מסרבת להיכנע לתכתיבי הרזון שמכתיבה החברה. תוך כדי כך היא סוחפת עימה עוד בנות שנחשבו עד אז שקופות. אבל ויל לא יודעת עד כמה המעשה שעשתה הוא אמיץ, כזה שסלל את הדרך לבנות שעד אז רק חלמו על הרגע, והנה - גם הן בתוך המשחק. לא ישברו אותה זוטות כמו שמלת הערב המתפקעת עליה, או הטיפוף על הבמה בבגד ים. כי איך ויל אומרת? "משום מה יש תפיסה שצריך להרוויח את הזכות ללבוש בגד ים. וזה לא נכון. הקריטריונים בעצם דווקא מאוד פשוטים. יש לך גוף? שימי עליו בגד ים!" (עמ' 334)
הספר הנהדר הזה מציב מראה בפני הקורא, ומביא את נושא דימוי הגוף והסטריאוטיפים בצורת סיפור מצוין מלא בהומור דרך דמותה הנהדרת של ויל, והטיפול הטוב והמרענן בנושא היה לי מעניין וקולח יותר מכל מחקר יבש בנושא.
רוצה לציין גם את עבודת התרגום המצוינת שהצליחה ללכוד את דמותה של ויל במלואה, והביאה לקורא את אחת הדמויות המרעננות, אחת כזו שהייתי רוצה להגיד לה:"את נהדרת! הישארי כזו תמיד."
23 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
יש איזה סרט עם ג'ניפר אניסטון "גדולה מהחיים". לפי הביקורות הסרט בינוני לגמרי, אז הספר
כנראה הרבה יותר טוב.
|
|
רויטל ק.
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת טובה, אבל הספר נשמע לי איכשהו קצת מתקתק כזה, כאילו שנצליח לשנות את מודל היופי
דרך מסרים דידקטיים חשובים ונכונים.
(אבל מזכיר לי קצת את "מיס סנשיין הקטנה" המצויין, שתוקף את תחרויות היופי ואת הצביעות שביחס אליהן לא רק מכיוון "מודל היופי האידיאלי" לכאורה). |
|
dina
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
ואת מדויקת יעל!
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מצויינת ומסקרנת.
אני יודעת שהתקינות הפוליטית מכתיבה גישה האומרת שיש לברך על הגוף שניתן לנו בכל גודל, ויופי יכול להופיע בכל מיני קילוגרמים... אבל כמו שאר הגישה התקינה פוליטית אחת בפה (בהצהרות) ואחת בלב (בשאיפות...) |
|
dina
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
איך אני שמחה לשמוע! הוא באמת נהדר נהדר!
|
|
רוחי ליליאן
(לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת נהדרת!! גם אני מאוד אהבתי את הספר.
|
23 הקוראים שאהבו את הביקורת