ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 12 במרץ, 2017
ע"י shila1973
ע"י shila1973
לעיתים אני חושבת שהתיכון העניק לי בסיס רעוע בתחום הספרות.
למדתי לבגרויות ספרי חובה שהיו גדושי תיאורים וארועים ושעממוני לזרא כמו החטא ועונשו של דוסטויבסקי ואבא גוריו של באלזאק.
מכיוון שהשתדלתי להיות תלמידה טובה, לא מיהרתי לרכוש את התקצירים אלא קראתי את היצירה המקורית עד סופה וסבלתי נורא.
תיאורים חוזרים ונשנים של שולחן הסעודה, המאכלים, הסכו״ם, הצבעים והניחוחות בפריז של אז ומגוון עצום של דמויות ראשיות ומשניות ברוסיה של המאה ה 19.
לא רציתי ובטח שלא יכולתי יותר, להפנים שמות תואר ופועל. מיקדתי את אהבתי בשירתו של בודלר הדיכאוני והסופר החביב עלי היה אדגר אלן פו, גרסא מוקדמת (ולדעתי אף משובחת יותר) של סטפן קינג שלא בלבל את השכל יותר מדי וידע להפיק מתח מקסימלי ללא תאורי סרק.
עם חלוף השנים, הבנתי שתיאורים הינם חיונים כאוויר לנשימה כשמדובר בעלילה מצומצמת, בסיפור קטן ובהעלאת זכרונות.
״הים״ של ג׳ון באנוויל הינו כזה.
בקבוקון כוהל משובח היכול להיות וויסקי איכותי ובאותה מידה גם בושם נדיר. תיאוריו כל כך צלולים, כל כך מציאותיים ונוגעים ללב עד כי לא נותר אלא לדמיין את הסצנה ולהרגיש שאתה חלק בלתי מבוטל מהעלילה.
מסופר על אדם הבוחר להתמודד עם זכרונותיו הכאובים באופן ייחודי.
הוא חוזר למקום שבו התחיל הכל, מחטט בפצעיו ופותח אותם מחדש.
כשמביטים בחבורה טריה, צריך אומץ להתמודד עם הנוזלים העזים הזבים ממנה, פעימות הכאב והידיעה שגם אם תתאחה שוב, תמיד תישאר צלקת.
מה שבולט יותר מכל בסיפור הינו הפיכחון שלו על אף שהינו שתוי רוב הזמן.
הוא רואה את המציאות כמות שהיא ומתמודד עמה בתנאים לא תנאים שלו. הוא אינו מרחם על אף אחד ובוודאי שלא עצמו; הוא ציני כי החיים התאכזרו אליו, סרקסטי משום שנפשו מרירה ועל פניו נראה כי שכח מה היא אהבה אך רגשות החמלה ניכרים לאורך 196 העמודים של הספר הנפלא הזה.
דודו טופז כתב שיר שלדעתי משקף את היצירה הנפלאה הזאת.
ספר בלתי נשכח!
אנשים/דודו טופז
כל כך הרבה אנשים
כל כך מעט בני אדם
מהו שהופך איש לבן אדם?
תבונה? הומור? השכלה?
לא, המילה היא חמלה
חמלה. לא רחמים.
ברחמים יש התנשאות
חמלה זו הבנה, הזדהות
הבנה שלכולנו יש חולשות
רגעי משבר
חמלה כי זה עלול לקרות
גם לך, לא רק לאחר
חמלה היא חיוך
ומבט בעיניים
חמלה היא להגיד
אתה לא לבד
אנחנו שניים
חמלה נותנת כח
לנותן ולמקבל
חמלה היא כל ההבדל
ברגעי כעס, פחד ומבוכה
חפש את החמלה -
גם כלפי עצמך.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
shila1973
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
תודה יעל
עבורי זה ספרו הראשון אך בהחלט אקח ברצינות את הערתך לגבי החפרנות. ייתכן שגם הייתי בעמוד המתאים. את עגנון גיליתי גם אני רק בשנים האחרונות. ממש מחפיר איך הצליחו להשניא אותו עלי בתקופת בית הספר! |
|
|
shila1973
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
תודה דני!
