1.
אהבתה של גברת רוטשילד - רומן היסטורי - סאגה / שרה אהרוני
סגנון הכתיבה ייגע אותי
2.
אור ירח - ספריה לעם #774 / מייקל שייבון
קראתי 150 עמ' די בהנאה ונתקעתי. עברתי לספר אחר. כשסיימתי לא הרגשתי שום צורך לחזור לשייבון.
3.
אורנים - פרוזה # / ימימה חובב
4.
איגוד השוטרים היידים - ספריה לעם #583 / מייקל שייבון
5.
ארמונות בחול / כריס בוג'אליאן
נושא חשוב - השואה הארמנית. כתיבה מסורבלת ולא מעניינת.
6.
את כל הילדים בעולם / טל ניצן
יותר מדי איטי ומינורי עבורי.
7.
בזמנים של אור דועך / אויגן רוגה
נושא חשוב - מזרח גרמניה. כתוב בדילוגים בין דמויות וזמנים. לא מצאתי את ידי ורגליי.
8.
בעלי לא בבית / מירב הלפרין
9.
האי / ראיה סייקינן
בדר"כ אוהבת ספרות פינית. לספר הזה לא התחברתי ונטשתי אחרי 60 עמ'
10.
החיים כמשל (הוצאה מחודשת) - עם הספר - פרוזה ישראלית # / פנחס שדה
עבר זמנו.
11.
הטורקי ואמא שלי / מרי הלן סטפיניאק
לא מעניין. נטשתי אחרי 60 עמ'.
12.
היינו בני המזל / ג'ורג'יה האנטר
בלב כבד נטשתי את הספר אחרי 150 עמ' (שליש מהספר). זהו ספר השואה הראשון שאני נוטשת. לא יכולתי להחזיק מעמד יותר. הכתיבה מאד מסורבלת ויבשה. מבנה הספר, פרקים המדלגים בין לא מעט דמויות, פוגם בזכרון הרצף העלילתי.
חמישה כוכבים לבני משפחת קורץ שהצליחו לשרוד, אך לא לספר עצמו.
13.
הימים האחרונים של דוגטאון / אניטה דיאמנט
14.
הסיפור של זהרה / חנאן אל-שיח
פרק ראשון מצויין, הן מבחינת התוכן, הן מבחינת הכתיבה והשפה. ההמשך משעמם. נטשתי במחצית הספר
15.
הקפות ביער - ספריה לעם #314 / דלין מתיה
נטשתי גם בנסיון השני לקרוא.
לעומת זאת את "הילדה של פילה" של אותה סופרת אהבתי.
16.
הר האושר / אמיר גוטפרוינד
לא התחברתי. חבל
17.
הרודן / דייויד לייטון
כתיבה רדודה ומשעממת. החזקתי מעמד עד עמ' 95. הסיפור המרכזי - היהודים שהגיעו לרפובליקה הדומיניקנית שהיתה המדינה היחידה שהסכימה בועידת אוויאן ב38' לקלוט פליטים יהודים. אך נראה שבעיני המחברת, הנושא אינו יכול למלא ספר מלא. לכן היא שוזרת אותו בסיפור אב מזדקן עם סממנים דמנטיים ויחסיו עם בנו. הסיפור לא מעניין וגם נמאס לי מהטרנד לשבצו בכל ספר שצריך למלא את דפיו.
18.
וולפי ואופי השטרודלים - ספריה לעם #502 / צבי יגנדורף
19.
זרים - רומן / גבריאל בן-שמחון
יותר מדי סיפורים סתמיים.
20.
חיי בסי-איי-איי / הארי מאתיוס
לא מספיק עניין אותי
21.
חייו האחרים / סאנדרו ורונזי
22.
חנות הספרים הקטנה בפריז / נינה גאורגה
פשוט ספר גרוע
23.
יום הסליחה / גייל ג'ונס
24.
יקיצה / ניר ברעם
בסביבות עמ' 100 נשברתי. כתיבה לא מספיק טובה.
25.
לא בבית הזה / יוסף בר יוסף
משעמם
26.
