“כן, בנטו (ברוך) דה שְׂפינוזה לא היה בדיוק דרמה קווין. הדרמה הגדולה בחייו (וגם אותה, כך אומרים, קיבל בשוויון נפש יחסי) היתה כנראה גירושו הפומבי בטקס ה"חרם" מהקהילה היהודית-פורטוגלית של אמסטרדם. את שארית חייו העביר בכמה דירות שכורות ברחבי הולנד, כשהוא מלטש עדשות בחדרו לפרנסתו, כותב ספרי פילוסופיה מהפכניים מאין כמוהם שיפורסמו מחשש לשלומו בעילום שם או רק לאחר מותו, ומרבה להיפגש עם ידידים ומעריצים/ות. אבל גם בהתייחס לדמות כמו שְׂפינוזה, ציפיתי לביוגרפיה מעט יותר, איך לומר, תוססת..?
ספרו הנחשב של נדלר גדוש פרטי מידע, חלקם מעניינים וחלקם מיותרים למדי. לטעמי יש הרבה יותר מדי פרטים אודות ההיסטוריה של התיישבות אנוסי פורטוגל וספרד באמסטרדם. אני גם לא בטוח עד כמה מעניינינו פה פירוט מדויק של השכר שקיבלו כמה מרבני הקהילה בגילדנים הולנדים. בנוסף לכך, הספר סובל מהגהה מזעזעת בכל הקשור לשמות מקומות: האיים האזוריים הפכו ל"איי אזורה", העיר הפורטוגלית פורטו תורגמה ישירות מאנגלית כ"אופורטו", ליבורנו שבאיטליה הפכה ל"לגהורן" כשמה ההיסטורי הישן באנגלית, העיר הפלמית לובן מופיעה גם כ"לוביין", והמתרגמת לא החליטה סופית אם העיר הברזילאית רסיפה היא "רסיפי" כמו בהגייה אנגלית או אולי "רציפה" כמו בהגייה גרמנית. בתחום השמות היא החליטה להפוך את הקלוויניסט הצרפתי איזאק לה פרר ליצחק לה פיריר, את יוהאן פרידריך מבראונשווייג לפרדריק, את הפילוסוף הצרפתי פייר בל לבייל, ואת ההיסטוריון הבריטי ג'ונתן ישראל ליונתן, מדי פעם.
אני כמעט לעולם לא קורא ביוגרפיות, כך שיתכן שחסרות לי נקודות התייחסות, אבל בשורה תחתונה נדמה היה לי שחסר פה משהו, שבסופו של הספר יגרום לי להרגיש שאני מכיר את הדמות המדהימה שהיה שְׂפינוזה מקרוב. זה לא קרה, לצערי.”