הערכתי את המצב בסימניה...
המקום שתמיד היה כמו הבית השני שלי,מפלט מהמציאות,מקום בו הייתי לינה הפסיכופתית והרצחנית,מקום בו יכולתי להיות אני ובלי שום מסכה,מקום בו לא הייתי סתם צל בלתי נראה.
האנשים עזבו אותו...
נתחיל מסנורקה... דניאל... פשלה סימטרית,שניצל,דנדוש,חפרני,עצלני,או הסיבה העיקרית שבגללה כתבתי (facepalm).
הזיכרונות הכי טובים שלי מהאתר היו ממנו...
אם אני אתחיל לכתוב זכרונות זה יקח לי יותר מדי מקום בעמוד ולפחות כמה ימים טובים.
הוא היה אחד האנשים הכי... מוזרים בכיוון החיובי שהכרתי...
ובמשך כל הזמן שדיברנו בלי הפסקה הוא גם הפך להיות בין החברים הכי טובים שלי.
והוא היה גם אחד מטובי שחקני משחקי התפקידים שבסימניה,רוב משחקי התפקידים הטובים שלי היו איכשהו בהשראתו וגם במשחקי התפקידים ששיחנו בהם יחד תמיד היה קשר בין הדמיות...
אני לעולם לא אשכח את "החתול והאילם" או "צלוש וזללן" וגם לא את "מיילס וטוני".
אבל הוא עזב את המקום...
היו גם כאלו שלא הכרתי,כמו ספירה וקטניפ,אבל יש לשתיהן שם גדול פה...
והן עזבו...
איך אפשר לשכוח את דוריטוס?
יש גם עליה מה לומר... הרבה יותר מדי... ורק דברים טובים.
היא הייתה אדם נהדר שתמיד עזר לכולם.
אך יום אחד היא קפאה ולא חזרה...
למרות שזה קרה די מזמן עדיין לא שחכתי אותה.
דודה דיי.
היא כבר לא התחברה 3 חודשים.
היא אחת הותיקות פה...
היא הייתה תמיד פעילה ועכשיו כבר עברו 3 חודשים...
בלרינה שלנו,הוא תמיד שנא את הכינוי,תמיד קראנו לו "דניאל החייל" אבל בגלל משחק אמת או חובה אחד הוא הפך לבלרינה.
הוא לא פרש,הוא עדיין מתחבר.
בקושי...
הוא בקושי פה...
פעם הוא ודוריטוס הוא חופרים בקבוצת הצ'אט.
ליילק יקירתינו...
היא עזבה...
היא האחת הבנות הכי מיוחדות פה.
קשה להגדיר אנשים כאלה במילים.
כולם ידעו מי זאת טליה.
היא הייתה חלק חשוב מסימניה.
היא הייתה כמו אחות בשביל הרבה אנשים פה.
אבל אחרי שנתיים וחצי היא הודיעה על פרישה.
אריהההההההההה
תעניייייייי!!!
אריה לא התחברה כבר שבוע,אני לא אומרת שהיא פרשה אבל זה לא אופייני לה.
אני מכירה אותה כמישהי נחמדה עם קול חמוד שאוהבת לאיים על אנשים.
והיא גם שחקנית משחקי תפקידים מעולה.
נטע...
היא גם בקושי מתחברת...
פעם היו פה הרבה תגובות מסהר-פז.
ועכשיו דממה.
אין חפירות... אין דיונים שהיא מעלה...
פשוט שקט...
טס!
יש לי תחושה שגם היא נרדמה באיזשהו מקום שקט...
היא מתחברת אבל במצב ישן...
העיקר שלא תרדם לנצח.
קרולין...עדידה...
היו לה הרבה פעם דעות לגמרי מנוגדות משלי,זה היה נחמד לשמוע מישהי שחושבת אחרת.
הייתה לה חיבה לקילשונים...
תמיד דיברנו,היא תמיד עזרה לי.
איפה היא עכשיו?
היא לא פרשה... אבל...
אלאן...
