ביקורות ספרים על הספר להחליף את המים של הפרחים

נולדתי וגדלתי בירושלים, ולכן הדימוי של בית קברות בעיני הוא הדימוי הירושלמי של ההר הגדול והמתנשא באימה על כל הנוסעים העולים לירושלים בכביש מספר אחת ושמו המתאים לו הוא "הר המנוחות". מונולית עצום מרוצף לוחות שיש שחלקם לבנים וחלקם מצהיבים, ונטול כמעט כל תזכורת לצבע אחר כלשהו. אין בו ירוק, בהר הזה, דומה שגם העצים מקבלים את צו המקום והם מלבינים, מצהיבים או מאפירים. בהלוויות הראשונות שבהן השתתפתי בחיי בכלל לא הגעתי לבית הקברות, בראשונה מהן מפני שהייתי בהיריון וסבתי כפתה עלי את מנהג המקום המורה לנשים הרות לעצור בפתח ולהדיר רגליהן מסביבת המתים, כאילו יש ליי... המשך לקרוא

נצחיה

ויולט היא שומרת בית קברות. היא עוד מעט בת 50, היא חיה לבדה בבית בקצה בית הקברות שלה. היא מטפחת גינת ירק חביבה ומשמשת כמעין פסיכולוגית לכל מי שמגיע וחפץ באוזן קשבת, טישו, תה חם או כוסית של משהו חריף יותר. ויולט מלאת חיים, חייה מלאים בפרחים, באנשים, בניחוח ורדים ובצחוק. אהבתי את הספר הזה כל כך! הוא ספר לא פשוט, הוא עצוב מאוד אבל גם משמח. הספר הוא הדיאלוג המתמשך בין החיים למוות, הוא המחזוריות של החיים, כמו בטבע: עונות של פריחה ושל פרחים נובלים. הסיפור מדלג בין הווה, לעבר ולאט לאט נבנות השכבות בסיפור של ויולט. זה ספר על התמודדות עם אבדן בצורות שונות, זה ספר ע... המשך לקרוא

michal_84

הספר משובח, גם אם "אין אנשים כמו ויולט" (שנשארים כ"כ תאבי חיים, אופטימים ובוטחים בזולת), הקריאה לא משאירה טעם של חוסר אמינות. ההליכה הלוך ושוב בזמן, דמתה בעיני לעבודת רקמה קפדנית, שרק בזכותה ניתן להבין את המציאות, רובד אחרי רובד, ממש כמו השפעת הזמן על האדם. הכתיבה עשירה ומעניינת (גרמה לי לא אחת לעשות GOOGLE על מקומות/יינות/פסלים, רוב האתרים דמיוניים, אבל יש סיורים במקומות שכנראה היוו את ההשראה לכתיבה https://www.thebooktrail.com/book-trails/fresh-water-for-flowers-valerie-perrin/ ). אף דמות אינה מה שראינו בהצצה הראשונה. DON'T JUDGE A BOOK BY THE COVER, וגם לא בשניה... הדמויות מתפתחות ומתפתחות ללא סוף. יש ב... המשך לקרוא

גלילית1

ספר מקסים!אפשר לצלול בעלילה בלי להרגיש את הזמן.להרגיש שמחה ועצב בו זמנית.להזדהות עם הדמויות בלי לכעוס יותר מדי.תענוד אמיתי ... המשך לקרוא

אדית

ספר שונה ומיוחד על שומרת בית הקברות והסובבים אותה. עד כמעט חצי מהספר לא הבנתי מה רוצים ממני, אבל לא ויתרתי אודות לביקורות הטובות ואכן לא התאכזבתי. ברגע שהעלילה מקבלת תפנית (והאמת על התפנית הזאת אפשר לנחש בין השורות לאורך החצי הראשון של הספר), הוא הופך להיות מרתק. הקצוות סגורים היטב כמו פאזל טוב, העלילה מעניינת ומפתיעה. בגדול מומלץ.... המשך לקרוא

ענתי10

ספר יפהפה וקורע לב אהבתי כל רגע ורגע וקראתי אותו בתוך ימים ספורים... המשך לקרוא

אריאלה

# ויולט היא שומרת בבית קברות (הפתיע אותי הצורך בשומרים שם. לאן הם חושבים שהדיירים יברחו???) היא בשנות הארבעים שלה, אחת שהסופרת העמיסה עליה את כל צער העולם. נולדה וננטשה, נישאה למתבגר נצחי, שמעלתו היחידה היא מראהו הנאה וכבן-זוג הוא רק נטל. ויולט עבדה כמו חמור כדי להתפרנס ולפרנס גם את בן זוגה העצלן. אלה הם רק קטעי הפתיח לגורלה המר של ויולט. למרות המרורים שהאכילה אותה הסופרת ויולט היא אישה נעימה וחביבה, לא מתלוננת על העבודה הקשה שהיא עושה לבד, לא שואפת לאושר חומרי, נדיבה לאחרים, מתחברת ומתחבבת בקלות. איך היא עושה את זה על רקע חייה הקשים? זה המקום לגישתה הע... המשך לקרוא

