הוצאה לאור›אבן חושן

ספרון קצרצר עם שלושה סיפורים של אחד הסופרים האמריקאים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה19, בתרגומו של אחד מטובי המתרגמים מאנגלית בארץ, הלא הוא יהונתן דיין. מובן מאליו שכאשר נתקלתי בו בספריה לקחתיו.

הסיפור הראשון כאן הוא "הניסוי של דוקטור היידיגר" והוא סיפור מוסר די משעמם. הד"ר מביא נסיוב נעורים לארבעה ידידים זקנים, הם שותים, מתנהגים בפוחזות והדוקטור מטיף להם מוסר לאורך ה"ניסוי". לא מעניין במיוחד

גלעד כהנא הוא אמן מגוון מאוד. גם זמר, גם סופר, גם יוצר קולאז'ים מגניבים וגם פרפורמר מעולה (היינו בהופעה שלו בבארבי לפני כמה שבועות והיה אש!). הייחוד של גלעד כהנא נמצאת בייחוד (משפט ערוך של א'...המשפט מקורי היה ארוך ומבולבל), שום דבר שהוא עושה לא הולך בתלם תמיד צריך לחפש את המשמעות ביצירה שלו בכיוונים אחרים, או במילים שלו "אותו המקרר בגישה כל כך שונה". אני חושבת שגלעד כהנא הוא קודם כל כותב טקסטים מ

הכל התחיל כשנייט, אב המשפחה וחקלאי, יצא לעבוד את האדמה ונדהם לגלות שהאדמה קפאה לגמרי, מאוחר יותר שם לב להתנהגות לא שגרתית של ציפורים באיזור. כח בלתי מוסבר משפיע על הציפורים, כל שנייט הצליח להבין זה שיש קשר בין ההתנהגות שלהן ורגעי השפל והגאות, בזמן השפל ישנה רגיעה והציפורים נחות ומחכות ובזמן הגאות טירוף החושים מתעורר והאופי החייתי שלהן פורץ החוצה, הן החלו לתקוף את בני האדם ברחבי אנגליה, ללא רחמים,

אפילו שכל אחד היה רוצה לחשוב את עצמו בתור אחד חשוב יעני אחד שאם היה הולך הרבה אנשים היו שמים על זה לב ורוצים לדעת למה הלך ומה היה איתו אפילו שככה אני חושב רוב האנשים אם ילכו לא הרבה ירגישו בזה. היה בסדרה פרינדס פעם פרק שצ'נדלר שם הודעה שרוס הלך ואף אחד לא שם תגובה להודעה הזאת אז הם עשו פגישה של יעהי ממוריאל לרוס ורק בחורה אחת באה שהיתה עצובה מזה ורצתה להגיד שהיא מצטערת.

כל הספר הזה זה על אחד שמ

בצירוף מקרים מדהים, קראתי וכתבתי את הביקורת הזו ביום בו נפטר האמן שאייר בתחריטיו את הספר הזה, אורי ליפשיץ.

מחזור שירים קצר (אולי לא קליל), כזה שניתן לקרוא ב"סשן" אחד, אם יש לכם שעה, שעה-וחצי פנויה.
כולו סובב סביב שמשון הגיבור, כשכל שיר מציג "תחנה" שונה בחייו.

קשה שלא קשר בין השירים האלו לבין "שמשון" של זאב ז'בוטינסקי - בשניהם ההתייחסות היא אל סיפורו של שמשון, על פי דמיונו של הכותב (שניהם נו

ספר מיוחד על אנשים מיוחדים ואוירה קסומה.
האנשים:
חבצלת האם, אישה שגדלה בצפת,מתאהבת בסוואר בנמל יפו , בעלת נפש אומנותית, פיוטית, אוהבת בריות בשכונת עג'מי , בין אם הם יהודים או ערבים.
הכישרון האומנותי שלה מוקרן לבתה קרין, שהופכת לצלמת חתונות וצלמת אומנותית. כמו לנכדתה גאיה בת הארבע שקולטת כל ניואנס מריקוד הים שחבצלת וגאיה כוראגרפו יחד, או אגדות שונות הקשורות לים.
הצלע הריאלית היא הבן אור, פקיד

ספר מענין כתוב היטב על קבוצת שחקנים חובבים, כתיבה קולחת, כתוב מנקודת מבט שמאלנית, די קיצונית, מאפשר הצצה להיתארגנות מחשבות ודרך פעולה.
דעתי אינה בצד הזה של הספקטרום, בכל זאת, אם מקלפים את הרובד הזה בסיפור , מתגלה עלילה של קשרים בין אנשים,דעות ותרבויות.
הסיפור נסב על מספר דמויות, הגיבור הוא אדם שעבר לגליל, שמאי רכב, ובתוקף זה, בעל קשרים טובים עם המוסכים בסביבה , בעיקר ערבים. הספר מתאר היטב את הרב

ממתק מקומי. נחמד ומתאים לאוכלוסיות מאוד מסוימות - לדעתי. הרבה יידישקייט, מתכונים מעוררי תיאבון, חכמת חיים ודור שהולך ונעלם.
עמליה ארגמן-ברנע מביאה את סיפורה של אמה בת המאה על חכמת החיים שלה.

ספר מקסים. כותבת נהדר פשוט מהלב, המתנה האולטימטיבית לכל אחד ואחת... ויש גם דיסק נעים מאוד ומרגש!

אהבתי מאוד.