אדם יצירתי מאוד.
אבל לאחרונה שקטה מאוד...
יותר מדי...
ג'ד!
היא הייתה האדם הראשון שהכרתי כאן,וגם פגשתי אותה מחוץ לסימניה.
הכרתי אותה עוד בכינוי "אן מאבונלי",היא הרביצה לי ביום ההולדת שלי באייקון בעזרת בלון!
הכרתי אותה תמיד בתור הדמות שלה ממתמ"ר (משחק תפקידים משחקי (ה)רעב) וגם בתור זאת שמעלה תחרויות מעניינות וחידות.
אין חידות... שקט בקבוצה שלה...
ליאו... אח של ליילק...
לקח הפסקה.
מישהי.
גם כן שקטה לאחרונה...
כינוי מגניב כלשהו.
הייתה לו חיבה מוזרה ליענים.
עזב גם.
מישהו ראה את מארטג לאחרונה?
גלושס.
ילדה מיוחדת.
גם היא נעלמה ללא עקבות...
קוותה,הפסען,המוזר ממשחקי התפקידים,נץ.
עוזב לכמה חודשים טובים.
מקווה שרק לא ישכח אותנו.
גם דורין עזבה...
נמר הכסף...
הייתי הראשונה שדיברה איתו 2 דקות אחרי שנרשם,הוא חשב שאני מהמערכת.
היה פילוסופי הרבה יותר מדי,כל שיחה שלנו הייתה עמוקה ובעלת משמעות.
עזב...
נורי!
עני לי!
גם היא נעלמה ליותר מדי זמן.
היא תמיד השקיע בתגובות במשחקי תפקידים.
היא כתבה הרבה...
היא גם חברה טובה של נטע.
אבל היא כבר כמעט לא פה...
תמיד אזכור את הדמות שלה "אמיליה".
שירלי גם נרדמה באיזה מקום ולא מתעוררת...
אראגון.
אפשר לומר הרבה דברים.
לא תמיד חיוביים,אבל היה כייף איתו.
הוא היה מעצבן וביקר כל דבר שמישהו כתב.
אבל הוא יצר את קבוצת "אראגון",אחת הקבוצות הותיקות והכי טובות.
הוא בערך פרש... הוא מתחבר פעם בכמה עשרות שנים כדי לבקר משהו שמישהו כתב.
אבל הוא עדיין חלק חשוב מסימניה.
אור... לא ידוע,חלב...
הוא אדם מוזר בכיוון החיובי.
הוא ידע להטריד את כולם וגם להצחיק.
והוא אוהב תה עם חלב...
הוא הפך לצללית דקה...
כמעט לא פה וגם אז בלתי נראה.
מר.ש
הוא היה טיפוס שאהב לנהל.
הוא היה אחרי על עיתון סימניה ועל הקבוצה של נרניה ואני חושבת גם הארי פוטר.
איפה הוא? אני לא ממש יודעת.
הקייסרית הילדותית...
בצער רב, עזבה...
היא הייתה אדם מיוחד ותמיד היו לה תמונות פרופיל יפות.
היא תמיד אמרה "מזל טוב" והחמיאה לכולם.
היא הייתה ישות תומכת ונדיבה ותמיד חילקה מחמאות...
אך היא פרשה.
ישראל גם כן כמעט ולא נכנס יותר...
דארקסול קפאה...
אני באתי מדור הנבוטים והמכסחות.
דור מופרע לגמרי!
אנשים תמיד היו בקבוצת הצ'אט ודיברו על נושאים שטותיים עד אמצע הלילה,תמיד היו דיונים של "מי פה" והיו גם תשובות רבות.
תמיד שיחקנו אמת או חובה (או כמו שדניאל היה אומר "חובה או נמושה") וזה מתיד התנקם בנו (הסכמתי להתחתן עם דניאל *~*),תמיד היו לכולנו כינויים מוזרים שקיבלנו ואז סבלנו (לדוגמא בלרינה),תמיד דיברנו על נשק מגניב כמו כפיות... כיום אנשים לא יודעים אפילו שכפית זה נשק!
