מוסקבה, סתיו 2016. אחרי שבע שנות מאסר איליה חוזה הביתה ומגלה ששום דבר לא נשאר כשהיה. אמו חולת הלב מתה ימים ספורים לפני שובו, חברתו כבר מזמן נמצאת עם מישהו אחר ואפילו חבר הילדות הנאמן חושד בו. איליה המאוכזב והזועם מטביע את יגונו באלכוהול. באחד הימים השילוב המסוכן של כעס ושכרות מוביל אותו למפגש הרה גורל עם פטיה — החוקר שבגללו נכלא על לא עוול בכפו – והוא הורג אותו ולוקח עמו את הטלפון הנייד שלו.
ככל שחולפים הימים, אמו של פטיה וחברתו ההרה נינה, מחפשות אחריו ושולחות הודעות לטלפון שלו. איליה מתחיל לענות להן במקומו, ואט אט וזהותו מתמזגת יותר ויותר עם זאת של האיש שהרג.

בטקסט, הרומן הריאליסטי הראשון שלו, דמיטרי גלוכובסקי המתגורר לסירוגין בישראל, גרמניה צרפת ומוסקווה, כתב יצירה יוצאת דופן שממשיכה את המסורת הנרטיבית הרוסית הגדולה ועוסקת, כמו גדולי הסופרים הרוסיים, בשאלות הנצחיות של אשמה וכפרה. לפניו כתב גלוכובסקי שורה של רבי מכר, הראשון שבהם, רומן פוסט־אפוקליפטי ,מטרו 33, נכתב כשהיה בן 18 בלבד וזכה מאז לכמה המשכים שתורגמו לשפות שונות.
טקסט ראה אור ברוסית בשנת 2017 ותורגם גם הוא לגרמנית, אנגלית ושפות נוספות. הסרט המבוסס על הספר זכה בפרס נשר הזהב הרוסי לסרט הטוב ביותר.