נדמה שמלחמת העולם השנייה כשכולם מתעניינים באירופה מחד וביפן מנגד ובייחוד בכיבושיה בגואם, הפיליפינים איי סומטרה וכו' מעטים התעניינו בסין.
יקומו אלו ששמעו על מרשל, פטון, אייזנהאור ויגידו ששמעו על סטילוול.
אולי הסיבה היא שלמעשה יפן החלה את כיבושיה בסין כבר ב-1937, חשוב לזכור סין נשלטה ע"י שושלת המינג עד 1905, אז החלו מנהיגים פיאודלים שונים לשלוט עליה , האופיום "יובא" לסין על ידי הבריטים, מרד הבוקסרים פרץ,
ואז צומחים כוחות חדשים של הקומיטנג בראשות צ'אנג קאי שק- סין עודנה מפולגת אולם מנהיג רודן ומושחת זה (שלאחר המלחמה הבלתי פוסקת עם הקומניסטים הסינים בראשות מאו צה טונג יימצא עצמו שולט על טיוואן בלבד) הוא למעשה הדורם הדומננטי.
ואולי שחיתותו ורונתו הם הסיבות לכך שסטילוול די נשכח במלחמת העולם השנייה, הנ"ל היה "הצנחה" של הצבא והנשיאות האמריקנית בזירה הסינית והוא אמור לחנך את הצבא הסיני הלא כ"כ ממושמע של אותם ימים וחרף זאת כל נסיונות לגבש את הצבא הסיני עתידים להכשל.
למרות זאת הוא ירשום לעצמו מספר השגים בייחוד בפרוייקטים של סלילת דרכים בלתי אפשרויות.

מתאים לאוהבי סין -יפן

לחובבי ספרי ההסטוריה ובייחוד מלחמת העולם הראשונה - המלחמה הגדולה שתוצאותיה הם אלו שהביאו גם למלחמת העולם השנייה בסופו של דבר, זה הספר ואין אחר מנסיון אישי!!!

ברברה טוכמן לוקחת את גרמניה שלפני המלחמה, בריטניה , רוסיה צרפת וארה"ב בתקופה שעד עשור לפני המלחמה ומתארת באומנות הייחודית רק לה איך איוולות של מנהיגות, בריתות וכו' גורמת למלחמה שאיש לא ציפה שתימשך 4 שנים.

הספר נעצר ממש ברגע פרוץ המלחמה ולא מתאר את הקרבות .

הידעתם שבבריטניה שלפני המלחמה פחות מ-10% מהאולכוסיה שלטה ב-90% מההון(קצת מזכיר את ישראל של היום....),
בגרמניה השליט הקיסר וילהלם השני (שבסוף המלחמה ייאלץ לגלות להולנד) היה קרוב משפחת המלוכה הבריטית ורק מפאת ענינים של שליטה על שטחים, ענייני כבוד לא הצליח להבהיר שאין הוא מעוניין במלחמה.
בארה""ב תשע שנים לפני המלחמה נרצח נשיא וגם די ידוע ...

בסופו של דבר מלחמות מתחילות תמיד אצל המנהיגים והאזרחים הפשוטים הם אלו שנטבחים.

ספר מעולה

החלטתי הפעם לכתוב על הספרים של ברברה טוכמן - אחת מההיסטוריוניות הטובות לטעמי, ובייחוד על 3 ספרים שלה שזהו אחד מהם.
מברק צימרמן הוא בעצם המברק ששלח שר החוץ הגרמני לשר החוץ המקסיקני בשנת 1916 ובו הוא מפציר במקסיקו להכנס למלחמה לצידה של גרמניה, ובתמורה תשוב מקסיקו ותקבל את השליטה בטקסס.

קצת קשה לתאר מה היה קורה לולא המברק הרה גורל זה, עד אז מלחמת העולם הראשונה (שגם נקראת המלחמה הגדולה) נטתה למלחמת חפירות (ולמעשה היא תמשיך כך עד לסיומה ב-11/11/1918)והמלחמה לא נטתה במיוחד לצד זה או אחר.

המברק כולו שפוענח ע"י הבריטים והועבר לאמריק'ניים למעה הכניס את ארה"ב למלחמה- חשוב לציין שגם כשנכנסה חיילי ארה"ב לא היו בשיאם ולקח להם די הרבה זמן וגם די הרבה קורבנות עד הם התארגנו, אולם יחסי הכוחות לאור הצטרפות האמריקניים הם אלו שיביאו בסוף להכרעה במלחמה.