תמיד היה חי פה.
זה תמיד הרגיש כמו משפחה...
לא הייתי מספיקה לעקוב אחרי הדיונים והתגובות!
תמיד מישהו כתב משהו מעניין ומצחיק,היו הרבה דיונים בפורומים...
המצאנו מילים! מיפ,מעט"ח,יקסדדלי...
אם מישהו היה קופא כולם ניסו להפשיר אותו ולהחזיר.
חגגנו יום הולדת... היו קבוצות אישיות לכל אחד ושם באמת חגגנו לו! לא רק כתבנו מזל טוב וזהו.
היו שם מלחמות אוכל וירטואליות ותמונות של מתנות מושקעות וחידונים על האדם שחוגג,פעם הבאתי למישהי ערך בויקיפדיה אבל ויקיפדיה סגרה אותו...
פעם נשארנו ערים עד שעות הזויות בימי לימודים כדי להגיב למשחקי תפקידים.
פעם היה פה שמח.
פעם היה פה חי!
פעם הייתה פה משפחה!
מה היום?!
אני פונה לכל דור הנבוטים והמכסחות שנשאר פה: אריאל,כיפ,אנג'ל,מייטי,כיפס,פולו,היללי,לוחמת,גוסאבי,אלאן,אפי,צבעוני.
(וסליחה עם שחכתי מישהו),תעשו משהו לעזאזל! אל תתנו למקום למות! פעם היה פה טוב! פעם היה שמח!
עם קצת מוטיבציה מצד כל אחד מכם,וגם קצת עזרה מכל החדשים,נצליח להחזיר את המקום למה שהיה פעם.
למקום חי! מקום שדיברו בו בלי הפסקה! מקום שמח!
תעשו משהו למען המקום שיקר לכם,משהו שהיה כמו בית לרבים מכם!
אל תתנו לו למות!
ובשום אופן אל תתחילו לחשוב אפילו על לקפוא או לפרוש!
מיפ!
המקום שתמיד היה כמו הבית השני שלי,מפלט מהמציאות,מקום בו הייתי לינה הפסיכופתית והרצחנית,מקום בו יכולתי להיות אני ובלי שום מסכה,מקום בו לא הייתי סתם צל בלתי נראה.
האנשים עזבו אותו...
נתחיל מסנורקה... דניאל... פשלה סימטרית,שניצל,דנדוש,חפרני,עצלני,או הסיבה העיקרית שבגללה כתבתי (facepalm).
הזיכרונות הכי טובים שלי מהאתר היו ממנו...
אם אני אתחיל לכתוב זכרונות זה יקח לי יותר מדי מקום בעמוד ולפחות כמה ימים טובים.
הוא היה אחד האנשים הכי... מוזרים בכיוון החיובי שהכרתי...
ובמשך כל הזמן שדיברנו בלי הפסקה הוא גם הפך להיות בין החברים הכי טובים שלי.
והוא היה גם אחד מטובי שחקני משחקי התפקידים שבסימניה,רוב משחקי התפקידים הטובים שלי היו איכשהו בהשראתו וגם במשחקי התפקידים ששיחנו בהם יחד תמיד היה קשר בין הדמיות...
אני לעולם לא אשכח את "החתול והאילם" או "צלוש וזללן" וגם לא את "מיילס וטוני".
אבל הוא עזב את המקום...
היו גם כאלו שלא הכרתי,כמו ספירה וקטניפ,אבל יש לשתיהן שם גדול פה...
והן עזבו...
איך אפשר לשכוח את דוריטוס?
יש גם עליה מה לומר... הרבה יותר מדי... ורק דברים טובים.
היא הייתה אדם נהדר שתמיד עזר לכולם.
אך יום אחד היא קפאה ולא חזרה...
למרות שזה קרה די מזמן עדיין לא שחכתי אותה.
דודה דיי.
היא כבר לא התחברה 3 חודשים.
היא אחת הותיקות פה...