yaelhar

ושוב התגלגל לידי ספר נשים (כן, בוא נודה שזה ז'אנר מאוד מפותח, שגם גברים יכולים לאהוב). אני די אלוף בתחום כי אני לקטור ביתי ובוחר את הספרים גם לי וגם לזוגתי. הסיפור כשלעצמו הוא סיפור די מדהים, שפורט על כל הנימים - אהבה, החמצה, אומללות, מוות, רחמים וכל שאר ירקות. אני לא מת על צורת הסיפור, שקופצת בין זמנים, בין דמויות וגם עם כולל מלל די מיותר, בוא נודה. למרות הפגמים, שהוזכרו לעיל - שווה קריאה. הרע הוא רע לתפארת והטוב הוא כמעט יתום. המרק המתקבל הוא מרק חביב ביותר אבל דורש לא מעט סבלנות. בקיצור, לא בזבוז זמן. קריאה נעימה. ... המשך לקרוא

7ספרים

ויולט טוסן, שומרת בבית קברות קטן, בצרפת. היא חוותה טרגדיה אישית קשה, אך למרות כל העצב בחייה ובסביבתה, היא אינה מאבדת תקווה ומוצאת רגעי אושר חטופים מגינת הפרחים שהיא מטפחת, מהעבודה שהיא אוהבת ואפילו מטיוליה השנתיים למרסיי. ויולט מתגוררת בגפה, באחד הימים מופיע בביתה, ז'וליאן סול המבקש לקיים את צוואת אימו המנוחה ולהניח את כד האפר של אימו, על קברו של מאהבה, גבר שעל קיומו לא ידע עד למותה. ויולט מסייעת לו בכך וחייהם נקשרים האחד בשני. ז'וליאן מחליט לחפש את בעלה ה"אבוד" של ויולט וכך נחשפים סודות מן העבר... סיפור נוגע ללב המשלב את סיפורם של החיים והמתים, עם... המשך לקרוא

תמי

ספר יפיפה מענין ויחודי מומלץ לקריאה. סיפור המסגרת מסופר בבית קברות מטופח בצרפת ומתאר את חייה המסובכים והקשים של ויולט, שומרת בית קברות, אלה נחשפים באיטיות לאורך הספר. ובתוך הארועים ארוגים ארבעה סיפורי אהבה שונים זה מזה מענינים ויחודיים. הכתיבה מקסימה, תאורי הגנים והצמחיה המטופחת בבית הקברות מרגשים ויפיפיים. הכריכה מטעה ,משדרת תחושה של רומן רומנטי, אמנם הספר מכיל תאורי אהבה אבל אינו שייך לאסכולה זו.... המשך לקרוא

אסתר

אחד הספרים הטובים שחייבים לקרוא אין לי מה להוסיף "למה אנחנו פוקדים ספרים כמו שאנו פוקדים אנשים? למה אנחנו נמשכים לכריכות כפי שאנחנו נמשכים למבט,לקול שנשמע מוכר,שנדמה שכבר שמענו, קול שמסיט אותנו מדרכנו שמרים לנו את העיניים,מושך את תשומת לבנו ואולי ישנה את מהלך חיינו" תודה לך ואלרי פרין ... המשך לקרוא

רוןש

איזה ספר יפה. כל כך רגיש ועדין. יש בו הכול עצבות, בצד הומור, בדידות וחברות, אהבה ובגידה, חיים ומוות. הסיפור קולח , כתוב בצורה נהדרת והסוף המפתיע מוסיף לחווית הקריאה. ... המשך לקרוא

נאלה

חלק מהביקורות שקראתי (לא כאן) חוטאות בעיני לספר הזה – זהו ספר מצוין. קשה להאמין שספר שחלק נכבד מעלילתו מתרחש בבית קברות או בבית הסמוך אליו, הוא כל כך מלא חיים. בית הקברות שעלילת הספר כרוכה בו הוא מהזן שלא קיים בארץ. בלב אזור כפרי בצרפת, טובל בירק, מתוחזק לעילא, וקיים כבר מעל 250 שנה. ויולט היא שומרת בית הקברות שחיה בבית הסמוך לו. בחלק הראשון של הספר מתרחשת רוב העלילה בבית הקברות ובביתה הנעים של ויולט, המדיף ניחוח ורדים, ומשהו בו ובקסמה של ויולט גורמים לכל מי שנכנס אליו לפתוח את ליבו. בהדרגה, הולכת העלילה ומסתעפת. היא נעה לפנים ולאחור על ציר הזמן, לוקחת ... המשך לקרוא

