רשימת קריאה של אודי
"סופר כמקצוע לא יספק תובנות מרחיקות לכת לכול מי שרוצה להיות סופר. אבל כמו ב"על הכתיבה" היפה של סטיבן קינג הוא פותח צוהר לעולמו של סופר פופולארי. יש משהו מרגש בצניעות של מורקמי ובפשוטת התהליך של הפיכתו לסופר. עוד מחדד הספר את התפיסה העצמית של הסופר - לא כאמן אלא כאיש עבודה. כתיבת רומאנים היא מלאכה קשה מאוד. "
"ספר יפה, כתוב לעילא ובעדינות המתבקשת. מיכאל גונן ההגון והמופנם איש המדע הרציני פוגש את חנה הרוחנית והחולמנית בירושלים הקרה והכעורה - ועל אף כל זאת מלאת הקסם - של שנות ה-50. הם יתחתנו, יביאו את יאיר והפערים ביניהם התרחבו עד לפרימה מוחלטת. סיפור על אהבה וחושך. "
"לא ספר היסטוריה, בטח שלא מחקר מדעי. ניימדרופינג ארוך ופורנוגרפי של ציטוטים מהעבר נגד היחס של האנושות אל בעלי החיים תוך הקשרים מהוהים לג'נוסיידים ובמיוחד לשואה. המשוכנעים ישתכנעו - אנחנו באמת חארות אל בעלי החיים - כולם עשויים לגחך למסקנות הספר."
"עוד הוכחה שהזן בודהיזם הוא לא חומר טוב לפרוזה. סיפורו של הסידהרתא בן הבודהה במסעו להארה. משעמם כמו ענן באמצע הקיץ. "
"בסך הכול טחבים, אותם צמחים זערוריים שדורכים עליהם מבלי משים בין חריצי המדרכה או על הסלעים בטיול לבניאס אבל בעצם עולם ומלואו של רגישות חברתית, חוכמה והתמדה. המחברת ממוצא אינדיאני משלבת בכתיבתה דברים שבנפש וידע ביולוגי נרחב ומרתק. "
"לא משנה כמה פעמים אחזור ואקרא את הסיפור הקצר הזה יעלו בי קשת של רגשות עמוקים. אחד היהלומים המלוטשים והיפים של צוייג."
"התרגום משנות ה-90 ולכן יש הרבה "טלטל את ראשו", "סקר במבטו" וכאלה, את התרגומים מספרדית - ויש לא מעט מהם - דחפו לסוף, והכתב קטן קטן כך שקיים חוסר נוחות מסוים בקריאה הספר בפורמט הזה של הקיבוץ המאוחד. למרות כל זאת מדובר ביצירה טובה מאוד. שני קאובויים בשנות העשרה לחייהם נמלטים מטקסס למסע רווי הרפתקאות מסוכנות למקסיקו. התיאורים של מקארתי יפהפיים כך גם הדמויות שהם פוגשים בדרך שעל אף שתוכלו למצוא אותן בכל מערבון ממוצע הן עטופות באווירה נהדרת, מדברות בדיאלוגים מדוייקים סטייל המינגווי ובמצ'ואיזם טוב לב. אחלה ספר."