פורים שמח גם לך! לגבי עניין החמלה ודווקא דודו טופז, לא אומן שדיבר אלי במיוחד. לא אהבתי את הנרקסיזם שלו ואת מידת השחצנות בה התפאר לגבי הרייטינג שצבר אך לרגע לא חשבתי שאינו כותב מוכשר, רגיש אפילו. את זה אף אחד לא יוכל לקחת ממנו |
|
|
shila1973
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
מחשבות,
הוא כתב גם כמה מותחנים וספרי בלשים בשם הבדוי: בנג׳מין בלאק. ייתכן ויצא לך לקרוא? |
|
|
shila1973
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אלון,
האם לדעתך הסרט ניתן לצפייה ביוטיוב? האמצעים אצלי קצת מוגבלים... |
|
|
shila1973
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
לי, תודה לך
מקווה שתאהבי את הספר! |
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
ספר נפלא
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת טובה.
את הספר הזה לא קראתי, קראתי כמה אחרים של הסופר והוא נע מבחינתי בין 2 - 4 כוכבים. מבחינות מסויימות הוא מעולה. מבחינות אחרות - חפרנות, אי הבחנה בין עיקר לטפל, עלילות מאד מפותלות - הוא מעיק. התחברתי מאד למה שכתבת על תפקיד בית הספר במניעת הנאה מקריאה. בית הספר הצליח לחסום בפני לחלוטין את עגנון ועוד כמה "ספרי חובה". |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
החטא ועונשו הוא באמת ספר אסון: חטא לקרוא אותו והעונש ממהר לבוא. את אבא גוריו
קראתי בתיכון ואהבתי. קראתי שוב לאחרונה והרגשתי שטחנתי חצץ.
ניסיתי משהו של באנוויל בעבר ולא אהבתי. |
|
|
בוב
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אבא גוריו היה נהדר בתיכון
ואם צלחת את חמישים העמודים הראשונים של תיאור האכסניה, הספר כבר יזרום מעצמו. עם התרגום הישן יותר של החטא ועונשו לא הצלחתי בעבר להתמודד. זה היה מה שבזמנו קראו בתיכון למרות שהספר לא היה חלק מרשימת החובה שלי. את התרגום החדש קראתי בשלב מאוחר יותר של חיי ומאוד נהנתי.
לגבי השיר של דודו טופז- זה האחרון שהוא כתב לפני שנטל את חייו. |
|
|
דוידי
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
אני חושב ששבביצפר מצב הצבירה לא מתאים לקריאה, מתענינים בבנות ושאר ענינים חשובים ולא בספרות
ואכן בדרך כלל גם יצירות המופת שמלומדות בתיכון הן בדרך כלל תרגום קלוקל ובנוסף לימוד לשם בחינה לא יכול להיות באמת כיף... וחמלה היא אכן "מוצר" נדרש ביותר, מוזר שהשיר הזה הוא של דודו טופז, נראה לי מתאים יותר לנזיר בודהיסטי.
|
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
יופי של סקירה, שילה.
אני זוכר שטוני בלייר, כשהיה ראש ממשלת בריטניה, נשא נאום שלם בזכות ה-compassion וביקש מהאנשים פשוט לגלות חמלה כלפי האחרים. ופורים שמח לכם שם באוסטין. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
לפני כמה שבועות צפיתי בסרט "מלך הרייטינג" של דורון צברי על דודו טופז.
סרט חובה, מטורף לראות איפה היינו בפרספקטיבה של 20 שנה. |
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-5 חודשים)
שילה, סקירה נהדרת. רשמתי לעצמי את הספר הזה. מסקרן
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