יעל

אחד הספרים העצובים והיפים שקראתי. הדמות הראשית ויולט כ"כ מיוחדת, והסיפור קולח ובלתי ניתן להפסיק לקרוא. סיימתי את הספר בדמעות. ממש ממש מומלץ.... המשך לקרוא

רותם

סיפור ענוג, שנוגע ברגשות עדינים ובדברים הפשוטים של החיים בהם מוצאים את היופי המתמשך. למרות שיש בו לא מעט כאב ואובדן, יש בו גם אהבה, שמחה ותקווה. פשוט ספר מקסים... המשך לקרוא

דורית

ויולט היא אישה המתהלכת בין שני עולמות. עולם החיים ועולם המתים. היא גרה בבית קטן וחמים המדיף באופן קבוע ניחוח ורדים, הניחוח האהוב על ויולט. הבית ניצב בליבו של בית קברות בברנסיון-א-שלון, אשר בחבל בורגון בצרפת. ויולט עבדה עם בעלה שנים רבות כשומרת במחסום רכבת, אך עם הקידמה, כשהשער הפך לאוטומטי ולא היה צורך בשומרי מחסום, עברו הזוג להיות השומרים בבית הקברות. משומרת מחסום של רכבות העוברות מלאות באנשים מלאי חיים וחיות, אשר מי יודע לאן נוסעים, אבל לבטח עם הפנים קדימה לנסיעה שאולי יומיומית, ואולי כזו מיוחדת, אחרת, כמו לחופשה - אשר תוסיף עוד משקל לארסנל הז... המשך לקרוא

dina

התחלתי לקרוא בזמן שקראתי ספר אחר ולא יכולתי להפסיק.....גם השירים מהממים.......... המשך לקרוא

מלכה פלר

בית קברות, כל אבן או מצבה מספרת סיפור. ראו את בית העלמין המפורסם פר לשז' בפריז, שם המצבות של אנשים שהיו אגדות בחייהם ובמותם, כאן בית הקברות ישן קטן וצנוע ועליו שומרת ויולט, בת בלי שורשים, ילדה נטושה שעלתה וצמחה בכוחות עצמה. היא מטפחת כל אבן, רושמת ומתעדת כל הלוויה, שותלת וגוזמת. אל בית העלמין מגיע יום אחד ז'וליאן עם עפרה של אימן ובקשה מוזרה אחת, להניח על קבר אדם שלא הכיר. ויולט וז'וליאן צוללים אל סיפור עברה של אימו תוך כדי עברה של ויולט כבת אומנה דרך הכרותה עם בעלה, החיים הקשים לצידו עם ביתם המשותפת כשומרי מחסום רכבת. דרך חתחתים למודת טרגדיות שעבר... המשך לקרוא

רונדנית

ויולט, שומרת בית קברות בעיירה צרפתית קטנה, נכוותה לא מעט לאורך חייה, הספר קופץ בין העבר הכואב שממנו צמחה והביא אותה עד הלום לבין ההווה בו היא חיה, אותו היא רואה באור חיובי. כל פרק מתחיל בציטוט קטן (לרוב שובר לב) שתמיד מתאים להספד, חלק בלתי נפרד מחוויית היום-יום שלה. בתקציר כתוב שהספר עוסק בשתי דמויות - ויולט וז'וליאן. אולם לדעתי, הספר עוסק בחייה של ויולט, ותפקידו של ז'וליאן הוא להאיר אותם, להוסיף להם, להזכיר נשכחות. תחילת הספר גדושה בפרטי-פרטים, ומשתדלת להיות נקייה מרגש (דרך עיניה של ויולט, למודת הצלקות שהן כעת חלק מהעבר, ולפיכך עובדה מוגמרת), ולכן לוקח ל... המשך לקרוא

רותם

ויולט שומרת בבית קברות קטן בצרפת. יום אחד מגיע ז'וליאן ומבקש להניח כד עם אפר אימו על קברו של האהוב שלה, שהיה נשוי למישהי אחרת. ז'וליאן מתוודע לראשונה לסיפור האהבה שהיה לאימו, דרך היומן שהיא השאירה אחרי מותה, ובזמן הזה גם מתוודע לויולט. לויולט היה סיפור חיים לא פשוט, שהיא נמלטה ממנו לבית הקברות הקטן ולגינת הירקות שבו, אבל ז'וליאן מגיע יום אחד ומעיר את הסיפורים הישנים שנשארו מכוסים. וככה נפתחים לעינינו סיורי אהבה של אנשים מצולקים מהחיים אבל מוצאים מזור באהבה, גם אם לא את כל התשובות. זהו סיפור עדין, על השמחה בחיים שאפשר למצוא בדברים הקטנים. על נאמנות לר... המשך לקרוא

תמר-מילים