לא הכול בר חלוף - עין טובה # / מדלן טין
27.
מוצרט לא היה יהודי / גבריאלה אביגור-רותם
בפתיחה הורגשתי מותקפת על ידי המילים. גם בהמשך, למרות שאני אוהבת שפה גבוהה, השפה של הסופרת נראתה לי לא טבעית ומוגזמת.
28.
מחצית החיים - הסיפור שהיה ושלא היה של מארי קירי / ג'יליאן קנטור
כתיבה לא טובה ופשטנית
29.
מיסטר פיפ / לויד ג'ונס
ניסיתי, תאמינו לי, אפילו פעמיים, ולא צלחתי אותו.
30.
מכונות כמוני - ספריה לעם #796 / איאן מקיואן
ספר שני של מקיואן שאני נוטשת. איבדתי עניין.
31.
מלכת היופי של ירושלים / שרית ישי-לוי
לא מספיק עניין אותי
32.
מסע אל לב האויב - דו"ח מסע שאינו בלתי פוליטי / נג׳ם ואלי
רציתי מאד לקרוא התרשמות של אדם מצרי מהארץ. חלק מההתרשמויות כל כך מוטעות שלא היה לי עניין להמשיך, גם אם הספר הזה הוא שיר הלל לישראל.
33.
מפות לאוהבים אבודים / נאדים אסלאם
34.
ספינת הכלות - פרוזה # / ג'וג'ו מויס
טובע בפרטים ובמלל שרובם משמעממים. נזנח אחרי 160 עמ'. חבל שלא העזתי לזנוח לפני.
35.
עד שהגשם יחזור / סלעית שחף פולג
לא מספיק מעניין, למרות שאני אוהבת לקרוא על חיי מושבים וקיבוצים.
36.
פרידה מן ההורים - פרוזה אחרת # / פטר וייס
אחרי פתיחה נפלאה בת כמה עמודים, הספר הפך לבלתי קריא עבורי. הספר כולו כתוב כפסקה אחת בת 147 עמודים, וכולו ערבוב בין מציאות לחלום והזייה . צירוף מאפייני כתיבה אלו גרם לי לא למצוא את רגלי וידיי. זנחתי אחרי כ-30 עמ'.
37.
קליפת אגוז - ספריה לעם #743 / איאן מקיואן
מה שנראה לי שאמור להיות מרתק מאד, התגלה לי כלא מעניין. זנחתי אחרי 60 עמ'.
38.
ראש־כלב / מורטן רמסלנד
הספר המתין בביתי יותר מ-12 שנה. אהבתי את ההתחלה, ההמשך פשוט לא מספיק עניין אותי. הסופר כתוב בסגנון הראליזם המאגי. ואחרי 120 עמ' שקראתי לפני שנטשתי, הגעתי למסקנה שהמחבר מנסה לחכות את גרסיה מרקס, אך לא מצליח להתרומם לרמתו.
39.
שלוש כוסות תה / גרג מורטינסון
ספר תיעודי: נושא מעניין - גרג מורטינסון מטפס הרים שהחליט לסייע בהקמת בתי ספר באזורים נידחים בפקיסטן. בין היתר, קיווה שהשכלה תימנע קיצוניות דתית והצטרפות לטאליבן.
נזנח, אחרי 80 עמ': כתיבה נוראית ומשעממת. לאחר שזנחתי, קראתי ביקורות באנגלית והתברר כי ישנם בספר (שנכתב ע"י עיתונאי בשיתוף מורטינסון עצמו) לא מעט אי-דיוקים בתיאור פועלו.
40.
שלושה סוסים / ארי דה לוקה
לאחר שנטשתי פעם ראשונה, הורמו הרבה גבות בסביבתי ושכנעו אותי לנסות שוב. גם בקריאה שניה לא מצאתי עניין, והפעם הספר ננטש לעולמים
41.
שמים כחולים, אדמה לבנה / הירומי קוואקמי
אוהבת ספרות יפנית, אך לאחר 60 עמודים לא התחברתי לספר וזנחתי אותו.
