“****





נו, מה? יום כיפור. ואני, יוצא בשאלה עצלן ודילטנט שכמותי, על מה אכתוב? אז הנה, ספר שאותו אני קורא לסירוגין כבר זמן מה, ונפעם מהידענות, מהחכמה ומטוב הלב של האיש הזה, וגם משתומם קצת על כך שנראה שזו לא גאווה גדולה להיות יהודי היום. שאיכשהו, תרבות גדולה ומפוארת עם הלכות וחוקים ודינים מדוקדקים הפכו, בעיקר אצל חלקים גדולים מהעולם החילוני - מיותרים, פרימיטיביים ואפילו מבישים. מה לנו ולכל הדבר הזה? שישמור במטותא מח"ט גבעתי את הרהוריו על ה' צבאות אצלו בישיבה ויותיר אותנו עם פסוקים מאת אלתרמן או משהו. כל חכמת הדורות של אלפי שנים הצטמקה והתקטננה לתוך אגוז השאלה אם למדת לימודי ליב"ה או אם מותר לחטט באף בשבת. העיקר שאפשר להיות מתקדמים, נאורים וקוסמופוליטיים, לגור בברלין, להשכיר רחם של אישה במזרח הרחוק כדי לאמץ ילד לשני אבות גאים, לקנות לילדים אופניים חשמליים ליום כיפור ולהאמין שתרבות יהודית זה בעיקר מה שקורה בתווך שבין די.ג'יי. סקאזי למיומנה.

כמה חבל.

והנה, הספר הזה, של האיש הנבון הזה, כמו שולחן ערוך חיצוני, ואפילו עם השרוך הנהדר הזה לסימון עמודים רצויים, והוא מעיין במקורות, מחווה את דעתו ומשיא עצות בענייני השעה כאילו היה מין רב חילוני דתי כזה, שיש בו גם מזה וגם מזה, שחלקו האחד מצוי גם בבעיות העולם החילוני וחלקו האחר בחצרות סבו החרדי וספריו. הוא יודע שאין אנחנו בעולמנו אלא חוליה בשרשרת ארוכה ארוכה, שאי אפשר לחיות כאן ולהתנתק ממה שאנחנו, וגם רומז לנו שבאיזשהו מקום, ההלכה היא לא רק קודקס חוקים שמצווה על השחורים בבני ברק מתי ליטול ידיים ומה מברכים על אפרסמון, אלא שהידע הצבור העתיק הזו גם מנחה עבורנו, עבור כולנו, את נתיב ההתמודדות עם שאלות קשות, יומיומיות, ואם אין לנו רב, את מי נשאל? את מוח הכוורת בפייסבוק? איך מתנהגים כשחבר חוזר בתשובה? מה עושים כשאחים רבים ביניהם על כספי ירושה, איך להתנהג כששכניך רוצים לבנות בית כנסת בשכונה, וגם למי לסלוח ביום כיפור ואיך לעשות את זה באופן הנכון, הראוי. האמיתי.

סליחה אם פגעתי, בכוונה או בשגגה, במישהו מכם.

שנה טובה וגמר חתימה טובה - ואני לא פוסל אתכם, גם לא על חתיכה בצל אחרי המפסקת. אבל במחילה, לא פיתה על הגז. וכפרות - עם כסף לצדקה, במטותא. לא עם תרנגול.

אלון



****”