התיאור על הכריכה האחורית של הספר מדויק בהחלט, אבל מחמיץ את נשמתו. בעצם נושאו של הספר הוא היכולת של איליה להיכנס לעולמו הפנימי של פטיה, ה"צדיק, קצין המשטרה הנרצח", ומבעד לחלון זה לנהל קשרים עם חברתו ההריונית, נינה ולהיות שותף להחלטה " להפיל או לא להפיל", לפענח את עולמו של אביו של פטיה , קצין משטרה בכיר ואמו. בתוך כדי כך הוא מגלה "עסקים" כאלו ואחרים שמנהל פטיה, ובעיקר לגלות גם את מצבו ואופיו של איליה עצמו.
היות ואיליה, הוא בוגר בלשנות, יש לו יכולת לחקות ניואנסים בכתיבה ופניה לכל אחד, החל מהעבריינים , הקולגות של "הנפטר" , ועד לאמו של פטיה .
הקסם בכתיבה שלדמיטרי גלוכובסקי, הוא הצמצום והדיוק בתיאורים, ניתן להריח את הסירחון של הסמטאות ליד הבר, מזג האוויר שמשתלב עם העלילה ולבסוף הסיום שהוא פואטי מחד וסתמי מאידך, אבל פותר את הקונפליקט.
ספר מרתק, מי שבא במגע עם העלייה הברוכה מרוסיה מכיר את הסגנון המצומצם שלפעמים "נו??" מספיק להגדיר מה התגובה אומרת.
שווה לקרוא.
למי שאין את הכריכה האחורית אני מצרף כאן.
מוסקבה, סתיו 2016. אחרי שבע שנות מאסר איליה חוזה הביתה ומגלה ששום דבר לא נשאר כשהיה. אמו חולת הלב מתה ימים ספורים לפני שובו, חברתו כבר מזמן נמצאת עם מישהו אחר ואפילו חבר הילדות הנאמן חושד בו. איליה המאוכזב והזועם מטביע את יגונו באלכוהול. באחד הימים השילוב המסוכן של כעס ושכרות מוביל אותו למפגש הרה גורל עם פטיה — החוקר שבגללו נכלא על לא עוול בכפו – והוא הורג אותו ולוקח עמו את הטלפון הנייד שלו.
ככל שחולפים הימים, אמו של פטיה וחברתו ההרה נינה, מחפשות אחריו ושולחות הודעות לטלפון שלו. איליה מתחיל לענות להן במקומו, ואט אט וזהותו מתמזגת יותר ויותר עם זאת של האיש שהרג.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