"סיפור אחד ארוך וכמה קצרצרים. הרבה רעיונות מוצלחים שלא מתכנסים למשהו שהולך לבד. קרת לא מוותר על צדקנות פוליטית ועל מוסרנות דידקטית אפילו שזה שווה פחות מ - 10 אגורות, ועל הדרך מוסיף כמה שטויות שלא קשורות לכלום רק כדי לצאת מיוחד. הסיפור הראשון והארוך בספר עובד לסרט בשם "חותכי ורידים - סיפורי אהבה". הבמאי גוראן דוקיץ' ניקה את כל מה שרע בעולמו של קרת, הכניס את פטריק פיוגיט המגניב, את שאנין סוסאמון היפה שאין דברים כאלה ואת טום ווייטס האחד והיחיד. יצא לו אחלה סרט שבעולם. "
"פרנק מאני הוא חייל משוחרר ממלחמת קוריאה, אפרו-אמריקאי הלום קרב שלא מוצא את מקומו בחברה האמריקאית הגזענית והאלימה של שנות ה-50. מכתב ממען מסתורי מאלץ אותו לצאת למסע עד ג'ורג'יה על מנת להציל את אחותו הגוססת מציפורני רופא לבן ורשע. כדרכה בקודש ממלאת טוני מוריסון את הסיפור בדמויות מופלאות וכותבת בווירטואוזיות ספרותית שלעולם לא אצליח לתאר עד כמה היא יפה. "
"כשאתה מתעקש לכתוב ביוגרפיה היסטורית על דמות שהנסתר רב בה על הגלוי מבלי לגעת בפילוסופיה שלו אל תתפלא אם יצא לך ספר משעמם. "
"יש ספרים שפרספקטיבה של זמן יוצרת לך ספר אחר. הייתי סטודנט כשקניתי את הספר ב 20 ש"ח באיזו ערימת ספרים פגומים ביריד באוניברסיטה רק כי הכריכה הייתה מגניבה. קראתי ספר קר ויפה על אנשים בודדים. 20 שנה אחר כך זה סיפור אחר. פתאום הוא מזכיר לי את סטונר באווירה השקטה והרצינית, והקור ההוא התחלף בחיבוק חם וספל תה. ספרנית בודדה מתאהבת בנער ביישן שלא מפסיק לגבוה. גם הדרמות הכי גדולות כאן מסופרות בענייניות ושקט, וזה יפה שבא לבכות. "
"אחד המסעות הספרותיים הכי מהנים שיצא לי להיות בהם. חבורת בוקרים בעיירה נידחת ולוהטת בטקסס מחליטים לנדוד עם כמה ראשי בקר, עדרי סוסים וזונות יפות צפונה למונטנה כדי לא לפספס הזדמנות עסקית שווה ובדרך לבדוק אם נכונה השמועה שקרח יכול לרדת מהשמיים. מקמרטי כותב בטוח בעצמו. מאפיין דמויות וסיטואציות בכישרון רב. ספר ענק שנגמר מהר. קריאה שנייה אצלי, הראשונה הייתה בצבא לפני איזה 25 שנים. כמו ויסקי על גרון יבש, משתבח עם הזמן."
"לאסלו קרסנהורקאי הוא סופר הונגרי שחלק מספריו עובדו לקולנוע על ידי בלה טאר, במאי מהולל והונגרי גם כן. תוך שאני מתעלם מהמוסכמה הידועה כי רק ספרים בינוניים הם חומר טוב לסרטים מעולים, רכשתי את הספר מהוצאת בבל הנהדרת ומיד טבעתי באוקיינוס המלל משל הייתי הלוויתן הענקי בקרקס המשונה שהופיע פתאום בעיירה. לא מצאתי צידוקים ללוליינות הלשונית של הכותב (אתם לא מצפים שאכתוב שוב את שמו) והעלילה המסקרנת במוזרותה הלכה לאיבוד בתיאורים מייגעים ובשטף מילים חסר מעצורים. אתן לו הזדמנות נוספת בעתיד רק כדי להסיר את הספק שבכול זאת פספסתי כאן איזה משהו טוב."
"זאת הפעם השלישית ואני לא מצליח לעבור את עמוד 40...אפשר כבר להכריז בביטחון שזה לא אני אלא הוא? הפתיחה מגניבה. תיאור הגניטה וההשלכות שלה על כוכבי הלכת המאוכלסים לעייפה, ואז מתחילה העלילה שהיא במקרה הטוב ילדותית וכתובה בכאוטיות שלא גוררת עניין. גם התרגום המיושן של מר עמנואל לוטם (אוברייטד למות) לא מוסיפה חן ואף גורעת. זה כנראה יותר פשוט משחשבתי: הספר לא כתוב טוב. "
"מאז "טיול בטבע" של וולדן ספרים רבים נכתבו על המבט האנושי במה שנמצא בחוץ. רובם ככולם דנים בפנומנולוגיה האנושית אל מול עולם החי והצומח. דבורים משכו את תשומת ליבנו עוד מהעת העתיקה וטיפול בכוורות או פשוט התבוננות בפעילות הרוחשת של הדבורים הם מושא לדיון פילוסופי ואפילו רפלקציה על החוויה האנושית. בפירוט רב, בעושר מקורות ובחרדת קודש מפרטת מור קדישזון את מקומן של הדבורים בחווית החיים שלנו. מנקודות מבט תרבותית, פילוסופית או פשוט אנושית היא מתארת את הכמיהה לחרק הזהוב המרתק הזה. בחלקיו הראשונים הספר מעניין מאוד, מעשיר בידע ומגרה את המחשבה. חבל שבחלקו האחרון הוא נופל למלכודת שרבים מאוהבי הטבע נופלים אליו עקב התלהבות יתר: רידוד האדם למדרגה של חיה אכזרית והעלאת הטבע למדרגה אלוהית שיש לסגוד לו ממש וכל זאת בדרך של הטפה דתית, רומנטיזם קיצוני וקיטש. "
"סיפורו המודחק של אוסטרליץ שנשלח ללונדון בהיותו בן 5 מאימת הנאצים, מובא בקולו של המחבר. הספר נוגע בתחומים רבים בהם אדריכלות ופרפרים שמהווים חומות מגן בפני הזיכרונות המודחקים מהתקופה ההיא. ספר מיוחד. "
"ירושלים, נהלל, סבתא טוניה, סוויפר ג'נרל אלקטריק מודל 52' ותיירת אמריקאית סקסית. מאיר הכי מקסים כשהוא כותב נון פיקשין בלי התאמצות היתר שמלווה לעיתים את כתיבתו הפרוזאית. ספר נהדר."