היא הייתה תמיד פעילה ועכשיו כבר עברו 3 חודשים...
בלרינה שלנו,הוא תמיד שנא את הכינוי,תמיד קראנו לו "דניאל החייל" אבל בגלל משחק אמת או חובה אחד הוא הפך לבלרינה.
הוא לא פרש,הוא עדיין מתחבר.
בקושי...
הוא בקושי פה...
פעם הוא ודוריטוס הוא חופרים בקבוצת הצ'אט.
ליילק יקירתינו...
היא עזבה...
היא האחת הבנות הכי מיוחדות פה.
קשה להגדיר אנשים כאלה במילים.
כולם ידעו מי זאת טליה.
היא הייתה חלק חשוב מסימניה.
היא הייתה כמו אחות בשביל הרבה אנשים פה.
אבל אחרי שנתיים וחצי היא הודיעה על פרישה.
אריהההההההההה
תעניייייייי!!!
אריה לא התחברה כבר שבוע,אני לא אומרת שהיא פרשה אבל זה לא אופייני לה.
אני מכירה אותה כמישהי נחמדה עם קול חמוד שאוהבת לאיים על אנשים.
והיא גם שחקנית משחקי תפקידים מעולה.
נטע...
היא גם בקושי מתחברת...
פעם היו פה הרבה תגובות מסהר-פז.
ועכשיו דממה.
אין חפירות... אין דיונים שהיא מעלה...
פשוט שקט...
טס!
יש לי תחושה שגם היא נרדמה באיזשהו מקום שקט...
היא מתחברת אבל במצב ישן...
העיקר שלא תרדם לנצח.
קרולין...עדידה...
היו לה הרבה פעם דעות לגמרי מנוגדות משלי,זה היה נחמד לשמוע מישהי שחושבת אחרת.
הייתה לה חיבה לקילשונים...
תמיד דיברנו,היא תמיד עזרה לי.
איפה היא עכשיו?
היא לא פרשה... אבל...
אלאן...
אדם יצירתי מאוד.
אבל לאחרונה שקטה מאוד...
יותר מדי...
ג'ד!
היא הייתה האדם הראשון שהכרתי כאן,וגם פגשתי אותה מחוץ לסימניה.
הכרתי אותה עוד בכינוי "אן מאבונלי",היא הרביצה לי ביום ההולדת שלי באייקון בעזרת בלון!
הכרתי אותה תמיד בתור הדמות שלה ממתמ"ר (משחק תפקידים משחקי (ה)רעב) וגם בתור זאת שמעלה תחרויות מעניינות וחידות.
אין חידות... שקט בקבוצה שלה...
ליאו... אח של ליילק...
לקח הפסקה.
מישהי.
גם כן שקטה לאחרונה...
כינוי מגניב כלשהו.
הייתה לו חיבה מוזרה ליענים.
עזב גם.
מישהו ראה את מארטג לאחרונה?
גלושס.
ילדה מיוחדת.
גם היא נעלמה ללא עקבות...
קוותה,הפסען,המוזר ממשחקי התפקידים,נץ.
עוזב לכמה חודשים טובים.
מקווה שרק לא ישכח אותנו.
גם דורין עזבה...
נמר הכסף...
הייתי הראשונה שדיברה איתו 2 דקות אחרי שנרשם,הוא חשב שאני מהמערכת.
היה פילוסופי הרבה יותר מדי,כל שיחה שלנו הייתה עמוקה ובעלת משמעות.
עזב...
נורי!
עני לי!
גם היא נעלמה ליותר מדי זמן.
היא תמיד השקיע בתגובות במשחקי תפקידים.
היא כתבה הרבה...
היא גם חברה טובה של נטע.
אבל היא כבר כמעט לא פה...
תמיד אזכור את הדמות שלה "אמיליה".
שירלי גם נרדמה באיזה מקום ולא מתעוררת...
אראגון.
אפשר לומר הרבה דברים.
לא תמיד חיוביים,אבל היה כייף איתו.
