גרייס לייזה ואנדנבורג סופרת הכול. את האותיות בשמה (19). את הצעדים שהיא עושה בכל בוקר אל בית הקפה המקומי (920). את מספר זרעי הפרג שעל פרוסת עוגת התפוז שלה, שמכתיב את מספר הנגיסות שיידרשו כדי לאכול אותה. גרייס סופרת הכול, כי המספרים שומרים של שלמותו של העולם. והיא צריכה לפקוח עין על מצבו.
לשיימוס ג´וזף או´ריילי (גם כן 19, כולל גרשים), יש הידיים הסקסיות ביותר שגרייס ראתה מימיה. הוא חושב שמוטב לה להפסיק לספור.
אם רק תצליח להתמיד בעבודה, למשל, או לפתוח את ארונות המטבח מבלי לערוך ספירת מלאי, או להכין סנדויץ´ שמכיל מספר לא ידוע של נבטים. הבעיה של גרייס היא ששיימוס לא סופר.
הבעיה האחרת שלה היא... שהיא סופרת אותו.
טוני ג´ורדן נולדה ב-1966 בבריזביין, אוסטרליה. עבדה בתור סוכנת מכירות, ביולוגית מולקולרית, כימאית ואשת שיווק. כיום היא חיה במלבורן ועובדת כקופירייטרית. זהו ספרה הראשון.
"עונג של ספר. מספר הפעמים שצחקתי בקול רם בזמן הקריאה - 23!"
פיפל
"איך גרייס תתמודד עם שינוי בחייה? עם הבלגן שכרוך בהתאהבות? מחכות לכם כמה שעות של קריאה משעשעת... ואיך שתתאהבו בגיבורה המדליקה הזאת!"
יו-אס-אי טודיי
"גרייס מתעקשת להיצמד לחלקים מסוימים בעצמה. אני אוהבת אותה בגלל זה, ובגלל הדרך שבה היא כואבת, זועפת, מחציפה פנים ומנצנצת כל הדרך אל שיווי המשקל המעורער בחייה."
אייריש טיימס