"אנדרטאות ענק - כרונוליתים - צצות יש מאין בערי בירה בעולם, כולל בירושלים וגורמות לבהלות המוניות שמובילות להקמת כתות קיצוניות. ארכיאולוגית לסבית מומחית חוברת לגיבור הספר שהיה בקרבת הכרונולית הראשון בחקירה אודות המקור לתופעה העל טבעית. פרדוקסים של מסע בזמן, יחסים משפחתיים, אמונה דתית ופילוסופיה קיומית זוכים לדיון מעניין אך שטחי. ספר מד"ב יעיל ומרתק שלא מגיע לגבהים מרשימים. "
"אוסף עשיר ומחכים של מאמרים מאת ההיסטוריון ב"ז קדר. מלבד מוקד התמחותו במסעי הצלב בימי הביניים ובממלכות הפרנקים בארץ ישראל מכיל הקובץ הנפלא הזה גם מאמרים על היסטוריה עולמית, על אמנות ועל ארץ ישראל טרם הקמתה. "
"חיי האדם הפשוט בעולם הזה בראי ההלכה שמוצגים דרך סוגיות בין האדם לחברו ובין האדם למקום. הכתיבה של אדם ברוך יפה ומיוחדת. הוא סרקסטי במקום הנכון, חסר סבלנות היכן שצריך (בעיקר במקרי כסילות) ובעיקר אוהב יהדות. בנוסך לרבים אחרים, הספר הזה יתאים למי שצריך עוד הוכחה לכך שכתבי חז"ל, כתבי ראשונים ואחרונים הן אחת המתנות המופלאוות שהיהדות העניקה לתרבות העולם מלבד התנ"ך. "
"לנחיצותו של התרגום החדש הבנתי כבר בתחילתו. חצי עמוד אולי קצת יותר על מפגש בין פרימו לוי למשפחה מטריפולי שבלוב במחנה באיטליה לילה לפני משלוחם לאושויץ. מדוע הושמט הקטע ממהדורה הראשונה? מלבד השמטות כאלה ואחרות ההבדל הנוסף הוא השפה. בעוד שאת 'הזהו אדם' עוטה גלימה ספרותית-פיוטית המהדורה החדשה חדה יותר, בוטה יותר ולפי הבטחת המהדירים קרובה יותר למקור. פרימו לוי הגיע לאושוויץ מונוביץ (אושוויץ III) מחנה עבודה ידוע לשמצה בה הועסקו עובדי כפייה במפעלים של הקונצרן אי.גה.פרבן. בתיאור בוחן כליות בלב הצליח לוי לתת סימנים בפלנטה האחרת, כמו גם בנפש האדם בתצורתו הקטסטרופלית ביותר. התוצאה מהממת בעוצמתה וקשה מנשוא. יחד עם זאת קריאתו היא חובה. "
"בת רווקה של כורם עשיר וקמצן פתולוגי, שתי משפחות שרוצות לשדך את בניהם לעושרה ושארל השרמנטי שמגיע מפריז ומערער את התוכניות של כולם. אפיון הדמויות של בלזק הוא מרהיב, תיאוריו מרתקים, הציניות היא אינסופית והתרגום לעברית הוא מושלם. ספר שמסב הנאה רבה. "