הוא היה מעצבן וביקר כל דבר שמישהו כתב.
אבל הוא יצר את קבוצת "אראגון",אחת הקבוצות הותיקות והכי טובות.
הוא בערך פרש... הוא מתחבר פעם בכמה עשרות שנים כדי לבקר משהו שמישהו כתב.
אבל הוא עדיין חלק חשוב מסימניה.
אור... לא ידוע,חלב...
הוא אדם מוזר בכיוון החיובי.
הוא ידע להטריד את כולם וגם להצחיק.
והוא אוהב תה עם חלב...
הוא הפך לצללית דקה...
כמעט לא פה וגם אז בלתי נראה.
מר.ש
הוא היה טיפוס שאהב לנהל.
הוא היה אחרי על עיתון סימניה ועל הקבוצה של נרניה ואני חושבת גם הארי פוטר.
איפה הוא? אני לא ממש יודעת.
הקייסרית הילדותית...
בצער רב, עזבה...
היא הייתה אדם מיוחד ותמיד היו לה תמונות פרופיל יפות.
היא תמיד אמרה "מזל טוב" והחמיאה לכולם.
היא הייתה ישות תומכת ונדיבה ותמיד חילקה מחמאות...
אך היא פרשה.
ישראל גם כן כמעט ולא נכנס יותר...
דארקסול קפאה...
אני באתי מדור הנבוטים והמכסחות.
דור מופרע לגמרי!
אנשים תמיד היו בקבוצת הצ'אט ודיברו על נושאים שטותיים עד אמצע הלילה,תמיד היו דיונים של "מי פה" והיו גם תשובות רבות.
תמיד שיחקנו אמת או חובה (או כמו שדניאל היה אומר "חובה או נמושה") וזה מתיד התנקם בנו (הסכמתי להתחתן עם דניאל *~*),תמיד היו לכולנו כינויים מוזרים שקיבלנו ואז סבלנו (לדוגמא בלרינה),תמיד דיברנו על נשק מגניב כמו כפיות... כיום אנשים לא יודעים אפילו שכפית זה נשק!
תמיד היה חי פה.
זה תמיד הרגיש כמו משפחה...
לא הייתי מספיקה לעקוב אחרי הדיונים והתגובות!
תמיד מישהו כתב משהו מעניין ומצחיק,היו הרבה דיונים בפורומים...
המצאנו מילים! מיפ,מעט"ח,יקסדדלי...
אם מישהו היה קופא כולם ניסו להפשיר אותו ולהחזיר.
חגגנו יום הולדת... היו קבוצות אישיות לכל אחד ושם באמת חגגנו לו! לא רק כתבנו מזל טוב וזהו.
היו שם מלחמות אוכל וירטואליות ותמונות של מתנות מושקעות וחידונים על האדם שחוגג,פעם הבאתי למישהי ערך בויקיפדיה אבל ויקיפדיה סגרה אותו...
פעם נשארנו ערים עד שעות הזויות בימי לימודים כדי להגיב למשחקי תפקידים.
פעם היה פה שמח.
פעם היה פה חי!
פעם הייתה פה משפחה!
מה היום?!
אני פונה לכל דור הנבוטים והמכסחות שנשאר פה: אריאל,כיפ,אנג'ל,מייטי,כיפס,פולו,היללי,לוחמת,גוסאבי,אלאן,אפי,צבעוני.
(וסליחה עם שחכתי מישהו),תעשו משהו לעזאזל! אל תתנו למקום למות! פעם היה פה טוב! פעם היה שמח!
עם קצת מוטיבציה מצד כל אחד מכם,וגם קצת עזרה מכל החדשים,נצליח להחזיר את המקום למה שהיה פעם.
למקום חי! מקום שדיברו בו בלי הפסקה! מקום שמח!
תעשו משהו למען המקום שיקר לכם,משהו שהיה כמו בית לרבים מכם!
אל תתנו לו למות!
ובשום אופן אל תתחילו לחשוב אפילו על לקפוא או לפרוש!
מיפ!
