ביקורות ספרים על הספר הים - פרוזה #
|
באנוויל הוא בלי ספק כותב מיומן מאד, בעל יכולת התבוננות מופלאה וניסוחים מעוררי קנאה. הסיטואציה שהוא בונה בספר הזה מאפשרת לו להשתמש ביתרונות שלו. הדובר הוא אדם מבוגר שלאחרונה שכל את אשתו. בעקבות המשבר הנוכחי והוא חוזר לאתר נופש שבו חווה משבר קודם בנערותו. הנוכחות של האבל, כמלנכוליה וריקנות, מרכיבה את המסגרת לזכרונות העבר שהם מרבית הטקסט. יש מעט מאד מההווה של הדובר, ועד העמודים האחרונים נחשף רק שמץ מהיחסים שלו עם סביבתו הנוכחית. הוא עסוק באופן אובססיבי בזכרונות נעורים. כמעט שאין תיאור שלו. אבל באנוויל מוצא דרכים עקיפות לתאר אותו. למשל, מאחר שהוא מומחה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
בעמוד 50, אאוט אופ וואן הנדרד אנד ניינטי, אפשר לסכם: כתוב טוב, זורם, משעמם ונדוש. זכרון ילדות שבו הגיבור, בן למשפחה פשוטה, הרוסה ועלובה, נפגש במשפחה ממעמד גבוה יותר שנראית לו נפלאה. מי אמר שמסתתר שם משהו רקוב ולא קיבל? זה הזמן לפרוש. ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זוכה פרס בוקר 2005. היו לי ציפיות וגם לאור הביקורות כאן חשבתי שאהנה ממנו.
לצערי בשבילי הספר יותר מידי עדין, העלילה יותר מידי לא מעניינת, כתוב טוב אבל ההרגשה היא שהסופר מנסה להתחכם בכתיבה בצורה מאולצת.
ננטש אחרי 150ע"מ.... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לעיתים אני חושבת שהתיכון העניק לי בסיס רעוע בתחום הספרות.
למדתי לבגרויות ספרי חובה שהיו גדושי תיאורים וארועים ושעממוני לזרא כמו החטא ועונשו של דוסטויבסקי ואבא גוריו של באלזאק.
מכיוון שהשתדלתי להיות תלמידה טובה, לא מיהרתי לרכוש את התקצירים אלא קראתי את היצירה המקורית עד סופה וסבלתי נורא.
תיאורים חוזרים ונשנים של שולחן הסעודה, המאכלים, הסכו״ם, הצבעים והניחוחות בפריז של אז ומגוון עצום של דמויות ראשיות ומשניות ברוסיה של המאה ה 19.
לא רציתי ובטח שלא יכולתי יותר, להפנים שמות תואר ופועל. מיקדתי את אהבתי בשירתו של בודלר הדיכאוני והסופר החביב עלי היה אד... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מהספרים הטובים שקראתי. סיטואציה קאמרית בכפר נופש אליו חוזר הגיבור לאחר שנים רבות ומשחזר את האירועים שקרו באותו קיץ. באנוויל מצייר את גיבוריו, המארחת, הקולונל המזדקן ו באופן כל כך מדוייק, באמצעות של דימויים מלאי הומור של ריח, צבע, וקול, והקורא פשוט נכבש ונספג לתוך הסיפור. פנינים כמו, תיאור המחלבה בכפר (עמ' 46): "... קדרות חלב גדולות ושטוחות, מכוסות בבד מוסלין ושקועות בשתיקתן..." כניסתו לחווה, מייד לאחר מכן (עמ'47) "ודומה שלא הלכתי אלא קיפצתי, מגושם כמו בלון זפלין מרוקן למחצה.."
מרגשת ביותר היא הפתיחה, על הגיאות המוזרה, האלים שנעלמו באותו יום, ועל כך שהוא לא יש... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הים הוא של סיפור נפלא רגיש מעשה של אומן המלים ההופך את הכתיבה לפיוט.
אתחיל בוידוי אישי, בהיותי נער אמור הייתי לטוס לאירלנד להשתתף בתחרות, ויתרתי בגלל פציעת ספורט. הענקתי את הזכות למתחרה שלי. מאז חלפו שנים, אבל אותה ערגה לא ממומשת לנופי אירלנד, לאנשיה ולתרבותה בו הים הוא מוטיב משמעותי יוצר אצלי עניין לסופרים אירים .
זהו הרקע לאופן שבו את תשומת לבי משכה עטיפתו של הספר הים, קומפוזיציה נפלאה של ים, רכסי הרים אפלים וקהים הסוגרים על מפרץ ושמים בהירים המשתקפים אל הים. רכשתי את הספר וקראתי אותו בהנאה מושלמת .
הסיפור מספר על מאקס, פרופסור לאמנות החווה אובד... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יצירה מופתית, תענוג צרוף.
כתיבה מלאת רגש, מסעירה שסוחפת אותך לאט לאט לתוכה, אך ברגע שנסחפת אתה משייט בה ונהנה מכל רגע.
המחבר איננו מרבה במילים, הספר איננו עב כרס, הכל מוקפד, שופ מילה איננה מרגישה מיותרת.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני שלקחתי את הספר, קראתי את חוות דעתו של הקורא Stroblle מקריית אונו, ומן הסתם אמרתי לעצמי: "כזה גרוע - לא יכול להיות, הבחור בטח מגזים".
לאחר ש"צלחתי" חצי ספר, שהיו מבחינתי מאה עמודים יותר מדי... מצאתי את עצמי מזדהה עם דעתו - בצורה כמעט מוחלטת.
הספר מביא את סיפורו של נער שגדל במקום מסוים וכעבור כחמישים שנה, כשהוא פרופסור להיסטוריה של האומנות, חוזר לכפר אל מקום שבו בילה חופשה עם משפחתו, על שפת הים.
מאד מוזר לקרוא את חוויות ילדותו המתוארות בשפה מאד זרה לסיטואציות המובאות בפנינו, בעבר ובהווה.
אביא דוגמה או שתיים מהספר, למה כוונתי:
"...חשתי שאני חודר דרך קרום ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר אמנם כתוב בשפה קולחת ואינו קשה לקריאה ו/או להבנה, אך עם זאת חסר גיוון.
הדמויות חוזרות על עצמן ועל סיפור עברן ולפעמים זה מרגיש כאילו קראת חצי ספר ושום דבר לא השתנה או שהסופר פשוט "מורח" את הסיפור בתיאורי סרק.
בספר הזה נשברתי. נטשתי אותו בחציו מבלי אפילו להתעניין איך ייסגר הסיפור.
לא מובן לי איך הוענק פרק ה"בוקר" לספר הזה, כאמור, אני אינו האדם היחיד אשר ביקר את הספר הזה לרעה.
טוב, ניסיתי.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מסוג הספרים שבא לך להשליך על הקיר משעמום אבל אתה ממשיך בכל זאת לקרוא,ואז בדפים האחרונים של הספר תחושת עונג ועניין מחודש מציפים אותך.וכשהופכים את הדף האחרון אתה כמו מרחף,ולא יודע אם זה בגלל שהצלחת לסיים את המשימה שהטלת על עצמך(משימת הקריאה)או בגלל שהספר ממש טוב)):... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