"רוסיה של שנת 1903. לקראת חג הפסחא נמצא נער נוצרי כבן 15 מת בתעלה. בדיקת מומחים קבעה שנרצח מידי כנופיה עבריינית. זה לא יפריע לעלילת הדם האנטישמית להתפשט בקישינב רבתי. ההיסטוריון הבריטי סטיב זיפרשטיין מנסה להבין מדוע פוגרום קישינב מהווה נקודת מפנה חשובה בהיסטוריה של העם היהודי, אירוע שהציב תמרור אזהרה מפני הבאות. פרקי הספר כתובים כמסות, כל אחת מהן מתייחסת לפן אחר עליו השפיע הפוגרום - ממקומו בתולדות האנטישמיות, דרך אימוצו על ידי התעמולה הציונות ועד להתייחסות התרבותית הכי מהממת עליו, "עיר ההרגה" מאת ביאליק. בנוסף סותר המחבר כמה אקסיומות לגביו שנחשבות עד היום כעובדות. הכתיבה של זיפרשטיין לא קולחת ועל אף הנושא המרתק היא לפעמים מתישה. ועדיין, צריך וכדאי לקרוא. "
"מספרי המדע הפופולאריים שלא עושים הנחות לקורא. פינקר מתאר ביעילות ובצורה מרתקת את התזה של נעם חומסקי בדבר השפה המנטלית. מעיין מערכת אנושית מובנית שמיועדת לרכישת שפה. תזה שעשתה מהפכה בתחום חקר הלשון והתודעה האנושית בכללותה. הספר מלא בתאורי מקרה מעניינים עד מאוד והוא מחכים ומעורר את הדמיון. "
"יצירת המופת המרגשת של המינגוויי על הדור האבוד שלאחר מלחמת העולם הראשונה. חבורת בני עשרים פלוס משוטטים ברחובות פריז בין מועדונים, בארים ומסעדות בחיפוש אחרי משהו לעשות ואין הרבה, מתאמצים להשיג מגע אנושי אוהב לרגע. אחד היפים של המינגוויי. "
"קראתי אך לא נודע כי בא אל קרבי. כתיבה פיוטית ובחלקה מרגשת אך לא חדר אלי מספיק ונשכח בסמוך לקריאתו. מצריך סיבוב נוסף. "
"וואו איזה ספר נפלא. שלו האב עושה ניסים ונפלאות בשפה העברית ורוקח סיפור יפהפה על חברות אמיצה, על ציונות מנקודת מבט לא שגרתית ובעיקר על תמימות- תמימות נעורים ותמימות אדיאליסטית שיוצרות תמונה מרגשת של ישראל טרם קום המדינה."
"קריאה רצופה לוקחת שעה בערך, משהו ששוכחים אחרי כמה ימים. זוכר בכל זאת: אהבות לא ממומשות, רובוטים, כמה הברקות שמעלות חיוך ותחושה כללית של "זה נחמד הדבר הזה". "
"פרוזה נפלאה המשלבת עיון, נון פיקשין ובדיון אשר נוגעת בגבולות הידע האנושי, בעיקר הפיזיקלי, היכן שהדמיון והחרדה מעוקמים לאין סוף. מומלץ."
"מהו הגשם הצהוב? הבדידות העוטה כפר המתרוקן מכל יושביו? זיכרונות רחוקים מימים יפים או המוות המזדחל לאיטו? בייאוש קיומי ובעצבות רבה מתאר המספר את כפרו המתרוקן אט אט מתושביו. זיכרונות רבים מציפים אותו יחד עם רוחות הרפאים הממשיכים לשוטט במקום ההוא. אלה שהיו ואינם, אלה שהסתלקו בלי שוב ואולי המספר עצמו הוא בעצם רוח רפאים משוטטת? עקב נטייתי המעצבנת שהתפתחה לאחרונה לקרוא ספרים מבלי לדעת עליהם יותר מדי, ארזתי את הספר איתי למסע לפולין עם כיתתי הטובה בתקווה לבריחה רחוקה מתלאות המסע. לא עלה בדעתי שהספר מלא בציפיית מוות, בבדידות ובשלג... שאלוהים יעזור."
ניתן לסמן ולהעתיק את הרשימה