מתוך הסתמכות מלאה על המקורות (תלמוד, שולחן ערוך, רמב"ם, פוסקים), אדם ברוך מחיל מאות פרשנויות ויישומי הלכה על החיים המודרניים: כסף, כוח, תועלת, אגואיזם, אהבה, אמונה, ריאליזם, חסד, אני, זולת, קהילה, משפט, תרבות, משפחה, אליטיזם, שפה, משיחיות, איבוד לדעת, לשון הרע, היררכיה, שפיות, חזרה בתשובה, מוסריות, נורמה, סולידריות, בורסה, רחוב.

גופו של סדר יום: תשובות לשאלות-חיים המבקשות גם מענה הלכתי.
רוחו של סדר יום: ההלכה כתרבות; כתת ההכרה של היהדות.
תנועתו של סדר יום: מנדבה ברחוב עד מניות הנסחרות בשבת.
מבעו של סדר יום: פשוט, ישיר, קצר, מסורתי-מודרני, הדור.

לאט לאט ובעמל רב, אדם ברוך קנה את מעמדו כחוקר וכפרשן בתחומים שבין המסורתי למודרני, בהשקיעו בכך את חייו כבן ישיבה, כמשפטן, כעורך וכמבקר תרבות. במו"לות הישראלית לא היה עד כה ספר כסדר יום מבחינת רוחו, אופן התגבשותו, סגנונו וריבוי נמעניו.
וכל אלה עושים את סדר יום לנכס כלל ישראלי.

שם הספר
הוא היה גיבור
לוסטיג
בתום לב
חיינו - ספר תקנונים יהודי ישראלי