9/10/18
לקחתי לידיי את "אהבה מסותרת" בספקנות מסויימת, והתחלתי לקרוא בו בתחושה שאני עומדת לקבל עוד מאותו הדבר. אחרי "גדר חיה" הבלתי נשכח של דורית רביניאן, מה עוד יש לחדש בנושא סיפור אהבה אה-לה רומיאו ויוליה בין יהודיה לגבר ערבי? חשבתי בליבי. מה רבה היתה שמחתי להיווכח כי טעיתי.

מהפרק הראשון הבנתי ש"אהבה מסותרת" ניגש באופן שונה לסיפור האהבה הבין- דתי ובין- לאומי של הגיבורה והגיבור, ומטפל בו

הרובע הקטן/<mark>חנה טואג</mark>
The Little Quarter/Hana Tueg
עריכה: יורם מלצר.
הוצאה: הוצאת אבן חושן, 2015
416 עמ', לא כולל: תוכן עניינים ומקורות.


אור רוזן עובר מסע שורשים אחרי שאימו נפטרת.
בעקבות מזוודה של אימו שהוא מקבל מאחותו יונינה. אור מתחיל לחקור את העבר, לראות מה אימו – חבצלת השאירה מאחור בעקבות אהבה אסורה. אך לפני זה אתחיל מההתחלה.

שכונת עג'מי עברה תהפוכות – מהר הזבל בים לפארק, והבתים שה

ילדה של הבטחה - לספרה של <mark>חנה טואג</mark> - לאורה
הוצאת מודן ; עריכה - דורית רוגובוי

לפתח דבריי הייתי רוצה להתהלך מעט עם המילה - 'קטן'.
בסלנג אנחנו יודעים את השימוש את המילה -'בקטנה' - מילה שנאמרת עם חיוך קטן. היא חביבה עליי המילה הזו כי יש בה צניעות ואיטיות, אלה חומרים משובחים.
לא מעט פעמים אני רואה סרט, ולאחר מספר התרחשויות אני מתרווחת, פוערת עיניים ולוחשת לעצמי - 'הנה, סרט קטן.' כוונתי היא שהסרט

הרובע הקטן הוא ספר מסע, מסעו של אור רוזן , משכונת עג'מי ביפו לצפת בעקבות מכתבים שהותירה אמו לאחר מותה.

חבצלת, אמו של אור כתבה לאחותה מכתבים במשך 40 שנות נתק שנגזרו עליהן, לאחר שעזבה את משפחתה החרדית והלכה אחרי ליבה.

"הרובע הקטן" מספר את מסעו של אור מיפו לצפת, וגם את מסעה ההפוך של חבצלת. את מסעו של אור מכעס וסלידה לקבלה והשלמה. הספר הוא גם הזמנה למסע של הקורא, אל תוך עצמו ואל מקומות שאינו מכ

ספרה של <mark>חנה טואג</mark> "עלים של חסה" הוא ספר רגיש ומיוחד הנוגע בנימים של כל אחד מאיתנו.
הדמויות בסיפורים הן דמויות של אנשים החיים בעולם נטול חמלה אנושית, דמויות שבוודאי נמצאות וחיות בינינו שאנו לא מגלים כלפיהן רגישות.
קראתי את סיפוריה שוב ושוב והתפעלתי מהדיוק בשפה העברית מהרגישות ומהציוריות.
אין לי ספק שלפנינו סופרת שעוד נשמע עליה בספריה הבאים.
רונית

אהבתי, נסחפתי, התרגשתי. מה שנורא יפה אצל <mark>חנה טואג</mark> זה שהיא לא מספרת הכל, תמיד משאירה מקום לדימיון, נותנת לקורא את האפשרות לקחת מהסיפור מה שהוא רוצה. רבים מהאנשים שזכו להכירה יעידו שהספר מאוד מאפיין אותה. אישה נדירה עם רגישות מדהימה, יש כל כך הרבה מה ללמוד ממנה. גם לי היה קצת חסר תיאור מפורט של סצינת המין אבל בסה"כ סיפור טוב - כדאי לקרוא.

״אהבה מסותרת״, הוא ספרה החדש והרביעי של <mark>חנה טואג</mark>, והשלישי אותו קראתי.

לספריה יש נטיה להישאר בתוכי ולצוץ במקומות וזמנים מפתיעים.

נדמה לי שיותר מכל הסיבה לכך שאני אוהבת לקרוא ספריה , היא העובדה שיש בהם נשמה, וקול אישי מובחן וברור.
כמו בספריה הקודמים, ״לאורה״ ו״הרובע הקטן״, גם כאן הקריאה מזמנת לי מסע עמוק מאוד פנימה, ותחושה של התהלכות בין כמה עולמות, ומגישה לי מבחר של מטעמי חוכמה מכל אחד מהם.

הספר "לאורה" מאת <mark>חנה טואג</mark> הוא ספר נוגע ללב ומרתק ,
קראתי אותו בנשימה אחת.

לאורה היא גבורה מקסימה, מיוחדת ואמיצה. יש לה עולם פנימי מיוחד המתואר בשפה משלה, הווי החיים מתואר בציוריות רבה, התאורים ממש חיים ומרגשים .
מדהים בעיני, ספר מיוחד , מומלץ בחום.

ספר מעולה

ספר מיוחד על אנשים מיוחדים ואוירה קסומה.
האנשים:
חבצלת האם, אישה שגדלה בצפת,מתאהבת בסוואר בנמל יפו , בעלת נפש אומנותית, פיוטית, אוהבת בריות בשכונת עג'מי , בין אם הם יהודים או ערבים.
הכישרון האומנותי שלה מוקרן לבתה קרין, שהופכת לצלמת חתונות וצלמת אומנותית. כמו לנכדתה גאיה בת הארבע שקולטת כל ניואנס מריקוד הים שחבצלת וגאיה כוראגרפו יחד, או אגדות שונות הקשורות לים.
הצלע הריאלית היא הבן אור, פקיד