הספר שמתאר את המסמך ואת כל הנלווה לו , הוא די טוב קראי ומעניין בצורה המיוחדת שברברה טוכמן כותבת

ספר מעולה!!! מצחיק כובש שלא ניתן לעזוב אותו.
הספר אמנם מתחיל בתאונה של פרנסי שנותר משותק ובקושי מתפקד בגיל 14 בהולנד, לאט לאט הוא לומד לחיות עם הוריו והסובב אותו....
והסובב אותו הוא ג'ו הידוע בשמו ג'ו ספידבוט שכ"כ יצירתי עד שהוא יבנה מטוס וייסע על דחפור ב... (תקראו ותדעו), אנג'ל חברו השני ופי'גי שבה כולם מאוהבים.

החבורה של 4 החברים תלך ותתבגר יחדיו ותלמד להכיר אחד את השני.

לפרנסי יש תחביב לכתוב יומן ובו הוא מתאר את תחושותיו חלומותיו ותשוקותיו ואת חלקם הוא גם יגשיים.

בקיצור ספר כובש

אדוין אדיגה שלאחר ספרו המצויין הטיגריס הלבן, ממשיך לכתוב על החברה המעמדית של הודו.

הספר מורכב ממספר רב סיפורים שכל המשותף להם שהם מתרחשים באותו מקום - קיטור.

למטייל הישראלי הודו נראית כארץ למסעות, לישראלי הודו גם נדמית כחברה דמוקרטית- האמת היא שהחברה ההודית מורכבת מכתות (קסטות =מעמדות) כ"כ רבות וכל אדם נולד למעמד שלו, המשפיע על גורלו, וגם אם נדמה לו שהוא יכול לשנות את גורלו מתברר לו שאין ביכולתו - לדוגמא הסיפור על ילד שהוא בן לאמא מקסטה נמוכה ואב מהקסטה הגבוהה ויחסו המזלזל לאמו.

ישנם סיפורים גם על העוני המחפיר של בני המעמדות הנמוכים החיים ברחובות וניזונים מערימות זבל, סיפור על 3 חברים בני מעמדות שונים המחבלים בשיעור בבית ספרם

ובקיצור מומלץ מאד, אם כי למי שאב את הטיגריס הלבן של אדיגה, סיפור זה שונה מאד ויכול אפילו קצת לאכזב.

לאוהבי זאנר הכתיבה היפני של הרוקי מורקמי על ספריו הנפלאיםף, אסור להחמיץ את סיפור מפגשם הפתאומי שלך זוג גרושים הראוים אחד את השני לאחר פרידתם ומתחילים להתכתב ביניהם.

הסיפור מדגיש את הגעגועים ותחושת הפספוס בין זוג האוהבים לשעבר, את המשפחות והציפויות הגבוהות בחברה היפנית.

בכלל הספר מלווה את כל נושא החברה היפנית.

אוהבי הזאנר יודעים כיצד נגמרים הספרים האלו וגם הפעם הספר לא מאכזב.
לאלו שלא מכירים עדיף להתחיל לקרוא את ספרי מורקמי

הספר כשלעצמו מרתק, מי שאוהב חשיפות של פרשיות וניתוחים של הזירה הצפונית - לבנון יהיה מרותק.
הספר כולל את סיפורי החשיפה ותמיד מעלה תהיות כמה ממנו נכון ,ואם נכון מי חשף את המידע, וכמה ממנו בדיה של המחבר ופנטזיות על האויבים.
הספר כולל את סיפורי החטיפות ונסיונות החטיפות שהיו בצפון, אך למי שקרא את הספר הקודם של רונן ברגמן "נקודת האל חזור" ישנם באמת חלקים שחוזרים על עצמם וחבל....

לשרת את העם הוא מעין פרודיה על המשטר הסיני -יותר נכון על צבע השחרור הסיני הקומוניסטי.
כיצד ינהג חייל סיני שנועד לשרת את אישתו של מפקד המחנה שבו הוא נמצא ועוד כשהמפקד איננו והאישה זקוקה למגע יד ואליי קצת יותר מזה...

מה יקרה לו לאותו חייל מאותו רגע, ומה המשמעות של לשרת את העם בכלל

ספר מעולה, באמת חוויית קריאה - עלילה מדהימה.
מה היה עושה כל אחד מאיתנו אם הייתה לו היכולת לחזות בצורה כ"כ מפחידה את סוף העולם, איך הוא היה נוהג וכיצד הייתה סביבתו הקרובה מתנהגת.
הספר בנוי בצרוה קצת משונה סיפור וסיפור הפוך - מעין דלתות מסתובבות - למי שלא קרא לא אהרוס.
אבל אחד הספרים הטובים של 2009 לטעמי.